ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
פעם לקח ממנו אחד מיהודי העיר הלוואה בסך מאה רובל וסיכם לפורעה בעוד ארבעה חודשים.
כשהגיע זמן הפירעון, בא הלווה לביתו של רבי שמואל, אך לא מצאו שם ופנה לבית המדרש, מקום בו נהג רבי שמואל להגות בתורה. כאשר נכנס האיש לבית המדרש, ישב רבי שמואל במקומו כשהוא שקוע כולו בסוגיית הגמרא שלפניו. הוא לא שם לבו לנכנסים וליוצאים. הלווה ניגש לרבי שמואל והניח לפניו שטר של מאה רובל, באומרו כי זהו הפירעון של החוב שלקח.
רבי שמואל, שעיניו היו נעוצות בגמרא, נענע בראשו לאות הן. הלווה הבין מכך שהכל בסדר מבחינתו של הרב ופנה לדרכו. הוא לא ידע שרבי שמואל היה שקוע באותה עת בעומקה של הלכה, ולא שם לבו אליו ולא לשטרו. כאשר הרב סיים את לימודו, סגר את הגמרא כאשר השטר בתוכה, החזיר את הספר לארון הספרים וחזר לביתו.
מנהגו של הרש"ש היה לבדוק מדי יום ביומו את רשימת הלווים כדי לברר אם יש הלוואה שזמן פרעונה הגיע. הוא מצא באותו יום שזמן הפירעון של מאה הרובל הגיע, וציין לעצמו שחוב זה עדיין לא נפרע. הרש"ש המתין בסבלנות כמה שבועות נוספים, ושלח שליח אל האיש הלווה בדרישה לפרוע את חובו. הלווה הגיע לרבי שמואל כשהוא נסער וטען:
"הלא החזרתי את החוב לכבוד הרב, כאשר ישב בבית המדרש ולמד תורה, בדיוק ביום הפירעון!"
רבי שמואל לא זכר מאומה מאותו פירעון, וחשב שהלה משקר, ובגלל חששו מפני גזילת כספי ציבור, קרא לאיש לבוא לדין תורה.
השמועה על סירובו של האיש לפרוע את החוב פשטה בכל רחבי וילנה, וכולם תמהו: "כיצד יתכן שאותו יהודי אינו מתבייש לשקר ולגמול לרבי שמואל רעה תחת טובה?!"
הדבר התפרסם וגרם לאיש ולמשפחתו עוגמת נפש רבה. הדבר הגיע לידי כך שבנו של הלווה לא היה יכול לשאת את הבושה ונאלץ לעקור מהעיר.
תקופת מה לאחר מכן, רבי שמואל פתח את הגמרא שבה למד כאשר הלווה בא לפרוע את חובו. לפתע מצא בתוך הספר את השטר בן מאה הרובלים אשר פרע לו אותו יהודי, ונוכח כי דבריו היו נכונים.
רגשי אשמה כבדים תקפו את הרש"ש על כל הצער ועגמת הנפש שגרם לאותו לווה ישר. הוא שלח מיד להזמינו אליו, ואמר לו:
"סלח לי יהודי יקר. כעת מצאתי את השטר שהחזרת לי בתוך הגמרא בה למדתי. אמור נא לי: איך אוכל לפייס אותך על הנזק שנגרם לך בגלל החשד שבו חשדתי אותך? האם רצונך שאבקש ממך מחילה בפני קהל העיר למען ידעו כולם כי נפלה שגגה מלפני?"
"מה תועיל לי בקשת המחילה", אמר האיש, "הרי הקהל לא יאמין ויחשוב שכל הפיוס נועד רק כדי להציל אותי מהבושה. לעולם אהיה שקרן בעיני בני העיר. ופרט לכך, מה תועיל המחילה לבני שעזב את העיר מרוב הבושה שנגרמה לו בגיני?!"
הרב הגאון הבין ללבו של האיש ושקע בהרהורים. הוא ניסה לחשוב על דרך אחרת לפייס את היהודי ששמו הטוב נפגע בגלל חוסר תשומת לבו. לאחר רגע ארוך פנה אל האיש ואמר:
"אם כן, שלח נא להביא את בנך שעזב את העיר, ואני אקח אותו לחתן עבור בתי! ועל ידי כך יאמינו כל בני העיר כי אתה נקי וישר".
כמה שעות חלפו עד שהאב עיכל את הצעתו המדהימה של הרב. לאחר מכן עשה כמצוותו וקרא לבנו. לאחר כמה ימים התקיימה מסיבת האירוסין ונכתבו התנאים בין הרש"ש לבין האיש הלווה, ולאחר תקופה קצרה נערכה חתונה מפוארת ברוב עם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
