^ 1. ניסח זאת בבהירות מו"ר הרב דוב בערל וויין בספרו Triumph of Survival עמ' 240: "בקונגרס הציוני הראשון, התנועה הציונית הכריזה על נטרליות בענייני דת, אך נטרליות בענייני הלכות הדת - משמעותה באופן מיידי: התנגדות; להתכחש לסמכות ההלכה בטוענה לנטרליות כמוהו להתנגד לה".
^ 2. שמה של התנועה ניתן לה על-ידי הסופר ר' אברהם יעקב סלוצקי הי"ד, מעסקני חובבי ציון ברוסיה (ראה עליו עוד, להלן סע' ד), על שם ה"מזרח"י" הראשון - "המרכז הרוחני" שיסדו בדרוסגניק באלול ה'תרנ"ג הגאון רבנו שמואל מוהליבר זצ"ל ומזכירו-תלמידו הרב-הסופר הקדוש יצחק ניסנבוים זצ"ל הי"ד, ואישים נוספים מ"חובבי ציון", על-מנת להגדיל את תומכי חובבי ציון ולהביא להתיישבות בפועל בארץ, והיה למוסד לחובבי ציון ולציוניים המדיניים כאחד בגיבוש דעתם המשותפת לקראת הקונגרס הציוני הראשון, מוסד שגווע עם פטירתו של הגרש"ם בי"ט בסיון ה'תרנ"ח.
^ 3. אחד-העם, על פרשת דרכים, חלק ב, עמ' קמא.
^ 4. אולי זו כוונת הרב בהערתו לספר "הגלות בתוך הגאולה", בשלהי תקופת "דגל ירושלים" (מאמרי הראי"ה עמ' 43): "תחת להתרכז או להתחנן מן אלה שבתבונתם הם ראויים ליצור ולהעריץ רק ערכים חולוניים, חובתנו היא להתרומם למדרגה של יצירה בכל אותו החיל המוכשר ליצור ולשפר את ערכי הקודש".
^ 5. עמי אירופה, באותה שעה, היו בעיצומה של התרגלות להתנתקות הנצרות מניהול חיי המדינה וביחוד בא הדבר לידי ביטוי בצרפת.
^ 6. ירמיה ב, כא. זוהר בלק קפט: ראה אורות, ישראל-ותחיתו פרק ט. למהלך האידיאות בישראל פרק ד. אורות הקודש, הטוב הכללי פרק יט. אור תורה בישראל פרק כה (בתוך "נשמה של שבת" - ספר זכרון להרב שלמה רענן זצ"ל הי"ד, חברון ה'תש"ס, עמ' 173-174). אורות האמונה עמ' 26 (מהדו"ק עמ' 7) ד"ה "ורוח זוהמא".
^ 7. ע' שיחות הרצי"ה שבתוך קובץ "עיטורי כרהנים" מס' 190 סע' 6.
^ 8. הלשון התרבות הישראלית: במדבר פרק לב, יד "והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף ד' אל ישראל". משנה בבא-קמא א, ד. נדה י, ח. מסכת שמחות ב, יג. כלה רבתי א, טז. ברכות ז: ועוד. וראה שו"ת מהר"ם מרוטנברג חלק ד (דפוס פראג) סימן תתקמא (מובא במרדכי בבא-בתרא סימן תפא): "וכן תרבות ישראל ומנהג הקהילות נותנין עיניהן על הפקחין כענין שנאמר 'ואתה תחזה מכל העם וגו'". ראה גם לנתיבות ישראל ב מאמר לה "מקום תורה ומקום תפילה", סביב הע' 12-13. כמובן, שם האגודה ניתן על שם אותה סוגיית "תרבות" שנידונה בקונגרסים השונים. וב"ספר הזכרונות" של האגודה (בתוך בטאון "דגל ירושלים" - ראה להלן), ישנו תיעוד של דיון ממושך אודות קריאת שם האגודה בשם שהוזכר בתורה "רק לרעה". אמנם הפטיר הסופר הישיש אז"ר: "אם יש תרבות רעה, הנה זאת היא חובתנו להפך אותה לצד הקדושה. וע"ד הבלטת השינוי שבינינו לבין מתנגדינו, בכונה מיוחדת זו נעשה השינוי מ'התרבות העברית' שרגילים בה (הלאומיים האי-דתיים) ל'התרבות הישראלית'".
^ 9. ר' ישראל חבס זצ"ל (ליטא ה'תרכ"ח - תל-אביב ה'ת"ש), חניך ישיבות וולוז'ין, סלבודקה. מתלמידיו המובהקים של הגרנ"צ פינקל הסבא מסלבודקה. חובב ציון פעיל. שם ייסד חברת "שפה ברורה" להפצת הדיבור העברי. מן המצטרפים הראשונים ל"מזרחי" בהווסדו. בשנת ה'תרס"ח עלה לארץ. היה פעיל מאד ב"מזרחי" ובקהילת תל-אביב. עורך השבועון החרדי הבלתי-מפלגתי "היסוד", משנת ה'תרצ"א. ראה קוים לדמותו במאמרו של רבנו אודותיו "הקנאי הטהור" שנכתב בשנת ה'ת"ש עם פטירתו בלנתיבות ישראל ב וכן שם חלק א מאמר ה "אל היסוד".
^ 10. בבטאון "דגל ירושלים" של "ישיבת ירושלים לצעירים", חלק ד, ירושלים ה'תשנ"ו, עמ' כד-מה.
^ 11. סרדניק, ליטא ה'תר"י - תל-אביב ה'תרצ"א. קבע מושבו בדווינסק, לאטוויה. מראשוני "המזרחי". עלה לארץ בשנת ה'תרס"ז. ישב ביפו וברחובות. תלמיד-חכם גדול, ממבססי הרעיון הלאומי בכתב. מח"ס "מצות ישיבת ארץ ישראל", וילנא ה'תרנ"ח; מרכז שפירא ה'תשנ"ט. וראה ערכו באינציקלופדיה של הציונות הדתית.
^ 12. מן הבונים הראשונים של יפו המורחבת. מייסד ישיבת "אור זורח" ביפו - ראה חיי-הראי"ה עמ' רעח-רפ. וראה ערכו באינציקלופדיה של הציונות הדתית.
^ 13. ביריבוס, אוקראיינה ה'תרט"ז - ירושלים ה'תרפ"ז. תלמיד-חכם. מראשוני המצטרפים לתנועה הציונית. מראשי המאבק לטובת אתרוגי ארץ-ישראל. עלה לארץ בשנת ה'תרס"ו, ניהל ולימד בתלמוד-תורה בפתח-תקוה ובבית-הספר "תחכמוני" ביפו, אף נמנה על מוריה של ישיבת הראי"ה ביפו ומבאי ביתו. פרסם ספרים בעניין הזיקה בין דת ומדע כמו "הממדים הנבואה והאדמתנות". 9 אגרות מהראי"ה אליו, מן השנים ה'תרס"ז-ה'תרפ"ג מנויות בספר "מכותבי ראיה", עמ' 73. בין השנים נאלץ לשהות הגלות במצרים. הרצי"ה בשיחותיו הנדפסות מזכירו כמה וכמה פעמים בשבח גדול (בראשית עמ' 67-68. מס' 2 "אמונה ומדע" סע' 6. מס' 22 "שבילי אמונה" סע' 5-7. מס' 33 "אושר העתיד" סע' 13. וראה צמח צבי אגרת ד. הרצי" היה אומר בשם אביו כי ר' שט"ג הינו הראב"ע של דורנו בחכמתו ובעניותו.
^ 14. או חדרובסקי. קאלוואריה (ליטא) ה'תרל"ב - תל-אביב י"ג בתמוז ה'תרפ"ו. עלה ארצה בשנת ה'תרנ"א עם רא"ז אפשטיין יו"ר אגודת "מנוחה ונחלה" אשר הקימה את רחובות. התיישב בחדרה. הטיף בעיתון "המגיד" לעלות לארץ. עבר ליפו ופתח בית-מלאכה לבורסקאות. חבר אגודת "אחוה" ביפו, השתתף בבנין בית "הכנסת אורחים" בה'תרס"ה וביסוד "תחכמוני". חבר הוועד הראשון של אגודת-ישראל שנוסדה סיפו בה'תרע"ג במגמה ליצור שיתוף פעולה בין "אגטגת ישראל" ו"המזרחי". שקד כל ימיו על התורה. היה אף חבר ועד העיר יפו, ראה חיי-הראי"ה עמ' שסה, וראה דבריו על הראי"ה שם עמ' קפא.
^ 15. מנכבדי יפו, ממעריצי הרב - ראה אגרתו אל הרב שנדפסה באגרות-הראי"ה חלק ג עמ' רחצ-רצט. (אולי זהו ר' אליהו יפה, בנו של ר' מרדכי גימפל יפה, אשר הוציא ספרו של אביו "אלף המגן", ה'תרע"ב.)
^ 16. חבר ועד העיר יפו, ראה חיי-הראי"ה עמ' שסה. ראה ערכו באינציקלופדיה של הציונות הדתית.
^ 17. אולי זה משה הלוי לוין, ראה ערכו באינציקלופדיה של הציונות הדתית.
^ 18. ה'תרל"ז-ה'תש"ז. חבר ועד העיר יפו, ראה חיי-הראי"ה עמ' שסה. ראה: ערכו באינציקלופדיה של הציונות הדתית. בעיתון "היסוד" י"ב בשבט ה'תש"ח, עמ' 3. באגרות הרב מימון חלק א עמ' 312. בנור ר' שמעון מייזל למד בישיבת מרכז הרב אצל מרן הראי"ה ומוזכר על-ידי חברו – מו"ר הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל, בספריו.
^ 19. לו ולאחיו היה בית מלאכת מעשי-אמן ועבודה בזהב, בכסף ובאמייל, בנוה-צדק ביפו.
^ 20. או אנגל. נוביראקוץ, הונגריה ה'תרמ"א - ירושלים, ה'תשי"ד. רב ד"ר לפילוסופיה. עלה לארץ בשנת ה'תרס"ט, מורה ראשי ואחר-כך משנת ה'תרע"א מנהל בבית-הספר "תחכמוני" ביפו עד שנת ה'תרע"ז. משנת ה'תר"ף מנהל בית-הספר "נצח ישראל" בפתח-תקוה, ומשנת ה'תרפ"ב יסד בירושלים את "תלמוד תורה מזרחי". אגרות הראי"ה אליו: תרי (תשרי ה'תרע"ד), תרלה, תרלט (טבת ה'תרע"ד), ומוזכר באגרת שלט (מרחשוון ה'תרע"א) ובאגרת תרנד (שבט ה'תרע"ד). ראה ערכו באינציקלופדיה של הציונות הדתית.
^ 21. בעל משרד לתרגומים ביפו. בן ר' אריה ליב פרומקין. ראה עליו אגרת המלצה ממרן הראי"ה, אגרות הראי"ה חלק ב אגרת תקכט מיפו ו' בניסן ה'תרע"ג.
^ 22. אחי הראי"ה. ראה עליו פרק שלם בליקוטי-הראי"ה חלק ג, עמ' 346-352.
^ 23. לאדי, רוסיה ה'תרי"ד - תל-אביב, ה'תש"ה. עלה לארץ בשנת ה'תרס"ו. סופר ציוני. הרב החזירו בתשובה (לשון מו"ר הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל). קישר בין הראי"ה לאנשי העליה השניה. 15 אגרות מהראי"ה אליו, מנויות בספר "מכותבי ראיה", עמ' 197-198.
^ 24. עלה לארץ בשנת ה'תרס"ט וניהל את בית-הספר "תחכמוני" ביפו במשך שנתיים. גיסו של ר' ד"ר יעקב שלום ענגל.
^ 25. הרצי"ה, שיחות הרצי"ה מס' 75 סע' 27, עמ' 19.
^ 26. הרצי"ה העלה הצעה זו באספות האגודה. בתחילה נדחתה הצעתו אך לבסוף אומצה על-ידי ר' ישראל חבס (שאף הוא התנגד לה בתחילה) וזה האחרון גיבה אותה.ראה דגל ירושלים ג עמ' לז ואילך. ראה במיוחד דברי הרצי"ה בעמ' מ-מא, מהם מתברר כי הכוונה היתה שמנקודת זמן מסויימת הבטאון יצא לאור כירחון.
^ 27. הרצי"ה, שיחות הרצי"ה מס' 75 סע' 27, עמ' 19.
^ 28. "נדברנו בינינו שצריך לעשות איזה מפעל ספרותי כנגד 'השילוח' (ירחון לדברי מחשבה) של 'אחד העם'", הרצי"ה, שיחות הרצי"ה "אישים מכאן ומכאן" בתוך עיטורי כהנים 190 סע' 6.
^ 29. "מה שנוגע לצד הספרותי... חיתוך-הדיבור של בעל ה'זרעונים', של בעל השיר 'לחשי ההוויה' [מרן הראי"ה], של בעל הפתיחה 'התרבות הישראלית' [מרן הרצי"ה]... שזוהי תרבות של ספרות אמיתית - בזה אין כל ספק. כך לא ידברו אנשים מן השוק; כך ידברו הוגים ומעמיקים", "האחדות" ה'תרע"ד גליון 9. (השווה לבקורתו של ברנר על קובץ "הניר" שיצא בשנת ה'תרס"ט, שפרסמה בעיתון "הפועל הצעיר", נדפסה ב"כל כתבי י.ח. ברנר", ב, תל-אביב ה'תשכ"א, עמ' 256). ומצאתי בקובץ "מגנזי ירושלים" חוברת יא שהוציא הסופר ר' פנחס גראייבסקי, ירושלים כסלו ה'תרצ"א, שכתב בעמ' 8 בהערה: "הקֹבץ רב האיכות, 'התרבות הישראלית', עשה בשעתו רושם גדול, הד-קולו נשמע במחנה, וראש הלוחמים ה'שרף' בעצמו הוריד כלי נשקו; כרע ברך והרכין ראשו, הודה ואמר: אכן יש ה' במקום הזה; ישנם גבורים במערכות ישראל". ודברי הרצי"ה במאמרו על ר' ישראל חבס "הקנאי הטהור" בקשר ל"שינוי בעמדתו הכללית של י"ח ברנר. וגם ביאליק...". וראה שיחות הרצי"ה מס' 75 סע' 27, 32.