האם מותר להשתתף או לקיים שמחה בישיבה מעורבת? | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קוממיות
בימה תורנית

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
הבית היהודי
שמחות

11960

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן גרציה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"מה טובו אהליך יעקב", משבח בלעם את מידת הצניעות של עם-ישראל. לשם שיפור מידה זו עלינו לדון - מה מידת הצניעות שעלינו להקפיד בזמן בניית האוהל, הבית? - לשאלת הישיבה הנפרדת בשמחות מוקדשת הבמה התורנית השבוע.

מסור לשיקול הדעת
הרב שבתי רפפורט שליט"א ראש הכולל באוניברסיטת בר אילן
מרן זקני הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל ביאר את שיטתו בעניין מחיצה בבית כנסת בכמה וכמה תשובות, ועיקרי הדברים באו באגרות משה או"ח ח"א סימנים ל"ט-מ"ד, וח"ג סימנים כ"ג-כ"ד.
לפי דבריו, מחיצה נצרכת למנוע קלות ראש, דהיינו, אפשרות של נגיעה או שיחה בדרך של קלות ראש בין איש לאשה, במקום קיבוץ של אנשים לצורך תפילה. מקור האיסור הוא בתיקון שעשו בבית המקדש (סוכה נ"א) כשהושיבו את הנשים למעלה. אף שאסור לשנות בבית המקדש כלום שהרי כתוב: "הכל בכתב מיד ה'", במחיצה מצד האיסור בתערובת נשים וגברים, שינו ותיקנו. מכאן מסיק הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שאיסור הקיבוץ בבית המקדש בתערובת הוא איסור דאורייתא, ולדעתו כן הדבר גם בשעת התפילה בבית הכנסת.
אך לדעתו אין קשר בין איסור זה לאיסור הסתכלות בנשים, המוטל על היחיד ולא על הרבים, ממש כפי שאסור ליחיד להסתכל בנשים גם בלכתו ברחוב. לכן המחיצה לא באה למנוע הסתכלות, אלא להפריד בין הגברים והנשים בשעת קיבוצם בבית המקדש ובתפילה, וממילא הייתה מועילה גם מחיצה של זכוכית.
לכן מצריך הגר"מ זצ"ל מחיצה שתגיע רק עד מעל כתפיהן של הנשים, אף שניתן יהיה לראות שער מגולה, גם של אשה נשואה, כי עדיין יש לה גדר של מחיצה מפרידה, וסובר בעניין זה כערוך השולחן שמותר בזמננו להתפלל מול שער מגולה של נשים נשואות.
נעיר כי הסיבה שלא לעשות מחיצה של זכוכית היא מחמת איסור תפילה מול הערווה, כאשר הנשים אינן מכסות את כל בשרן. אבל בכל מקרה המתפלל יכול להסב את ראשו מן הנשים בשעת התפילה.
כל החיוב בעשיית מחיצה הוא בבית המקדש ובתפילה בבית הכנסת, אבל לא בקיבוץ לדבר הרשות, ואף בחתונות. הגר"מ זצ"ל מוכיח זאת מאכילת הפסח בחבורה עם הנשים כאשר לא ניתן לעשות ביניהם מחיצה משום שאז הפסח ייחשב כנאכל בשתי חבורות.
עם זאת, וודאי שמעבר לחיוב מחיצה בבית המקדש ובבית הכנסת, צריך למנוע קלות ראש והסתכלות אסורה בכל קיבוץ אנשים ונשים, במידת האפשר. לכן במקום שהנשים אינן מתלבשות בצניעות, או שיש חשש לקלות ראש יותר מאשר ברשות הרבים סתם, יש מקום להחמיר ולהפריד את הנשים מהגברים. אבל דבר זה מסור לשיקול דעת של עורכי החתונה, ואינו חיוב הלכתי.

לנהוג לכתחילה מנהגי דיעבד
הרב ישראל רוזן שליט"א ראש מכון 'צומת'
בלעם ראה בצניעותם של ישראל "שאין פתחיהם מכוונין זה מול זה", עמד וברכם: "מה טובו אהלך יעקב". אותו בלעם ידע גם לכוון למקום תורפתם, להחטיאם "אל בנות מואב... ויאכל העם". אף על פי כן, אינני חושב כי עלינו להלחם בכל עוז בתופעת החברה המעורבת בה שרוי רוב הציבור הדתי-לאומי. בני עקיבא היא תנועה מבורכת, "יקירי לבבו" של הראי"ה קוק (זרעים א). אלמלא 'מעורבותה' (תרתי משמע: תערובת המינים ומעורבת בין הבריות) רובנו לא היינו במקום שאנו שרויים בו, אלא בדיוטות תחתונות יותר.
ומכאן ל'נישואי תערובת', היינו שמחת נישואין בישיבה מעורבת .
צדקה עשה הקב"ה עמנו ששתל בדורנו את הגר"מ פיינשטיין, אשר נטה (או"ח מ"א) להתיר ישיבה מעורבת בחתונות ומקורותיו ההלכתיים עמו. קדם לו ב...400 שנה בעל ה'לבוש' (לקוטי מנהגים ל"ו) שהעיד: "ואין נזהרים בזה עכשיו. ואפשר משום שעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין אנשים ואין כאן הרהורי עבירה מרוב הרגלן" (מובא ביביע אומר או"ח ח"ו סי' י"ג).
ואכן, מסיבות חברתיות שתועלתן מרובה נוהגים אנו לכתחילה מנהגי דיעבד. היפרדות בסעודת נישואין יש בה לעתים סלסול של יוהרא; לעתים בן/בת הזוג הנגרר לחתונה חש מיותר בשולחן של אלמונים; לעתים הדבר גורם לווכחנות מיותרת בין בני הזוג ו/או משפחותיהם; לעתים, יש באווירת השמחה הקהילתית כדי לחזק את התא המשפחתי הרופף בימינו, ותועליות רבות נוספות. ומשכך, די לנו באמירה "יש על מי לסמוך".
כל הנ"ל אמור במשפחות ובזוגות נשואים. רווקים ורווקות די להם שיפגשו בלובי, ב'בופה' ובמבואות המוארים, ולא יסבו יחדיו דרך חירות.

לתגובה של הרב שמואל אליהו בעניין
לתוספת דברים של הרב רוזן בעניין (בתגובה לרב שמואל אליהו)
לתגובה של הרב זאב נוימן בעניין (בתגובה לרב רוזן)

חתונה בלא הפרדה - מכשול חמור
הרב אליהו ממן שליט"א - ראש ישיבת "תורת אברהם", נצרת עילית
בכל ענייני הקדושה והצניעות, ובהם עניין ההרחקה בין גברים לנשים, ישנם שני סוגי איסורים: איסורים הקשורים לחושים: כנגיעה, ראיה, שמיעה וכדו', ואיסורים הקשורים למחשבה, עליהם עובר האדם אפילו אם ייסגר בחדר לבדו, ויחשוב מחשבות אסורות. למרות שבעיני בני אדם נראים איסורי המחשבה כדבר של מה בכך, הרי אלו איסורים גדולים מאוד, ואדם המהרהר בהם פוגם במקומות גבוהים. והנה, מציאות ברורה כי בשעה שאדם משתתף בחתונה בלא הפרדה, הרי זה מכשול חמור בענייני המחשבה, ולדאבוננו לרבים מהמשתתפים נגרמת התדרדרות קשה בקדושת המחשבה, הנמשכת זמן רב לאחר שהאירוע הסתיים, על אף שלעיתים לא הורגשה בשעת השמחה.
בנוסף, עלינו לזכור כי בזמן שמחה כחתונה צריך עזר גדול משמים, להצלחת עתיד הזוג. ואם כן כיצד יתכן שיתחילו את בניין ביתם ביצירת מכשול כה חמור? התוכל לשרות בביתם ברכת ה', היועילו הברכות שמברכין בשם ה', בזמן שעוברים על רצונו בשאט נפש? הרי על כך כותב "ספר חסידים" (אות שצ"ג): "כל מצוה הבאה בעבירה על ידה, מוטב שלא יעשה המצוה, כמו מצוה לשמח החתן, שאם יש שם פריצים ויודע שבלא פריצות לא יהיה, או אינו יכול להיות בלא הִרהור, או אינו יכול להיות מלִראות בנשים, אל יהיה שם".
על כן גם על ההורים החפצים שיחולו על ילדיהם כל הברכות שמברכים אותם בשעת החופה, להשתדל שתהיה השמחה לנחת רוח לפני ה'. וכואב ביותר לראות כי ישנם בחורי חמד המבקשים להימנע מלהשתתף בשמחות מעורבות, אולם קרובי משפחתם ואפילו הוריהם "לוחצים" עליהם להשתתף בשמחה, על אף שהדבר יפצע בנפשם העדינה. לבחורים אלו נאמר: חיזקו ואמצו! וודאי שעליכם לסרב ולהימנע מכך. והמציאות מלמדת שכאשר רואים הסובבים, כי הבחורים עומדים על עקרונותיהם לשמור על עצמם בקדושה ובטהרה, אדרבה, לרוב מעריכים אותם יותר.
וכשמונע אדם עצמו מללכת למקומות כאלו, על ידי זה זוכה להביא על עצמו את אור הקדושה שמסייעו בעולם הזה ובעולם הבא, ובפרט בזמנים קשים אלו שעם ישראל צריך שמירה ביותר, ודאי כי מוטל על כל אדם להשתדל בכל כוחותיו להתחזק בדברים אלו.

רבנים שונים

שו"ת "במראה הבזק"
טלטול אוסף אבנים בשבת
סיון תשפ"ב
גרים
הגיורים המקילים באמריקה
הרב מאור קיים והרב דוד שץ
אב תשפ"ב
מידות
שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ו'
ט"ו טבת תשע"ז
ט"ו טבת תשע"ז
מידות
שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ה'
י"ד טבת תשע"ז
י"ד טבת תשע"ז

בימה תורנית

בימה תורנית
מקומה של האמנות ביהדות
גליון 225
רבנים שונים | אדר א' תשע"א
בימה תורנית
היחס להילולות
רבנים שונים | טו אייר תש"ע
בימה תורנית
האם אכן ניצחה התרבות היהודית את התרבות היוונית?
גליון 212
רבנים שונים | תשע"א
שמחת פורים
מה מקומם של הצחוק וההומור?
רבנים שונים | אדר תשס"ז

בימה תורנית

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב שמואל אליהו
הרה"ג יעקב אריאל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב בני אלון
הרב יהודה מלמד
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב חיים כץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו