ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים חינוך ילדים

פרק 44

מהו הגבול בהשקעה בגידול הילדים

אם נסקור את חיינו, נראה שאנו כהורים מקדישים מיטב זמננו, כספנו, תשומת לבנו, אנו משלמים סכומי כסף גדולים למוסדות חינוך טובים, אנו מונעים שינה מעינינו כדי להאכיל תינוק יונק ועוד ועוד. למען האמת, אם היינו עושים חשבון קר, היינו מגיעים למסקנה שממש לא משתלם להביא לעולם ילדים, האם מישהו מעלה על דעתו לעשות חשבון כזה?
לחץ להקדשת שיעור זה
שאלה:
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
43 - להבין את התשדורת של הילד
44 - מהו הגבול בהשקעה בגידול הילדים
45 - הצילו! בתנו הופכת לדתלשי"ת
טען עוד
בזמן האחרון יצא לי להתפלל כמה פעמים, בימי חול ובשבת תפילת ותיקין ומאוד נהניתי ושמחתי. הבעיה שלי, שהילדים שלנו, בגיל בי"ס יסודי, "מצביעים ברגליים" וכאשר אני מתפלל בותיקין הם לא הולכים לבית הכנסת. הם טוענים שלא נעים להם להתפלל לבד. מה חובתי כאבא כלפיהם?


תשובה:
שאלתך נוגעת לעניין פרטי, באיזה מנין להתפלל. אבל באמת היא קצה קרחון, הפותחת סוגיא הרבה יותר רחבה, השאלה הראשונה העולה מדבריך היא, האם וכמה חייב אב "להקריב" עצמו על מזבח חינוך ילדים. הנה אתה טוען שעבורך תפילת ותיקין היא טובה ומשמחת (כמו שמבואר בגמרא, ברכות דף ט' שהמתפלל כותיקין אינו ניזוק כל היום ולא מש החיוך מפניו) אבל לחינוך ילדיך הדבר מזיק. אם נסקור את חיינו, נראה שאנו כהורים מקדישים מיטב זמננו, כספנו, תשומת לבנו, הכל למען ילדינו. אנו משלמים סכומי כסף גדולים למוסדות חינוך טובים כדי שילדינו יקבלו את הטוב ביותר. אנו מונעים שינה מעינינו כדי להאכיל תינוק יונק ועוד ועוד. למען האמת, אם היינו עושים חשבון קר, היינו מגיעים למסקנה שממש לא משתלם להביא לעולם ילדים: הם גוזלים לנו זמן, ממון וטירחה רבה, חופש פעולה וכו'. האם מישהו מעלה על דעתו לעשות חשבון כזה? אם כן, נקודת המוצא שלנו היא, שחובתנו כהורים היא להקריב הרבה למען הילדים. אנו נותנים זאת בשמחה ובאהבה, לא מתוך כפיה אלא מתוך רצון אמיתי. אכן, מצאנו נושא אשר בו יש עדיפות לאב על בנו, והוא תלמוד תורה. כך פוסק הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה א'): "היה הוא רוצה ללמוד תורה ויש לו בן ללמוד תורה, הוא קודם לבנו". אם כן אולי גם בתפילה נאמר, שאתה קודם לבניך. אולם, אם נדייק נראה, ששם מדובר באב ובנו הדואגים שניהם לפרנסת המשפחה. לכן, אם הבן ילמד תורה, האב יהיה חייב לעבוד ולפרנס. ואם האב ילמד, הבן יפרנס. אם כן, אחד מהם מפסיד לגמרי תלמודו מפני הצורך לטרוח לפרנסתם. אולם, בתפילה הרי אם תתפלל במנין הרגיל, כולם יתפללו, גם אתה וגם בניך. ואם תתפלל במנין הותיקין, הבנים לא יתפללו במנין (או לא יתפללו כלל...).
נמצא לסיכום, שאכן, כל חיינו ההורים הם למען ילדינו, ואפילו כאשר אנו חשים נפסדים ברוח, חובתינו לדאוג בשמחה ובאהבה לעתיד ילדינו, ולהשקיע בחינוכם למצוות.
שמא תאמר: אם כן ההמלצה החמה בדברי חכמים: "מצוה מן המובחר לקרוא קריאת שמע כותיקין, כדי שיסיים קריאתה וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפילה מיד בהנץ החמה" (שו"ע או"ח סימן נ"ח) למי מיועדת? הרי בדרך הטבע לכל אדם יש ילדים שהוא חייב בחינוכם, וצריך להתפלל עמהם יחד? ודאי שהדברים אמורים כאשר כל סדר החיים הציבוריים בנוי לפי זמן התפילה כותיקין: המסחר מתחיל אחרי תפילת ותיקין, בתי הספר ותלמודי התורה פותחים שעריהם לפי זמן זה וכו'. כאשר כל הסביבה מתנהלת באורח חיים כזה, אזי מצוה על כל אדם לחנך את בניו לתפילה כותיקין. ככלל, כל חינוך חייב לקבל גיבוי מהסביבה. אי אפשר לחנך ילדים בניגוד לסביבה הקרובה שלהם . למשל, מוסד חינוכי המוסיף ימי לימוד במקצועות הקדש, כאשר בשאר מוסדות החינוך כבר יצאו הילדים לחופשה, יש בכך קושי רב, ולעיתים יצא שכרו בהפסדו. מפני שההרגשה אצל הילדים היא, שלימוד התורה "מקלקל" להם את החופשה. לכן, גם בשאלת זמן התפילה, קשה לחנך ילדים לתפילת ותיקין, אלא אם כן הם רוצים בכך מיוזמתם. בינתיים, השאר הידור מצוה זה לעת אשר יגדלו ילדיכם ויעמדו ברשות עצמם, אז תוכל למלא משאלות לבך ולהתפלל כרצונך.
עוד בנושא חינוך ילדים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il