^ 1 להנחה שהפסוקים הראשונים של השירה מתייחסים למעמד הר סיני, יש, לכאורה, שני טעמים לסמוך עליהם:
1. הכתוב בפסוק ב "זה סיני מפני ד' אלקי ישראל" - סיני נזל ונמס מפני הופעת השכינה עליו.
2. הדמיון, שבין הפסוקים הללו לפתיחת ברכות משה לשבטים, שבה נזכר בפירוש מתן התורה:
"ד' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אש דת למו. אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך. תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב".
רש"י אמנם פרש כך, שהפסוקים עוסקים במעמד הר סיני. את הקשר להמשך השירה מסביר רש"י כקשר של סבה ותוצאה. כלומר: כיון, שפעם היו ישראל דבוקים בתורה - היו שותפים להופעה אדירה של השכינה בעולם. כיום - בגלל ריחוקם מן התורה - כה עלובה היא היכולת שלהם להרשים את עמי הסביבה.
ברם, היו שפירשו אחרת את ענין הפסוקים הללו. ביניהם רד"ק וא"ע:
רד"ק: "ד' בצאתך משעיר - רוב מפרשים פירשו ענין זה על מתן תורה שחרדו ההרים ונטפו מים. וכן פי' "זה סיני" כמו זה סיני שחרד כמו שנאמר "ויחרד כל ההר מאד", כן חרדו שאר ההרים כמו הר שעיר והר פארן, ואע"פ שאינו כתוב שם אלא "ויחרד כל ההר" וכן דעת המתרגם. והחכם רבי אברהם א"ע ז"ל פי' כי הוא רמז למלחמות שנלחם הקב"ה בעבור ישראל וכן "וזרח משעיר למו" וכן "אלוה מתימן יבא וקדוש מהר פארן" וכן "אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה":
"ארץ רעשה" וכן "ותגעש ותרעש הארץ" הכל רמז למלחמות. ופי' "בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום", כי שם התחילו ישראל להלחם באומות כשעברו את הר שעיר ונלחמו בסיחון ועוג ויצא השם ית' לפניהם ונצחום ובכחו גברו בכל המלחמות ההם וכן "שמים נטפו גם עבים נטפו מים"
על פי פירוש א"ע ורד"ק הקשר להמשך השירה ישיר יותר. פעם ד' נלחם להם לישראל. היום - לא. את המלים "זה סיני" מסביר הרד"ק כצלע משווה. כלומר: כמו שהר סיני חרד מאד במעמד מתן תורה כן חרדו כל העמים, שעימם נלחמו ישראל, בסיוע השכינה, לפני כניסתם לארץ.
^ 2 ירמיהו מ"ו יח.
^ 3 מלכים א י"ח כ.
^ 4 מדרש תהילים מזמור ס"ח ט; וע"ע בראשית רבה צ"ט א וכן דברי רש"י כאן פרק ד פסוק ג.
^ 5 שופטים ד' יד.
^ 6 מלכים א י"ח לט.
^ 7 ילקוט שמעוני ב' מז.
^ 8 "אז לחם שערים" - לחם משמעו מלחמה, שערים - רבים של שער. (בשי"ן ימנית) (רש"י ורד"ק)
^ 9 בהמשך הספר (י "ד), בתיאור ימי השופט יאיר הגלעדי מציין הכתוב אודותיו רק עובדה אחת.
"ויהי לו שלשים בנים רכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד"
הביאור של המלה "עירים", הראשונה בפסוק, היא - ערים, אך בפעם השניה הכוונה היא לריבוי של העַיִר, בעל החיים. הביטוי מלמד על מעמדם המכובד של משפחת יאיר הגלעדי, שהיו מנהיגי הדור. (עיין לקמן, פרק י').רכבי העירים, במקרה של יאיר, או האתונות, במקרה של שירת דבורה, הם המנהיגים. זכריה הנביא מנבא את הופעת משיח בן דוד כהופעת עני הרכב על עיר.
"..הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות".(זכריה ט' ט)
דרך אחרת של ביאור פסוק זה היא, שאורו של משיח יתגלה, באופן עני ומסובך, על ידם של אלו שעניינם להושיע את העם, הלא הם מנהיגיו.
^ 10 דיינים (ע"פ רש"י ותרגום). ויש מפרשים, שזהו שם מקום מרכזי, שהגישה אליו וממנו היתה מנועה, כל זמן השיעבוד. לכן מוטלת חובה על הולכי הדרכים לשוח כעת בשבח והודיה לד'.
^ 11 רד"ק, אבל תרגום יונתן ורש"י פרשו שחזקו את העם בתורה.
^ 12 יעל גם לא היתה המושיעה במלחמה הזו! הקרב הוכרע מתחילה ועד סוף במורדות התבור. שם הכניעו ברק וצבאו את כוחות סיסרא. יתרה מזו, המרדף בעקבות צבא סיסרא הנסוג התנהל בכיוון מערב, אל עבר חרשת הגוים היושבת בסמוך לשפך הקישון לים. סיסרא לבדו נס צפונה, לכיוון הלבנון, שם קיווה למצא מקלט בטוח בקרב הכנעני, שהיווה את רב המתישבים באזור. בדרכו סר סיסרא אל עבר אהלם של חבר ויעל, מבני הקיני, שהיו במצב שלום עמו, ושם הוכה. מזוית ראיה כוללת של מלחמת ברק בצבא יבין תופש מעשה הכאתו של שר הצבא הנמלט, מעשה המתרחש הרחק הרחק מזירת הקרב ולאחר סיומו, מקום שולי בהחלט! אמנם ניתן לומר, כי מנהיגי הצבאות בימי קדם, כמו סיסרא ואחרים, היו אנשים בעלי כוחות אדירים, והם יכולים לשוב ולהופיע במקום ובזמן אחר ולהזיק לישראל, כך שמעשה יעל הוא בבחינת רציצת ראש נחש. ברם, נראה כי דבורה רוצה למסור, ענין רוחני מסוים, מעבר לסיפור הכאת סיסרא כפעולה החותמת את הנצחון בקרב שנערך בתבור.
^ 13 קיימות בארץ ישראל מספר ערים בשם "קדש", אך בדרך כלל כשנזכרת העיר קדש בצפון הכוונה לקדש נפתלי.
^ 14 הנביא מספר, שסיסרא נס אל אהל יעל אשת חבר, הנמצא, כידוע מפסוק יא, בסמוך לקדש נפתלי.
^ 15 סיסרא אינו בורח אל המסתור הראשון, שנקרה בדרכו. הר התבור מרוחק מאזור קדש נפתלי מרחק של כארבעים קילומטר! המרחק העצום שסיסרא הועיד לעצמו כבר מלכתחילה לעבור במנוסתו היא הוכחה, שזו היתה מנוסה מתוכננת אל עבר יעד ברור, שאליו קווה להספיק ולהגיע. נראה, אם כן, ששם מגמת פניו אל הלבנון, מן הסבה הנזכרת.
^ 16 לכל מדרש יש סמך בכתובים. בפסוקים מופיעים שבעה פעלים: כרע נפל שכב; כרע נפל; כרע נפל, אך זו עדיין אינה הוכחה, שהיו אלה שבע בעילות.
^ 17 יש לציין, שקיימת במדרשים דעה החולקת על זו של רבי יוחנן, והיא דעת ריש לקיש, המופיעה במדרש רבה, ויקרא כג. לדעת ריש לקיש יעל פיתתה את סיסרא, אך הוא לא הספיק לעשות מעשה. הביטוי "בין רגליה" אינו אלא ביטוי טכני ואינו רומז למעשה ביאה.
^ 18 יעל
^ 19 יבמות קג.
^ 20 נזיר כג:
^ 21 לעיל מיבמות קג., וברש"י שם
^ 22 מעשה יעל דומה באיזו מידה למעשה אסתר, שהקריבה את צניעותה, וחללה עצמה בגבורה למען עם ישראל. גם ברות מצאנו, שנאותה להצטרף לנעמי למרות, שזו הדגישה באזניה, שסכוייה להקים משפחה קלושים. "העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים", אך יעל עולה על כולן. יעל מצטרפת לשורה של נשים, שהקריבו את עצמאותן ואמהותן כדי להעמיד ולהושיע את עם ישראל, אבל אצלה הבחינה גבוהה יותר. יעל מוכנה להתבזות ולוותר על העתיד הרוחני שלה.
^ 23 מנשים באהל = יותר מהנשים באהל, שהן אמהות האומה.
^ 24 שופטים רמז מ"ב, וכן בתנא דבי אליהו פרשה י"ב.
^ 25 רמב"ם הלכות מלכים ט' ח.
^ 26 ב"ר י"ח ו.
^ 27 ברייתא דל"ב מדות האגדה לשיטת ר' אליעזר בן ר' יוסי הגלילי. מופיעה בדפוסים בדרך כלל לאחר מסכת ברכות.
^ 28 משמעות המלה "בשש" לפי הבנת המדרש היא "בא שש".
^ 29 תהילים צ"ב ח-יג.
^ 30 ילקוט שמעוני תהילים סוף רמז תתמג.