ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בירושלמי איתא "אמר ר' יוסי הדא אמרה שניים שלוו מאחד אף על גב דלא כתיבי אחראין וערבאין זה לזה - אחראין וערבאין זה לזה" (הובא ברי"ף שבועות יז. בדפי הרי"ף).
נחלקו הראשונים בהבנת הירושלמי.
דעת ראבי"ה ומהר"ם שכל אחד מהלווים חייב חצי מהסכום ועל החצי השני הינו ערב.
לפי זה יכול המלווה לגשת לכל אחד לגבות חצי מכספו ואילו את החצי השני לא יוכל לגבות אלא לאחר שתבע את השני בבי"ד ולא היה לו לשלם או שסירב בדין.
כתב הראב"ד שהוא הדין בשני ערבים, כל אחד ערב ראשון על חצי וערב לערב על החצי השני.
אולם דעת הרא"ש (שבועות פה סימן ב') שכל אחד מהלווים חייב לבדו את כל הסכום וממי שירצה המלווה יגבה, ולאחר מכן יחזור הלווה ששילם ויתבע את החצי מחברו שלווה עמו.
וכן הדין בשני ערבים כל אחד ערב לבדו על הכל.
הרמב"ם (הלכות מלוה ולוה כה ט) כתב בשניים שנעשו ערבים כאחד שרצה מזה גובה רצה מזה גובה, דהיינו שכל אחד ערב על הכל.
נחלקו הראשונים בדעתו של הרמב"ם מה הוא סובר בשניים שלוו כאחד - הרא"ש כתב שהרמב"ם סובר כמותו שגם בהלוואה הדין שכל אחד חייב הכל, ואילו המהרי"ק וב"י סוברים בדעת הרמב"ם שבלווים מודה לראבי"ה - וא"כ כ"א חייב חצי וערב על חצי.
טעם החילוק שיש בין ערבות להלוואה הינו שבערבות יש לווה אחד ושעבודם נובע ממעשה הלווה שהוא מעשה אחד ואין שיעבוד לחצאין מה שאין כן, בשלקחו הלוואה רואים כאילו כ"א נטל רק חצי מהסכום.
בשו"ע (סי' עז ס"א) פסק המחבר בשניים שלוו שכ"א חייב רק חצי וערב על החצי השני.
לגבי שניים שערבו לאחד פסק (שם ס"ג ובסי' קלב ס"ג) בסתם שרצה מזה גובה הכל רצה מזה גובה הכל, וזהו כשיטתו בהבנת הרמב"ם, וביש חולקים הביא שכ"א ערב ראשון רק על חצי.
אמנם בבאר הגולה ושאר אחרונים כתבו ששיטת החולקים היא שיטת הראב"ד שהוא סובר שלומדים מן המנהג ואפילו מן הנהוג אצל הגויים, ולפי זה אם המנהג שכל אחד ערב על הכל יודה לרמב"ם ויגבה ממי שירצה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
