ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שניים שלוו יחד ;">

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים שער לדין Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

סיוון תשס"ט

שניים שלוו יחד


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש להצלחת
עם ישראל

שני אנשים לוו מאדם אחד - האם כל אחד חייב בכל הסכום או שכל אחד חייב רק בחצי מהסכום? ומה הדין בשניים שנעשו ערבים כאחד על סכום שלווה חברם?
בירושלמי איתא "אמר ר' יוסי הדא אמרה שניים שלוו מאחד אף על גב דלא כתיבי אחראין וערבאין זה לזה - אחראין וערבאין זה לזה" (הובא ברי"ף שבועות יז. בדפי הרי"ף).
נחלקו הראשונים בהבנת הירושלמי.
דעת ראבי"ה ומהר"ם שכל אחד מהלווים חייב חצי מהסכום ועל החצי השני הינו ערב.
לפי זה יכול המלווה לגשת לכל אחד לגבות חצי מכספו ואילו את החצי השני לא יוכל לגבות אלא לאחר שתבע את השני בבי"ד ולא היה לו לשלם או שסירב בדין.
כתב הראב"ד שהוא הדין בשני ערבים, כל אחד ערב ראשון על חצי וערב לערב על החצי השני.
אולם דעת הרא"ש (שבועות פה סימן ב') שכל אחד מהלווים חייב לבדו את כל הסכום וממי שירצה המלווה יגבה, ולאחר מכן יחזור הלווה ששילם ויתבע את החצי מחברו שלווה עמו.
וכן הדין בשני ערבים כל אחד ערב לבדו על הכל.
הרמב"ם (הלכות מלוה ולוה כה ט) כתב בשניים שנעשו ערבים כאחד שרצה מזה גובה רצה מזה גובה, דהיינו שכל אחד ערב על הכל.
נחלקו הראשונים בדעתו של הרמב"ם מה הוא סובר בשניים שלוו כאחד - הרא"ש כתב שהרמב"ם סובר כמותו שגם בהלוואה הדין שכל אחד חייב הכל, ואילו המהרי"ק וב"י סוברים בדעת הרמב"ם שבלווים מודה לראבי"ה - וא"כ כ"א חייב חצי וערב על חצי.
טעם החילוק שיש בין ערבות להלוואה הינו שבערבות יש לווה אחד ושעבודם נובע ממעשה הלווה שהוא מעשה אחד ואין שיעבוד לחצאין מה שאין כן, בשלקחו הלוואה רואים כאילו כ"א נטל רק חצי מהסכום.
בשו"ע (סי' עז ס"א) פסק המחבר בשניים שלוו שכ"א חייב רק חצי וערב על החצי השני.
לגבי שניים שערבו לאחד פסק (שם ס"ג ובסי' קלב ס"ג) בסתם שרצה מזה גובה הכל רצה מזה גובה הכל, וזהו כשיטתו בהבנת הרמב"ם, וביש חולקים הביא שכ"א ערב ראשון רק על חצי.
אמנם בבאר הגולה ושאר אחרונים כתבו ששיטת החולקים היא שיטת הראב"ד שהוא סובר שלומדים מן המנהג ואפילו מן הנהוג אצל הגויים, ולפי זה אם המנהג שכל אחד ערב על הכל יודה לרמב"ם ויגבה ממי שירצה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il