ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא לאכול בשר בהמה וחיה הטמאים, שנאמר: "את זה לא תאכלו..." (ויקרא י"א).
הויכוח הקולני שהתקיים בין שני החברים בישיבת וולאז'ין הסב את תשומת ליבם של רבים מחבריהם. הויכוח נסב על אחד הנושאים הבוערים ביותר באותם ימים - היחס לתנועת ההשכלה ומנהיגיה. מסתבר כי אחד הבחורים נצפה כשהוא מעיין בספרו של אחד מחשובי המשכילים, שהיה מפורסם ביכולותיו האינטלקטואליות, ושחיבר ספרים רבים במגוון נושאים תורניים. אותו משכיל על מנת לקדם את מעמדו בעולם, עשה את הצעד הנורא והתנצר. אולם גם לאחר שהתנצר המשיך הלה להיות בקשר מכתבים עם רבנים רבים, והמשיך לפרסם ספרים שנלמדו אצל רבים. חברו של הבחור הזדעזע מכך שהוא קורא בספרו של מומר, ועל כך התנהל הויכוח - האם עצם העובדה שכתב את הספר אדם מקולקל מחייב כי הספר פסול, או שמא ניתן להפריד בין הכותב לבין הספר ואפשר ללמוד בספריו.
משנמשך הויכוח לאורך ימים, החליטו הבחורים לשאול את דעתו של ראש הישיבה - הנצי"ב זצ"ל. הנצי"ב שמע בעניין את הצדדים השונים, ואמר כי יענה לשאלה בעזרת סיפור שהתרחש כמה שנים קודם לכן:
בעיניים כלות ראו בני המשפחה כיצד אימם החולה קרבה אל סופה. הרופאים הרימו כבר ידיים, וכל שנותר היה לרענן את משמרות התהילים סביב מיטתה. תקווה מסויימת התעוררה כשנודע להם כי בעירם עומד לעבור רופא דגול בעל שם, המתמחה בסוג המחלה שיש לאימם. ואכן, תמורת סכום לא מבוטל, נאות הרופא להגיע לביתם לבדוק את החולה. לאחר שעה ארוכה הודיע הרופא כי מצא את מחלתה המדוייקת וכי התרופה היחידה למחלה זו היא... לאכול בשר חזיר. האם ששמעה זאת נחרדה, ואמרה כי טוב מותה מחייה, ואין היא מוכנה בשום אופן להכניס לפיה את הדבר המשוקץ הזה. רב העיר שהוזעק למיטת החולה, הסביר לה שעה ארוכה כי על פי התורה היא חייבת לאכול את ה'דבר אחר' מפני שזה פיקוח נפש, ואדרבה אם לא תוכל הרי הדבר יהיה לה לחטא. בלית ברירה הסכימה האשה, אך התנתה תנאי אחד - מוכנה היא לאכול מהבהמה הטמאה בתנאי שתישחט על ידי שוחט כשר, על פי כל דיני השחיטה. הרב ששמע את התנאי התאמץ להבליע את חיוכו לשמע הבקשה המוזרה, שכן אין שום הבדל אם הבהמה נאכלת אחרי שחיטה כהלכתה או סתם בהריגה, אולם בהבינו את המצב הרגיש הסכים לתנאי, והורה לקרוא לשוחט, על מנת שישחט את הבהמה שהובאה כבר למקום. משועשע מהעניין, שחט השוחט של העיירה את הבהמה. כשסיים, קראה לו האשה אליה, ובקול חלוש ביקשה ממנו כי יבדוק כעת את הריאה, כפי שעושים תמיד לאחר השחיטה. השוחט נענה לבקשה המוזרה, וכשסיים לבדוק התברר כי התעוררה שאלה על 'כשרות' הבהמה. נבוך מעצם השאלה המשונה ניגש עם הריאה לרב ושאל לדינה של הבהמה. הרב בחן את הריאה מכל צדדיה ושתק. לאחר המתנה ארוכה בה חיכו כי הרב 'יפסוק' את הדין והרב שותק ניסו לרמוז לרב כי הנוכחים ממתינים לדברו, אולם הרב בשלו - ממשיך לשתוק. לאחר שעה ארוכה, הרב נאנח ואמר כי אם הייתה זו בהמה כשרה אזי היה אומר עליה כי היא כשרה אולם כיצד יוכל להגיד את המילה 'כשר' על בהמה טמאה זו...
הנצי"ב לא היה צריך להוסיף מילה על הסיפור - הנוכחים כולם הנהנו בראשם לאות כי הבינו היטב את המסר שעולה מהסיפור.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
119 - "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא יֵאכלו"
120 - שפעת החזירים
121 - "ושקץ יהיו לכם.."
טען עוד

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הלכות שטיפת כלים בשבת

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

למה ללמוד גמרא?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

כאב הגלות ותקוות הגאולה

למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















