^ 1 היינו, שאף על פי שלא התכוון לכך, מצא עצמו עושה את הפעולה של הכריעה אל המים.
^ 2 ילקוט שמעוני על אתר (רמז ס"ב).
^ 3 שמות ל"ח ח.
^ 4 מל"א י"ט יח.
^ 5 "ואם ירא אתה לרדת - רד אתה ופרה נערך...". גדעון פעל לפי ההצעה, משמע - הוא באמת פחד.
^ 6 תנחומא, פרשת שופטים סימן ד.
^ 7 המדרש עומד, בכמה מקומות (עיין להלן) על התופעה, שמאומות העולם באים גוים ומכירים בגדולתו של הקב"ה ובגדולתם של ישראל. כך לדוגמא מציין המדרש את הופעתו של יתרו לפני מתן תורה ואת דבריה של רחב לפני הכניסה לארץ. ההכרה בגדולתם של ישראל שבאה מן החוץ, מאוה"ע, מעוררת את האמונה בתוך ישראל פנימה. גם בספור המדייני, שלפנינו ניתן לראות ענין כזה.
במד"ר דברים ב' כח: " כי ד' הוא האלקים רבנן אמרי יתרו נתן ממש בעבודת כוכבים שנא' עתה ידעתי כי גדול ד' מכל האלקים, נעמן הודה במקצת ממנה שנא' הנה נא ידעתי כי אין אלקים בכל הארץ כי אם בישראל, רחב שמתהו בשמים ובארץ שנא' כי ד' אלקיכם הוא אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת.."
וכן בשמות רבה כ"ז ד: "..וישמע יתרו "הה"ד" ד' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ" ... הלא שמעה רחב ובאה ודבקה בך, שנאמר "ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן ד' לכם את הארץ" ... כשעשית נסים בימי שלמה שנא' "ויתן עוז למלכו" לא באת מלכת שבא ושבחה אותך שנאמר "ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה"! ומה אמרה "יהי ד' אלהיך ברוך אשר חפץ בך". "כשהוצאת אותנו ממצרים ונתת לנו את התורה שנקראת עוז שנא' "ד' עוז לעמו יתן", ולא שמע יתרו ובא ונדבק בך.."!
^ 8 דעת מקרא, כאן.
^ 9 על עצם אמונת המדיני במשמעותו הנבואית של החלום אין להתפלא. אמונה בחלומות היא תופעה מצויה אצל בני אומות העולם, כמו שמצאנו אצל פרעה, שקרא לכל חכמיו לפתור את חלומו, וכמו שמצאנו אצל שרי פרעה, שאמרו ליוסף "חלום חלמנו ופותר אין אותו". וכן נבוכדנאצר, שחלם חלום ובקש את פתרונו. התורה פותחת את פרשת נביא השקר במלים "כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום". גם בישראל ישנה צורה של התגלות בחלום, אלא שהתורה נלחמת כנגד אמונה בחלום, שאיננו התגלות אלוקית. נביאי הבית הראשון, נבאו כנגד החולמים חלומות ומאמינים באמת ובתמים כי החלום הוא נבואה, וכך מהלכים ומטעים את הציבור בחזיונותיהם "שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי..הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם ד'" (ירמיה כ"ג כה; ועיין עוד שם כ"ז ט; כ"ט ח; זכריה י' ב, ועוד)
^ 10 ויק"ר כ"ח ו. פסיקתא דרב כהנא ח' ד.
^ 11 "דתניא אילן שאכל ממנו אדם הראשון..רב יהודה אומר: חטה היתה, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן.." (ברכות מ.)
^ 12 על פי ירמיהו ל"א כו: "הנה ימים באים נאם ד' וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה".
^ 13 מנחות פרק י' משנה ד.
^ 14 את המספר המדויק של מחנה מדין מגלה הכתוב בסיום המעשה (ח' י).
"וזבח בצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל מחנה בני קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב"
^ 15 על פי אותו החישוב, מכיון שהיחס בין לוחמי גדעון ללוחמי מדין היה יחס של 300: 135,000 הרי, שהלוחמים שסבבו את המחנה היו רחוקים איש מרעהו, לפחות במרחק של 1: 450 איש.
^ 16 דברים כ' ב,ד.
^ 17 רמב"ם, הלכות מלכים ז' טו.
^ 18 שמות י"ט טז-יט.
^ 19 שם כ' טו.
^ 20 פסוקים כ, כב.
^ 21 יהושע ו' יד-טו.
^ 22 יהושע ו' כ.
^ 23 את המציאות הזו, בה נוקטים בנסיון להבהיל את מחנה האויב, אך אלו נסים ללא כל יחס לאיום, מוצאים במלחמות ישראל בדורנו אנו. רבים הספורים על כחות אויב, שנסו בבהלה מפני לוחם בודד. כשישראל נכונים להלחם ולגלות רוח גבורה, מקבלים כלי המלחמה שלהם כח עליון, הפועל מכח השכינה, "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך".