ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- חסידות ועבודת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
"תנה בני ליבך לי" - רחמנא ליבא בעי, "לב טהור ברא לי א-לוקים ורוח נכון חדש בקרבי". וכמו שאין מעלים על גבי המזבח אלא סולת נקיה מנופה ב13- נפות , שהיא נקיה לגמרי מכל פסולת, כך אי-אפשר להעלות על המזבח העליון אלא מעשים מובחרים, מחשבות טהורות מכל מיני סיגים, מכל מיני פניות.
והוא מה שאמר דוד המלך ע"ה: "צרופה אימרתך מאד ועבדך אהבה", כי באמת העבודה האמיתית צריכה להיות צרופה הרבה יותר מן הזהב ומן הכסף והוא מה שנאמר על התורה: "אמרות ה' אמרות טהורות, כסף צרוף בעליל מזוקק שבעתיים". דברי תורה הם צרופים ומזוקקים, וכך צריכה להיות עבודת ה', טהורה ומזוקקת מכל פניה שלא לשמה.
ואמנם, מי שאינו אוהב ה' בכל ליבו, השאיפה הזו תהיה עליו לטרח ולמשא גדול מנשוא. הוא אומר: מי יכול לעמוד בזה? אנחנו בני אדם ילודי אשה, איך אפשר להגיע לזיקוק הלב ולצירוף המחשבה בשלמות?
אך אוהבי ה' בכל ליבם החפצים בעבודתו, שמחים להראות אהבתם לה' יתברך ולצרף את ליבם צירוף אחר צירוף, שיהיה ליבם טהור וזך מכל סיג, מכל מחשבה שלא לשמה, וכולו יהיה פונה בשלמות לעבודת ה'. כדברי חכמים: "עשה דברים לשם פועלם ודבר בהם לשמם". כי כשאדם עושה המצוות לשם שמים, וכאשר הוא לומד תורה לשמה, הרי הוא מתעלה למדרגת התורה ומתעצם בה, הוא בטל אליה וכל מעלותיה ממלאות אותו. וכמו שאמרו חכמים בפרקי אבות: "כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה" וכו'.
ואיך יעלה על הדעת לעסוק בתורת ה' שלא לשמה, להשתמש בתורה למטרה נמוכה לשם עצמו, לתועלת עצמית גשמית, לשם כבוד וכדומה?
מאליו מובן שעל-מנת לרצות לטהר את הלב טהרה שלימה, ועל מנת להגיע לכך, צריכה להיעשות עבודה רוחנית גדולה, ע"י התבוננות עמוקה בגדולת עבודת ה', ע"י הכנה יסודית לפני עבודת ה'. להתבונן ולחשוב לפני כל מעשה מצווה ותלמוד תורה, מה הוא הולך לעשות, ולפני מי הוא הולך לעשות את המצווה. וגם להתבונן בחסרונות של הפניות החיצוניות והמחשבות הזרות, כמה הן נמוכות, כמה מקטינות הכוונות שלא לשמה את המעשים, את הלימוד. והתבוננות זו, ככל שתהיה עמוקה ויסודית יותר, היא תביא אותו לעבודת ה' בטהרה, בלב שלם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
