ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
בו המשיך את אשר החל במאמרו בגליון פר' בלק, מבקש אני להעיר את הערותי הבאות. מקוצר הזמן ומקוצר היריעה אאלץ לתמצת דבריי.
א. כתב הרב רוזן: "... בדורנו דור יתום יש מקום לתור אחר קולות". ראשית, מבקש אני לשאול מי אבחן שדורנו דור יתום הוא? כאשר נשים רבות הולכות ומכסות ראשן, דבר שלא היה נפוץ כל כך בדור הקודם, זהו "דור יתום"? כאשר חיילים אינם מוכנים לשמוע קול אשה, ומוכנים להסתכן במאסר עקב כך, זהו "דור יתום"? יתר על כן. כל בר בי רב יודע ש"כח דהיתרא עדיף", כך נהגו גדולי פוסקי ההלכה בכל הדורות. אלא שידעו הם לקרוא לדבר בשמו "דיעבד" ולא הפכוהו ל"לכתחילה". טשטוש מושגים זה הוא אולי המקומם ביותר במאמריו של הרב רוזן.
ב. לגבי דעתו של הרב פיינשטיין זצ"ל. בכ' בסיון תש"ס פנה ר' שאול שיף נ"י לבנו של הרב פיינשטיין זצ"ל, הרב ראובן כדי לברר עמו סוגיה זו. וכך כתב: "אודות שיטת אמו"ר זצ"ל, בענין לישב מעורב אנשים ונשים במקום שיש חלק יושבים נפרדים. באופן כזה ודאי ישב אמו"ר זצ"ל עם הנפרדים. ומה ששאל אם סבר אמו"ר זצ"ל בתשובותיו שהענין לישב אנשים ונשים מפורדים 'שאינה מן הדין ולא מסורת ישראל' ודאי לא נראה ענין זה מתשובותיו שהוא מדבר רק לענין מחיצה. ועוד שבחתונה שלי ישבו מפורדים".
נאמנה עלי עדותו של בן הרב ואכמ"ל.
ג. במאמרו הביא הרב רוזן את דברי בעל הלבוש, שכתב: "... ואין נזהרין עכשיו בזה, ואפשר משום דעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה כל כך, דדמין עלן כקאקי חיוורא (כלומר דומות כאווזים לבנים ולא גורמות להרהורים - ברכות כ"ב) מתוך רוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו".
באמתחתי חומר רב בענין היתר זה של בעל הלבוש ואכמ"ל. אך ראשית כל אציין שבשולחן ערוך לא נפסק כך. עיין בב"ח (אה"ע סב יב), ב"ש (שם ס"ק יא), באר היטב (שם סוס"ק יא), ש"ך (יו"ד שצא), שערי תשובה (תקכט ס"ק ד), קיצוש"ע (קמט א), שו"ת יהודה יעלה (ח"ב סי' מה ועוד), משנ"ב (תטו ס"ק ב), כף החיים (תקכט ס"ק מח) ועוד.
ד. לגבי עצם דברי בעל הלבוש. יש מי שכתב (הובא בשדי חמד) "מי זה אשר יאמר ד'דמין עלן כקאקי חיוורא' (ודאי אם "דור יתום" אנו)... דמלבד דזה לא שייך אלא בראיה בעלמא', 'ועוד דהם אמרו כן רבותינו בעלי הש"ס לפי גודל קדושתם וטוהר רעיונם ... איך נלמד מהם אנחנו אזובי הקיר...". ויש מי שכתב שהלבוש "רק לתרץ מנהגם של ישראל על שראה שאינם נזהרין בזה ולאו מדינא קאמר". והגדיל לעשות מי שכתב ש"בודאי תלמיד טועה הוסיף בדברי הלבוש...".
ה. אחד המקורות הראשונים בסוגיה זו הוא דברי הגמרא (סוכה נ"א): "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול... מאי תיקון גדול? - אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה". וממנה נפסק להלכה, כפי שציינתי לעיל (סע' ג).
ו. נפסק בשו"ע (אה"ע כ"א): "צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד ... ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור ... ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפי' אינם עליה, שמא יבא להרהר בה ... והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף . ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין". (ועי' בלבוש אה"ע כא א שהביא זאת!) האם בחתונה מעורבת ניתן לקיים פסק הלכה זה?
ז. הרב רוזן הביא את הלבוש וכתב "הובא ביביע אומר וכו'". והנה אשר כתב הגר"ע יוסף שליט"א אחר הביאו את דברי הלבוש: "... ומ"מ לכתחלה ודאי שיש להקפיד כמה שאפשר ..."
נסיים בדברי מרן הראי"ה קוק זצ"ל (מדות הראיה):
"מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך-כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכחו החלש יגרמו לפרוץ במדת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחמרי [על כן הם נדחים]".
______________________________
למאמר של הרב רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
