ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
את החורבן ירושלים ייחסו חכמינו ז"ל, בין השאר, לשנאת החינם שפשתה אז בארץ, וכדוגמא הביאו לפנינו (גיטין נ"ה) את המעשה בקמצא ובבר קמצא. יש להניח שדווקא מעשה זה הובא, משום שבו התלכדו לאכסניה אחת (כפשוטו וכמשמעו) כל התהליכים שלדעת חז"ל הוליכו לחורבן. לא רק שנאת החינם הובילה, לדעת חכמינו, לחורבן, אלא גם הנהגתו ההססנית של ר' זכריה בן אבקולס, אך יותר מכך הוליכה לחורבן, לדעת חכמינו, שתיקת החכמים שהשתתפו בסעודה והבליגו מול מעשה הנבלה של גירוש בר קמצא מהסעודה. שתיקה שלא באה משנאת חינם, חלילה, אלא מן הסתם מסברות למדניות בעליל (מי אומר שדברי המחאה יועילו, ואדרבה, חבל בתוכחה זו לקלקל את כל הקשרים שנטוו בדי עמל משך הרבה שנים; אם כולם שותקים, מדוע דווקא אני צריך למחות; אם נזרק מישהו מהסעודה כך נגזר משמים וכל דעביד רחמנא לטב הוא וכו' וכו').
אם באים אנו לאור פרשת 'קמצא ובר קמצא' לבחון את מצבנו לקראת הגאולה השלמה, דומני שבהתמודדות עם בעיית שנאת החינם אין ספק שהתקדמנו רבות. אמנם, קשה לומר שחוטאים אנו באהבת חינם, אך מאידך גיסא, ניכור שיכול להוליך עד להסגרת יהודים להוצאה להורג במדינת אויב כבר קשה לומר שיימצא בינינו (עי' מועדי הראי"ה, פרק יום הכיפורים, עמ' ע"ה). על הססנותה של הנהגה רוחנית אין מקום לדבר. אך יש להרחיב רבות על חומרת מצבנו בהתמודדות עם שאלת העצמאות המחשבתית של מורי ההוראה . אין ספק שבכך נסוגים אנו מדחי אל דחי. לא לחינם הוזכרה בשאלת החורבן בעלון גם פרשת ההתנתקות. את עצימת העיניים של הציבור החרדי אל מול רשעת ההתנתקות ניתן להסביר בשנאת החינם. אך מה נאמר על עצימת העיניים של אותם המכונים ע"י תלמידיהם 'רבני הציונות הדתית'? הם אלו ששלחו את תלמידיהם להתיישב ולמסור את הנפש בגוש קטיף, וברגע המבחן האמיתי ידעו לשתוק שתיקה רועמת לא פחות משתיקת החכמים שנהנו מסעודת ההילולה בירושלים?!
כשדמות רבנית מבין בוגרי הישיבות שלנו מתקדמת בסולם המינהל הציבורי (ברבנות, בדיינות או בכל תפקיד בכיר אחר) שׂשׂים תלמידיה על קידוש שם ה' שיש להבנתם בדבר. אך אנו אוהבי התורה וארץ ישראל יודעים את האמת שלא התקדמות יש כאן, אלא נסיגה נוספת אל תוך רשת הקורים הדביקה שייתכן ובשעות המבחן תכשיל בדיוק את אלו שאמורים להנחות את העדר. גם ארגוני רבנים או רבניות למינהם המפתיעים אותנו חדשים לבקרים בפסקי הלכה שצריכים עיון או בתגובות פושרות על מעשי נבלה כפרשת ההתנתקות ופרשת עמונה ועוד, מעלים בלב כל אוהב התורה והארץ את השאלה האם לתמיכות שארגונים אלו מקבלים מחוץ לארץ יש קשר להתנהגות הזו המוזרה משהו.
הבעיה עימה יש להתמודד כפולה מפני שלא רק שהמדינה בחכמתה משתדלת כל הזמן לרכוש עוד ועוד מנהיגים ממחננו, אלא גם אין מי שיעמוד בפרץ, מפני שפעמים רבות כשעולה השאלה מה דרוש תיקון לקראת הגאולה השלמה, מוצגת היא דווקא בפני אלה שנגועים בנגע התלות והשיעבוד במידה הרבה ביותר והם בוודאי לא יציגו את התשובה המתבקשת...
כמו תמיד, המופת לעיני כולנו הינו הרב קוק זצוק"ל. כשנתבקש להיות רבה של ירושלים נקבעה משכורתו מה'וועד הכללי' (הוא ועד כל הכוללים של ירושלים). גם כשנתעלה להיות רב ראשי לארץ ישראל לא נתווסף למשכורתו מאום אלא רק מה שוועד קהילת תל אביב יפו מיזמתו החליט לתת לרב. מהמנדט הבריטי ואף מה'וועד הלאומי' (ה'ממשלה' של 'כנסת ישראל' של המדינה שבדרך) לא הסכים הרב לקבל מאום עד יום הסתלקותו, ואף לצורף טיפוליו בימי מחלתו האחרונה ('שבחי ראי"ה', עמ' קנב - קנג, לפרופ' חיים ליפשיץ, הוצאת 'נזר דוד', תשנ"ה). עם כל אמונתו הגדולה ברוממות התהליכים שכולנו עדים להם, ידע הרב עד כמה חשובה טהרת הדעת גם מפני השותפים לתקומת ישראל. אמנם, בהרבה תחומים אין אנו אף מנסים להתעלות למעלת הקדושה והטהרה של הרב זצ"ל, ולכן גם בתחום זה רשאים אנו לסטות מהנהגתו, ולכן וודאי שמותר גם לקבל טובות הנאה ממוסדות המדינה, אך למן הרגע שרואים אנו שמדרך התנהלות זו צומחות תקלות חמורות בוודאי שיש מקום לחשיבה מחודשת.
______________________________
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.












