ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גיל שלוש

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה הבית היהודי חינוך ילדים ותלמידים גיל הינקות והגן Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר

תמוז תשס"ט

גיל שלוש

פרק א'



נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

רמז לתגלחת הילדים מן התורה!
"המנהג לגלח שערות הקטנים בהגיעם לגיל שלוש שנים, ומה גם בארץ ישראל שנהגו לעשות כן על ציון רשב"י".
רמז נאה מצא לזה האדמו"ר רבי יהושע זצ"ל, מדז'יקוב: כתוב בתורה (ויקרא יג, לג): "והתגלח". אות גימ"ל של "והתגלח" כתובה בספר תורה יותר גדולה משאר אותיות - רמז הוא שיש לגלחו בשנתו הגימ"ל.
מספר פסוק זה בפרשה הוא ל"ג - להורות, שמגלחין אותו ביום ל"ג בעומר.

"שלוש שנים יהיה לכם ערלים"
המדרש מבאר (תנחומא פר' קדושים סי' י"ד) את הפסוק (ויקרא יט, כג): "ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו" ואומר, שהמילים: "שלש שנים יהיה לכם ערלים", נסובות אודות שלש שנותיו הראשונות של התינוק בהן אין הוא מסוגל לדבר כהוגן.
והמילים: "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה'", מלמדות שעל אביו להקדישו לתורה, וללמדו תורה.
בשו"ת "ערוגת הבושם" (חלק "אורח חיים" סימן ר"י) הסיק מכך, שמנהג החסידים ואנשי המעשה להשהות את תגלחת בניהם הקטנים עד מלאת להם שלש שנים הוא מנהג של תורה, שכן אז מתחילים ללמדם תורה. זהו גם המועד להתחיל במצות חינוך של גידול הפאות ויתר המצוות, שאז הבנתו של הילד מתחילה להתפתח.

מנהג ה"חאלאקה" על ציון רשב"י
נהגו רבים ושלמים, שממתינים מלספר שערות ראש הילד, עד הגיעו לגיל שלוש שנים, ואז עושים "חאלאקה" - על שם: "ואנכי איש חלק".
רבינו האריז"ל - כפי שמספר תלמידו רבי חיים ויטאל (שער הכוונות דף פז) - הוליך את בנו הקטן עם כל אנשי ביתו לציון רבי שמעון בר יוחאי, ושם גילחו את ראשו של הילד כמנהג הידוע, ועשה אותו יום משתה ושמחה. ואחריו נהגו רבים שמוליכים את בניהם לציון רשב"י, ומגלחים שם את שערם!...

תיאור מנהג ה"חאלאקה"
בספר "חיבת ירושלים" מתואר מנהג ה"חאלאקה" בזו הלשון: "ומוליכים מקודם את התינוק המתגלח לציון רבי יוחנן הסנדלר בתוף ומחול, וחוזרים לחצר רשב"י ומגלחים שם סמוך לפתח בית המדרש ומברכים 'מי שברך'.
ויש מי שמביאים את בניהם מארצות רחוקות להניח מצות פאה במקום הקדוש... וכל היום שמחה וששון ליהודים".

"חאלאקה" בקבר שמעון הצדיק בירושלים

קודם שהתפשט המנהג לספר את ילדי ישראל בהגיעם לגיל שלש בקבר רבי שמעון בר יוחאי, היו רבים מישראל שנהגו להעלות את בניהם הקטנים לקבר "שמעון הצדיק" הטמון סמוך לירושלים העתיקה.
למנהג זה הסמיכו מקור מדברי הגמרא במסכת נזיר (ד, ב), ששמעון הצדיק לא השתתף אלא בגילוח שנעשה לשם שמים בלבד. ועל כן נהגו להעלות אל קברו את הקטנים ולגלחם שם, לאמר: "הרי אנו מגלחים את הילד לשם שמים, כדי לחנכו במצות פאת הראש, ועל כן עושים אנו זאת בהשתתפותו של שמעון הצדיק".

לקראת התחלת לימודו
ב"רוקח" יש תאור נפלא כיצד מביאים ילד אל הרבי בחג השבועות, לקראת התחלת לימודו.
הרוקח מתאר כיצד האב מביא את הילד לבית-הכנסת, והרבי לוקח את הילד על הברכיים, המעמד כולו נעשה כגדר של מתן תורה - והרבי הוא בגדר של הר סיני, וכך הרבי מלמד אותו א"ב, ומורחים את האותיות בדבש, והילד מלקק את הדבש מעל גבי האותיות.
כך דואגים לתת לילד, לפי המושגים שלו, לשמוח במצוות.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il