ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- חסידות ועבודת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
"תנה בני ליבך לי" - רחמנא ליבא בעי, "לב טהור ברא לי א-לוקים ורוח נכון חדש בקרבי". וכמו שאין מעלים על גבי המזבח אלא סולת נקיה מנופה ב13- נפות , שהיא נקיה לגמרי מכל פסולת, כך אי-אפשר להעלות על המזבח העליון אלא מעשים מובחרים, מחשבות טהורות מכל מיני סיגים, מכל מיני פניות.
והוא מה שאמר דוד המלך ע"ה: "צרופה אימרתך מאד ועבדך אהבה", כי באמת העבודה האמיתית צריכה להיות צרופה הרבה יותר מן הזהב ומן הכסף והוא מה שנאמר על התורה: "אמרות ה' אמרות טהורות, כסף צרוף בעליל מזוקק שבעתיים". דברי תורה הם צרופים ומזוקקים, וכך צריכה להיות עבודת ה', טהורה ומזוקקת מכל פניה שלא לשמה.
ואמנם, מי שאינו אוהב ה' בכל ליבו, השאיפה הזו תהיה עליו לטרח ולמשא גדול מנשוא. הוא אומר: מי יכול לעמוד בזה? אנחנו בני אדם ילודי אשה, איך אפשר להגיע לזיקוק הלב ולצירוף המחשבה בשלמות?
אך אוהבי ה' בכל ליבם החפצים בעבודתו, שמחים להראות אהבתם לה' יתברך ולצרף את ליבם צירוף אחר צירוף, שיהיה ליבם טהור וזך מכל סיג, מכל מחשבה שלא לשמה, וכולו יהיה פונה בשלמות לעבודת ה'. כדברי חכמים: "עשה דברים לשם פועלם ודבר בהם לשמם". כי כשאדם עושה המצוות לשם שמים, וכאשר הוא לומד תורה לשמה, הרי הוא מתעלה למדרגת התורה ומתעצם בה, הוא בטל אליה וכל מעלותיה ממלאות אותו. וכמו שאמרו חכמים בפרקי אבות: "כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה" וכו'.
ואיך יעלה על הדעת לעסוק בתורת ה' שלא לשמה, להשתמש בתורה למטרה נמוכה לשם עצמו, לתועלת עצמית גשמית, לשם כבוד וכדומה?
מאליו מובן שעל-מנת לרצות לטהר את הלב טהרה שלימה, ועל מנת להגיע לכך, צריכה להיעשות עבודה רוחנית גדולה, ע"י התבוננות עמוקה בגדולת עבודת ה', ע"י הכנה יסודית לפני עבודת ה'. להתבונן ולחשוב לפני כל מעשה מצווה ותלמוד תורה, מה הוא הולך לעשות, ולפני מי הוא הולך לעשות את המצווה. וגם להתבונן בחסרונות של הפניות החיצוניות והמחשבות הזרות, כמה הן נמוכות, כמה מקטינות הכוונות שלא לשמה את המעשים, את הלימוד. והתבוננות זו, ככל שתהיה עמוקה ויסודית יותר, היא תביא אותו לעבודת ה' בטהרה, בלב שלם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
