ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- מסכת החיים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל הינקות והגן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"תנו רבנן: קטן היודע לדבר, אביו מלמדו תורה. מאי היא? אמר רב המנונא: 'תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב'" (סוכה מב, א).
מדוע - תמה בעל "תוספת ברכה" - הוכיח רב המנונא את חיוב לימוד תורה לקטן דווקא מפסוק זה, ולא הביא פסוקים רבים קודמים כמו: "הואיל משה באר את התורה", או: "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" וכדומה.
אלא, מכל הפסוקים הללו אפשר להוכיח כי גדולים היודעים ומבינים את אשר לומדים, הם החייבים בלימוד תורה, אבל קטנים פטורים מללמוד עד שיגדלו ויבינו.
לפיכך הביא רב המנונא את הפסוק האומר כי התורה "מורשה" היא לנו, וכמו שבירושה זוכים הבנים הקטנים יחד עם הגדולים, אף בלימוד תורה, חיובה על הקטנים כמו על הגדולים.
ואחריות חיוב זה מוטלת על האב עד שיגדילו, כמו שאמרו בקידושין (כט, א): "אביו מלמדו תורה".
מסכת החיים (41)
הרב יהודה חיון
17 - הזהרו בנפש הילד
18 - לימוד תורה עם הילדים
19 - מקום לימודים
טען עוד
"ביטולה זוהי קיומה"
מסופר על הגאון המקובל רבי ישראל אבוחצירא זצוק"ל, המכונה "בבא סאלי", שבכל לילה היה יושב עם בנו וחוזר עמו על הגמרא שלמד במשך היום בישיבה.
וכאשר היה רואה כי הוא מתקדם בלימודיו, היה מעודדו וממריצו יותר ויותר. וכאשר ראה כי מתרשל הוא, היה מענישו קשות.
ביום השבת היה מאזין ושומע לנכדיו הקטנים בקריאתם חומש, רש"י, תהלים, כל ילד לפי גילו והבנתו, ומעודדם ונותן להם מגדנות. ואף שלכאורה היה יכול ללמוד באותה עת כהנה וכהנה, היה אומר: "ביטולה של תורה - זו היא קיומה".
"לא מצאתי מצוה גדולה יותר מללמוד עם ילדי"
על אביו של הגאון רבי יהושע לייב דיסקין מסופר שבתקופת כהונתו כרבה של העיר בריסק, המתין לו פעם כל הקהל לאמירת 'כל נדרי' בליל יום הכיפורים, והרב אינו מגיע. סימני השאלה היו בכפליים מאחר ואותו גאון היה ידוע בדייקנותו
ומעולם לא הטריח את הקהל ולא גרם לטירחא דציבורא.
הלך אחד הגבאים לביתו של הרב לראות מדוע ולמה הוא מתמהמה לבוא.
ומשניכנס לשם, חשב הגבאי שהוא עומד להתעלף. הרב הנערץ ישב ולמד עם בנו הקטן פרק משניות. "מורנו ורבנו, כל הקהל ממתינים לו, והוא יושב ולומד עם בנו"? - קרא הגבאי.
וגאון הגאונים, במקום להשיב פרץ בבכי.
"עשיתי את חשבון נפשי לקראת יום הדין ומצאתי שאני זקוק עוד לזכויות רבות כדי לצאת זכאי בדין. חיפשתי מצוה גדולה שבכוחה להוסיף לחשבוני זכויות רבות בבת אחת, ולא מצאתי מצווה יותר גדולה מאשר שינון התורה לילדי הקטן"...
סיבת בכיו של ה"חידושי הרי"ם"
ידוע כי כל ילדיו של בעל ה"חידושי הרי"ם", שלושה עשר במספר, נפטרו לו בחייו. בספר תולדותיו, "מאיר עיני הגולה", מסופר שכאשר נפטר לו אחרון הבנים, שהיה עילוי עצום ורבותיו ניבאו לו גדולות ונצורות, בכה החידושי הרי"ם ללא הפוגה ומיאן להתנחם.
ניגש אליו אחד החסידים והעיר, שכאשר "העולם" יראה שהרבי בוכה, עלול הדבר להשפיע עליהם לרעה, ואם יארע להם אסון ח"ו, גם הם לא יתנחמו.
השיב לו רבי יצחק מאיר זצ"ל: "אתה בודאי חושב שאני בוכה על איבוד בן-יקיר שכזה, אבל דע לך שהדמעות שלי אינן פוסקות בגלל שעכשיו, כאשר איבדתי את ילדי האחרון, איבדתי לגמרי מצוה כה יקרה של 'ושננתם לבניך', ובמיוחד לבן מוכשר שכזה שהייתי יכול להעביר לו את כל התורה כולה"...
חובת הסבא ללמוד עם נכדיו הקטנים
בירושלמי (שבת ו, ב) מסופר, שרבי יהושע בן לוי היה רגיל לבחון את נכדו כל ערב שבת על מה שלמד מפי רבו. פעם אחת קרה ששכח רבי יהושע לבוחנו, וכבר ניכנס להתרחץ לכבוד השבת באחת המרחצאות של טבריה.
היה הולך רבי יהושע בן לוי ונישען על כתפיו של רבי חייא בר אבא, והנה בהיותו כבר במרחץ ניזכר שלא בחן את הנכד. יצא מהמרחץ וחזר לביתו, ערך לנכד את הבחינה הקבועה, וחזר שנית למרחץ כדי לקיים את חובת הרחיצה לכבוד שבת קודש.
ונחלקו חכמי ישראל באיזה אופן היה המעשה. ר' דרוסי אמר שרבי יהושע בן לוי רק ניכנס למרחץ, אבל עדיין לא פשט את בגדיו, ואז ניזכר שעדיין לא בחן את הנכד, ויצא לביתו כדי למלא את חובתו. ואילו ר' לעזר בי רבי יוסי אומר שהמעשה אירע לאחר שפשט כבר את בגדיו, ולמרות המאמץ שהיה כרוך בלבישת הבגדים חזר והתלבש, ויצא מהמרחץ על מנת לקיים את "והודעתם לבניך ולבני בניך".
הירושלמי ממשיך לספר, שרבי חייא שאל את רבי יהושע בן לוי, הרי לימדתנו רבינו שאסור להיכנס למרחץ לפני התפילה, אבל אם נכנס לא מפסיק, אלא מסיים להתרחץ ואחר כך מתפלל, וכל שכן שאין מפסיקים מלהתרחץ לתלמוד תורה, ואם כן מדוע הינך מפסיק ועושה את כל המאמצים כדי ללמוד עם נכדך?
השיב רבי יהושע בן לוי: "חייא בני, קלה היא בעיניך (מצוות הלימוד עם הנכד), הרי כל השומע פרשה מן בן בנו, כאילו הוא שומעה מהר סיני. ומה הטעם? משום שנאמר: 'והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב'".
והדברים נוראים. הרי רבי יהושע בן לוי, מגדולי הגדולים בדורו היה, ולכאורה יש כאן בזבוז זמן; להתלבש ולחזור לביתו, לבחון את הנכד, ולחזור שנית למרחץ. לשם מה היה נחוץ כל זה? הרי באותו זמן היתה לו אפשרות ללמוד וללמד, לחדש חידושי תורה נפלאים שאוזן לא שמעתם?
ללמדנו בא רבי יהושע בן לוי, עד כמה חשוב הוא הלימוד עם הנכדים. לא רק מצוות תלמוד תורה מקיים הסבא בכך, אלא עד כדי כך גדול העניין, שיש בו משום מעמד הר סיני, והמשכתו של צינור הקדושה מאז ועד היום.
מסופר שה"חפץ חיים" שתה 'לחיים' ביום שנכדו החל ללמוד אל"ף בי"ת, והוא עצמו לימדו קצת את האותיות.
לימוד מוסר עם הילדים
אחד מגדולי המשגיחים סיפר בשיחה שאמר בבני ברק לפני בני תורה ששמע באוזניו ממרן רשכבה"ג ה"קהילות יעקב" זצ"ל, שחובה על כל אב בישראל ללמוד כמה דקות מוסר מדי יום עם ילדיו הקטנים כדי לחנכם ליראת שמים ולמידות טובות, וכדי להחדיר בהם את הידיעה הברורה שיש דין ויש דיין, יש גן עדן ויש גיהנום, והכל תלוי במעשיו של האדם.
"והסטייפלער אמר לי" - הוסיף המשגיח - "אני יודע שהרבה אינם שומעים לי בענין זה, ואני מודיע להם שהם יפסידו מכך. כי אם ילמדו מוסר יהיה להם בן ירא שמים, ואם לא - - -".
וכאן הרים מרן זצ"ל את ידו, והניף אותה בצורה מאיימת - - - "ואני כבר חשבתי, מי יודע מה הוא מתכונן לומר, מה ייצא מילד שאינו לומד מוסר"... - ציין המשגיח.
ואז הוסיף מרן ואמר: "אם לא ילמד מוסר, ייצא ממנו ילד עם גאווה, ולילד כזה אין הרבה סיכויים להיות גדול בתורה".
"אוי, הגאווה, הגאווה", נאנח ה"קהילות יעקב".
"מה שמועיל הוא לימוד מוסר בקביעות"
בספר "הליכות והנהגות" ממרן בעל ה"קהילות יעקב" זיע"א (עמוד עג) מסופר: "נכנסתי עם אברך לשאול את רבינו על ילד קטן שלא מלאו לו עשר שנים, שהיה לקוי בנטילת חפצים מילדים ב'חיידר' וכן מאחיו בבית - מהי העצה לילד כזה, שאלנו.
והשיב רבינו, שאין תועלת במה שיאמרו לו שאסור לקחת, שכן מה הוא יודע? מה שמועיל הוא לימוד מוסר בקביעות - עשר דקות בכל יום. גם אם ייראה שאינו מקשיב כל-כך הדבר יועיל, כיון שסוף סוף הוא שומע והדברים יחדרו ללבו. התועלת לא תבוא ביום אחד. לאט לאט יקלוט הילד שיש רבונו של עולם ואין העולם הפקר, וממילא יבין שאסור לגנוב.
בעבר היתה כל הסביבה מלאה ביראת שמים וזה עזר לילדים להשיג יראת שמים.
היום אין סביבה, הכל "חפשי", לכן אי אפשר לקבל כלום ללא ספר מוסר. בלי לימוד המוסר נראים האנשים כמו בעלי חיים.
כמו-כן טוב לספר לו על אנשים הלוקחים מאחרים ועל ידי כך מאבדים פרנסה ואינם מוצאים שידוך ועוד ועוד, וכל זה משום שאי אפשר להמצא בחברתם. גם זה נקלט במוחו של הילד וישפיע עליו במשך הזמן".
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה זה בכלל אמונה?
אנחנו קודש למענך
חכמת התורה וחכמות החול
איך ללמוד גמרא?
הכל מתחיל בפנים
תיקון ימי השובבי"ם
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
