ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בגמרא (ב"מ ד.) מובאת מחלוקת ביחס למי שמודה במקצת התביעה, אלא שעל אותו מקצת שהודה אומר "הילך", דהיינו שאומר 'הא לך מה שאני באמת חייב', ובשאר, אני כופר".
רש"י (ב"מ שם) מסביר את הדעה שב'הילך' אין שבועת מודה במקצת: "לא הוצאתים ושלך הם בכל מקום שהם". וביאר הר"ן את דבריו, שרק בפיקדון שייך דין הילך, מכיוון שהפיקדון בעין, והוא שייך לתובע, וברגע שהנתבע מודה, הרי הפקדון נחשב ברשות התובע.
ומבואר דסברתו היא, שהטוען הילך מבטל את התביעה על אותו מקצת, שהרי אומר הוא שאותו מקצת מעולם לא יצא מרשות התובע, וא"כ אין לו סיבה לתובעו, וממילא נשארה רק התביעה על המקצת שלא הודה בו, ונמצא שהנתבע כופר בכל התביעה. ולשיטה זו לא שייך הפטור של הילך בהלוואה.
לעומתו של רש"י סוברים הגאונים והרמב"ן, שטענת הילך שייכת הן בפיקדון והן בהלוואה. אלא שבפיקדון, אפילו אינו מזומן בידו של הנתבע בשעת התביעה אלא נמצא בביתו או במקום אחר חשיב הילך ובזה סברי כרש"י. אבל בהלוואה, רק אם המעות מזומנות בידו להשיבם לתובע מיד בשעת התביעה בבי"ד הרי זה הילך. ואפשר לומר, שהם מרחיבים את סברת רש"י, דהיינו שכל שהמעות מזומנות ביד הנתבע והוא מוכן למוסרם לתובע מיד, הרי זה כאילו כבר נתנם לתובע, וא"כ אין כאן תביעה אלא על הנותר. אלא שלסברתם לא אמרינן שלא היתה כאן הלוואה כלל, אלא נחשב הדבר אילו כבר פרע את הסכום הזה ולכן אין כאן תביעה מעיקרא.
שיטה שלישית היא שיטת הרמב"ם, שסובר שגם בפיקדון, צריך שיהיה הכלי שמודה בו מזומן בידו, וא"כ בין בהלוואה בין בפיקדון כשמזומן בידו ליתנו מיד הרי זה "הילך" ופטור הוא משבועה, וכשאינו מזומן בידו, אפילו נמצא הכלי בביתו אינו הילך וחייב שבועה.
ואולי סברתו היא, שביחס למה שבטוח התובע שיקבל, דהיינו, את מה שהודה מהנתבע, אין טעם לתביעתו ולכן נחשב הדבר כאילו לא תבע. אבל כשאינו בטוח בפירעון שהרי הפיקדון עדיין בבית הנתבע, יש טעם לתביעתו להשיב לו את הפקדון.
שיטה רביעית הינה שיטת בעל התרומות בדעת הרמב"ם, שרק אם כבר פרע בפועל לפני התביעה נפטר משבוע, אבל כל שלא פרע כבר אפילו בפיקדון המזומן בידו, חייב הנתבע להשבע על מה שכפר.
לסיכום, לרש"י, רק בפיקדון שייך דין הילך, ואפילו אינו מזומן בידו, לגאונים, אף במלוה אם מזומן בידו, וכן פסק הש"ך. לרמב"ם, רק כשמזומן בידו בין בפיקדון בין במלוה, וכן נראה שפסקו הטור והשו"ע, ולבעל התרומות רק בשכבר פרע בפועל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
