בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • וארא
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אשר ישעיהו בן רבקה

undefined
8 דק' קריאה
הפרשה פותחת בבשורת הגאולה (שמות פרק ו):
"וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם".


השווה הכתוב בין התגלות ה' לאבות להתגלות ה' עתה למשה ולישראל. מפרש הרמב"ן:
"והנה אמר האלוקים למשה, נראיתי לאבות בכח ידי אשר אני שודד בו המזלות ועוזר לבחירי, אבל בשמי של יו"ד ה"א אשר בו נהיה כל הווה לא נודעתי להם לברוא להם חדשות בשנוי התולדות, ולכן אמור לבני ישראל אני ה', ותודיע להם פעם אחרת השם הגדול כי בו אני עושה עמהם להפליא, וידעו כי אני ה' עושה כל".


היינו, שלאבות נתגלה בדרך הטבע, שזה גילוי שם שדי, מלשון משדד מערכות הטבע, אבל עתה עתיד להתגלות למשה ולבני ישראל בדרך ניסית, שהיא גילוי שם הוי"ה, הוא השם המורה על פנימיות הנסתרת של האלוקות, ולכן אינו נקרא ככתיבתו, מפני שהוא שם הנעלם, ולכן גילוי שם הוי"ה הוא ניסי, בחינת "וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר".

נשאלת השאלה, מדוע גאולת מצרים צריכה להיות בדרך ניסית של שינוי מערכות הטבע?
ובמיוחד לאחר שהאבות למדונו שאפשר בהתבוננות בטבע להבחין בבורא, ולגלות את אלוקי הארץ, המרומז בשם שדי?

מה משמעות המילה ארץ? מפרש המדרש (בראשית רבה פרשה ה) "ויקרא אלוקים ליבשה ארץ, למה נקרא שמה ארץ, שרצתה לעשות רצון קונה" , ומה משמעות השם שדי? "רבי נתן בשם ר' אחא ור' ברכיה בשם רבי יצחק אמר: אני א-ל שדי אני שאמרתי לשמים וארץ די , שאלמלא כן היו מותחים והולכין עד עכשיו".

לכן אפשר ללמוד יראת ה' מהתבוננות בארץ,מי שמתבונן בארץ, " שרצתה לעשות רצון קונה" , ומזה שהקב"ה אמר לעולמו די, משמע שדי במה שנברא כדי ללמד על מציאות ה'. "מלאה הארץ קנינך" - מפרש החדושי הרי"ם: מלאה הארץ אפשרויות לקנות דעת את ה'.
בזוהר הקדוש (פרשת תרומה, דף קסא עמוד ב) נאמר "קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא", ואם התורה היא תוכנית העולם, הרי שמן העולם אפשר ללמוד על התורה.

מובא בגמרא (פסחים נג):
"תא שמע, עוד זו דרש תודוס איש רומי: מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו [עצמן] על קדושת השם לכבשן האש - נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו (שמות ז) ובאו [ועלו] בביתך ובתנוריך ובמשארותיך. אימתי משארות מצויות אצל תנור - הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם - על אחת כמה וכמה".

לכאורה קשה הקל וחומר מצפרדעים, הרי אין להם בחירה חופשית לשנות ממה שנצטוו, ואיך הוא אומר שהצפרדעים הם בבחינת אינם מצווים ועושים? נראה לומר שכוונת חז"ל היתה ללמוד מן הטבע שעושה רצון בוראו בלא שינוי, ועלינו ללמוד ק"ו לעצמנו, שנתן לנו בחירה חופשית לבחור בטוב, כדי לזכותנו בשכר טוב, ועלינו שייך לומר מצווים ועושים, עאכו"כ שעלינו לעשות כל מה שציוונו.

ומכל זה צריך להבין מדוע כאן היה צריך להופיע בדרך ניסית?
נראה שזה מלמד על גודל הירידה הרוחנית של ישראל במצרים שהוצרכו לנסים 1 . מפני שזה לעומת זה, מצרים היתה שטופה בכוחות של כשפים, שגרמו לחוסר אמונה בקב"ה. כל כך מלאה הארץ עבודה זרה, עד שנאמר בתורה "ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרוש את כפי", ואמרו חז"ל (שמות רבה פרשה יב) "מכאן שלא היה משה חפץ להתפלל בתוך מצרים לפי שהיתה מטונפת בגלולים ובשקוצים", וכל כך היתה מלאה בעבודה זרה שלא מצא בה מקום לתפילה.

עוד אמרו בגמרא (קידושין מט:) "עשרה קבים כשפים ירדו לעולם, תשעה נטלה מצרים". וכך מפורש בתורה (שמות פרק ז) "ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן", וכשמשה רצה לעשות לפרעה אות ומופת, ענה לו (שמות רבה פרשה ט): "תבן אתה מכניס לעפריים". ואמרו חז"ל (סנהדרין סז:) "אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן כשפים - שמכחישין פמליא של מעלה". ע"י שמראים שאפשר לשנות את הטבע. והטבע הוא רצון ה' יתברך א"כ חלילה אפשר לשנות את רצונו. ולכן היה צורך בניסים גלויים כדי לבטל את ההסתר פנים של הקב"ה בתוך המציאות של טומאת מצרים. כמו שכתב הרמב"ן (שמות פרק יג פסוק טז) "ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם".

חז"ל (סנהדרין סז:) פירשו "בלהטיהם - אלו מעשה כשפים, וכן הוא אומר (בראשית ג') ואת להט החרב המתהפכת". מה התכוונו לרמוז לנו בהשוואה זו?
מובא בילקוט שמעוני (בראשית רמז לד):
"ויגרש את האדם מלמד שנתן לו הקב"ה גירושין כאשה, וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים מלמד שהכרובים קודמין לכל מעשה בראשית, ואת להט החרב זו גיהנם, לשמור את דרך זו דרך הארץ מלמד שדרך ארץ קדמה לעץ החיים ואין עץ אלא תורה שנאמר עץ חיים היא".


למדנו שלהב החרב המתהפכת גורמת שלא ידע את מוצא דרך עץ החיים, שהיא "דרך ארץ שקדמה לתורה", ואם כן זה גם מהות הכשפים שגורמים לנו שלא נוכל להכיר את הבורא שבתוך הטבע. וכמו בגלות הראשונה של אדם הראשון, כך גם בגלות הראשונה של ישראל במצרים, הכשפים בלהטיהם הסתירו את דרך עץ החיים, בחינת "כיסה את עין הארץ".
והתיקון לכך הוא להגיע לאמונה שהכל מאת ה', וגם הכשפים נבראו מאתו לצורך הבחירה כנ"ל. ומי שמאמין בזה בכוחו להתגבר על סכנת הכשפים, כפי שמסופר בגמרא שם (דברים ד):
"אין עוד מלבדו, אמר רבי חנינא: אפילו לדבר כשפים. ההיא איתתא דהות קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא. אמר לה: אי מסתייעת - זילי עבידי, אין עוד מלבדו כתיב. איני, והאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן מכשפים - שמכחישין פמליא של מעלה! - שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה". [מכשפת אחת בקשה להזיקו, וע"י שאמר אין עוד מלבדו ניצל מהכשפים שלה].


לפי זה יש מקור לרמב"ם 2 , שלא האמין בשדים ובכשופים, שהוא סובר כר' חנינא. וידוע מה שאמר ר' חיים מבריסק שהרמב"ם פסק שאין שדים וכך בטל אותם. ולדברינו, זה מגודל אמונתו שאמר "אין עוד מלבדו".
וכן מצאנו בגמרא (קידושין כט):
"כי הא דרב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב... שמע אביי דקא הוה אתי, הוה ההוא מזיק בי רבנן דאביי, דכי הוו עיילי בתרין אפי' ביממא הוו מיתזקי, אמר להו: לא ליתיב ליה אינש אושפיזא, אפשר דמתרחיש ניסא. על, בת בההוא בי רבנן, אידמי ליה כתנינא דשבעה רישוותיה, כל כריעה דכרע נתר חד רישיה. אמר להו למחר: אי לא איתרחיש ניסא, סכינתין".

נראה לפרש, שע"י שהשתחווה לה' להתבטל כליו, הרי הוא כאומר "אין עוד מבלדו" וע"י זה הצליח לבטל את השדים.

וצריך להבין איך נתן הקב"ה כח לאדם לעשות כשפים ולשנות את חוקי הטבע שהם רצון ה'?
נראה שזה כדי לאפשר בחירה חופשית, וכמו שהרמב"ם מסביר את הפלא בבחירה החופשית, (הלכות תשובה פרק ה הלכה ד):
"ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו והכתוב אומר כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ, דע שהכל כחפצו יעשה ואף על פי שמעשינו מסורין לנו, כיצד כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה והמים והארץ יורדים למטה והגלגל סובב בעיגול וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו, ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות".


וכמו שאיפשר הקב"ה לאדם לעשות כל חפצו כך איפשר הקב"ה לאדם לעבור על רצונו, ולשנות את גזרת הטבע ע"י כשפים 3 . וזה לעומת זה עשה אלוקים, יש כח לאדם ששורש נשמתו מעל הטבע לשנות את הטבע לצורך שמים, "ורצון יראיו יעשה", והקב"ה מבטל רצונו מפני רצון הצדיקים, צדיק גוזר והקב"ה מקיים 4 . וגם זו סיבה לאפשר גם לכח הטומאה לשנות את הטבע ע"י כשפים, כדי שלא תתבטל הבחירה החופשית.

מה בין הצדיקים עובדי האלוקים, לרשעים עובדי עבודה זרה?
אמרו חז"ל (בראשית רבה, פרשה סט):
"אמר רב יוחנן הרשעים מתקיימין על אלהיהם (בראשית מא) ופרעה חולם והנה עומד על היאור, אבל הצדיקים אלוקיהם מתקיים עליהם שנאמר והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם".

היינו, הרשעים מנצלים את אלהיהם לצורך עצמם, להשיג מה שהם רוצים, וזהו "והנה עומד על היאור", אולם הצדיקים רוצים לעבוד את ה' למען שמו באהבה ולכן "והנה ה' נצב עליו".

מובא בגמרא (חולין דף ז עמוד א):
"דרבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין, פגע ביה בגינאי נהרא, אמר ליה: גינאי, חלוק לי מימך ואעבור בך, אמר ליה: אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני, אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה, אני ודאי עושה אמר ליה: אם אי אתה חולק, גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם, חלק ליה".

למדנו מכאן שהטבע פועל לעשות רצון קונו, ובביטולו הוא מיפר רצון קונו. מאידך גיסא, הצדיק יכול לגזור עליו שיפסיק ויבקע. ומפרש המהר"ל "גוזרני עליך" שזה תשובה לדברי הנהר "אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה, אני ודאי עושה", אתה עושה בגזרה בלא בחירה ואני עושה בבחירה ולכן ספק שלי עדיף על ודאי שלך.

הטבע נכנע מול הצדיק שגובר על יצרו ולמעשה מתגבר על טבעו, וכך אמרו חז"ל (בראשית רבה פרשה פז): "בזכות עצמותיו שליוסף נקרע הים, הים ראה וינס (תהלים קיד ג), בזכות וינס ויצא החוצה". רצו לומר, שבזכות שיוסף נס החוצה וגבר על יצרו, נס הים מפניו.
לפי זה נראה לבאר את תשובת ה' למשה על מה שאמר לו "למה הרעות לעם הזה", אמרו חז"ל (שמות רבה פרשה ו) "ועל דבר זה בקשה מדת הדין לפגוע במשה, הדא הוא דכתיב וידבר אלהים אל משה, ולפי שנסתכל הקדוש ב"ה שבשביל צער ישראל דבר כן חזר ונהג עמו במדת רחמים, הדא הוא דכתיב ויאמר אליו אני ה'".

היינו, מפני שמשה בקש לבטל את גזרת הגלות, ודבר קשה עם ה', בקשה מידת הדין לפגוע בו, אבל כיון שראה ה' שמשה מתכוון רק לשם שמים ומשום צערן של ישראל, מלא הקב"ה את בקשתו, שזה עומק רצונו יתברך לשמוע בקול הצדיקים לעשות טוב לישראל, וזה גופא גילוי שם הוי"ה שם הרחמים, שהוא גילוי פנימיות רצונו, ובבחינת נס על טבעי המתגלה בעולם, וזהו שאמרה תורה "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם", היינו, שלאבות לא שינה את הטבע, ולא בטל גזרות שמים, מפני שהם לא העיזו להרהר על מידותיו, אבל משה שהעיז לבקש לשנות מידת הדין לרחמים, זכה שהקב"ה ישנה מערכות הטבע בתפילותיו, ותתבטל גזרת הגלות קודם זמנה 5 .


^ 1 כמו שכתב הרמב"ם (הלכות עבודת כוכבים פרק א) "…עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן חוץ משבט לוי שעמד במצות אבות, ומעולם לא עבד שבט לוי עבודת כוכבים, וכמעט קט היה העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן, ומאהבת ה' אותנו ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו עשה משה רבינו רבן של כל הנביאים ושלחו, כיון שנתנבא משה רבינו ובחר ה' ישראל לנחלה הכתירן במצות והודיעם דרך עבודתו ומה יהיה משפט עבודת כוכבים וכל הטועים אחריה". אמנם המרמב"ם נראה שהדרך להשפיע עליהם לחזור לאמונת האמת לא נעשתה ע"י הניסים שהראה להם, אלא בדרך השפעה ושכנוע.
^ 2 רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק יא
הלכה טז ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן, ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן, שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, ונאמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן..., כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' אלוקיך.
^ 3 וכך אפשר לפרש את אוה"ח הק' בענין יוסף שהאחים נמנעו מלהרוג אותו בידים, וזרקו אותו לבור נחשים, מפני שידעו שהנחשים לא יוכלו להורגו אם הוא צדיק, אבל הם יוכלו להורגו אף אם לא מגיע לו מיתה כי אדם יכול לשנות גזירה.
^ 4 "כדרב חנינא ורב אושעיא. כל מעלי שבתא הוו עסקי בהלכות יצירה, ומיברי להו עיגלא עסקי בהלכות יצירה - וממילא אברו להו עגלא תילתא על ידי שהיו מצרפים אותיות השם שבהם נברא העולם, ואין כאן משום מכשפות דמעשה הקדוש ברוך הוא הן, על ידי שם קדושה שלו הוא". מדיוק הדברים מראה שהוא נברא ממילא ע"י הקב"ה.
^ 5 כך גם ביחס לגאולה העתידה "לא זכו - בעיתה, זכו - אחישנה", "זכו - על ענני שמיא, לא זכו - עני ורוכב על חמור. כלומר, כאשר הגאולה היא קודם זמנה היא מתרחשת בדרך ניסית לא לפי הכללים של הגזרה ולא לפי כללי הטבע.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il