ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
גם הגר"ש עמאר יעביר שיחה בסופ"ש ההכנה לר"ה. שריינת מקום?
בית המדרש משפחה חברה ומדינה פרנסה

אין ארוחות חינם

1393
מוקדש לעלוי נשמת
הוגט בת תורקיה
לחץ להקדשת שיעור זה
השפל הכלכלי הנוכחי שוב הוכיח שהפתגם "אין ארוחות חינם" נכון בענייני כלכלה. לדעתי, הוא נכון גם בחיים באופן כללי ואפילו בחיים הרוחניים. רוב הבעיות, השערוריות והקשיים שמהם אנחנו סובלים בחיים בעולמנו נובעים מהגישה שתמיד אפשר להשיג ארוחות חינם ושלא לכל דבר יש מחיר והשלכות.
למשל, על הישענות המלאה על ניצול פוליטי לצורך השגת הקצבות ממשלתיות, דבר שנראה בתחילה ארוחת חינם דשנה, משלמים היום מחיר גבוה מאוד. הגישה הזאת יצרה מנטליות של תלותיות שחלחלה לחלקים נרחבים בחברה שלנו והשפיעה עליה בתחומים רבים. היא יצרה תרבות של שנורר שהובילה לבסוף גם לרמאות ולחוסר יושר שלווה ברושם הכוזב שגניבה מן הממשלה איננה באמת גניבה. היא מסיתה נגדנו אזרחים אחרים שרואים אותנו בעצם כנצלנים, סחטנים ומעל הכל אנשים עצלים ולא ישרים.
אני יודע על מקרה שבו אדם שהרבה לנסוע לאסוף כסף למען עצמו בלבד הלך לעולמו, והנכס שבניו רבו עליו, ואפילו הגיעו בגללו לבית דין רבני, היה רשימת התורמים שלו. כשמחנכים דור שלם לחשוב שאין צורך לעבוד כדי לפרנס את המשפחה, על הדור הזה נגזר אסון רוחני וחברתי ובסופו של דבר גם חורבן. הפעם איש לא יקבל ארוחות חינם בעולם הזה.
תרבות שדורשת מהחותן הלא-אמיד בעצמו לפרנס את חתנו הצעיר לנצח גם דוחפת חלק גדול מהצעירים לחשוב שארוחות חינם לא רק קיימות אלא שאף ראוי ומוצדק לצפות לקבל אותן. גם הגישה הזאת נתקלת היום בהתנגדות לנוכח המציאות הכלכלית הקשה בימינו.
אך, לדעתי, זאת עמדה בלתי ראויה מבחינה מוסרית ובלתי אפשרית מבחינה מעשית. היא גורמת לכאב ולמחלוקת בתוך המשפחה, ואין ספק שהיא מעודדת תלותיות וחוסר תפקוד במשפחה הצעירה.
יש בישראל משפחות ששקועות בחובות של אלפי דולרים בלי שום תקווה לצאת מהקושי הזה, רק מפני שהן מפרנסות ילדים ונכדים שלא יוצאים לעבוד. בישראל היום קשה מאד להתקיים כלכלית בלי שתיים או שלוש הכנסות למשפחה. כשאחת ההכנסות צריכה מגיעה מההורים או מהסבא והסבתא, זאת כבר בעיה ואתגר דורי. עם זאת, הרבה זוגות צעירים בחברה שלנו משוכנעים שהם זכאים לארוחות חינם. רק אחר-כך הם מגלים, למגינת לבם, שלארוחה הזאת יש מחיר בכל מובן.
העובדה ששיטה כזאת זוכה לעידודם של מנהיגים דתיים ורוחניים מטרידה אותי אף יותר. הילדים והנכדים שלנו צריכים להתחנך להסתפק במה שהם מכניסים, להיות עצמאים ולהבין ולהפנים שבעולם הזה אין ארוחות חינם לאיש.
מעניין לציין שגם חלק ממדיניות הממשלה שלנו מבוסס על התפיסה השגויה הזאת שיש ארוחות חינם.
היחסים של ישראל עם שאר העולם ובמיוחד עם ארצות הברית מבוססים על ההנחה הכוזבת שאנחנו זכאים לארוחות חינם בגלל השואה והאהדה שהיא עוררה כלפי היהודים. אך גם זאת היתה ארוחת חינם כוזבת שהשפעתה התפוגגה זה מכבר. ההסתמכות על השואה כהצדקה לקיומנו הלאומי בארץ ישראל היתה ארוחת חינם שמקורה בטעות.
בן גוריון היה חכם מספיק כדי לומר לוועדת פיל ב-1936 שהתנ"ך הוא שטר הבעלות שלנו על ארץ ישראל. בן גוריון היה חילוני וספקן אמנם, אך היה יהודי ממזרח אירופה שסבו לקח אותו לקבל ברכה מרב חסידי. לרוב יורשיו בתפקיד לא היו אמונות כאלה והם בוודאי לא ביטאו אותם בעולם בפומבי עד היום. הם הסתמכו על אשליית ארוחת חינם שאיננה עוד, גם אם נפתחים הרבה קורסים ללימודי שואה ומוקמים מוזיאונים לזכר השואה.
בלי אמונה באמת הנצחית של המשימה האלקית שקיבלנו, אנחנו מאבדים את מעמדנו בעיני העולם. ארוחות חינם אלה התגלו כיקרות ביותר, כפי שמצב המדיני שלנו היום מוכיח. ידידיי, למרות כל השמועות שטוענות אחרת, באמת אין שום ארוחות חינם.



עוד בנושא פרנסה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il