ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
ובגמ' (ב"מ שם) הקשו הרי חצר קונה גניבה לגנב, והרי חצר קונה מדין שליחות ואין שליח לדבר עבירה?
בסוגיא מצאנו שני תירוצים, רבינא תירץ שרק כשהשליח בר חיובא ועושה בשליחות חבירו דבר האסור גם לשליח, אז, "אין שליח לדבר עבירה" (להלן, אשלד"ע), אבל אם אינו בר חיובא יש שליח לדבר עבירה (להלן שלד"ע).
ואילו רב סמא תירץ, שרק כשהשליח הינו בעל בחירה ואי בעי עביד ו"אי בעי לא עביד" אז אשלד"ע, אבל כשעושה השליח בעל כרחו יש שלד"ע.
א"כ הרי החצר אינה "בת חיובא" וגם עושה שליחותה בעל כרחה ולכן קונה הגנב בחצרו לקנין גניבה.
הגמ' מסבירה שיש נפקא מינא בכהן ששלח ישראל לקדש לו גרושה, וכן באיש ששלח אשה להקיף ראשו של קטן. במקרים אלה המשלח מחוייב באיסורים אלו אבל השליח אינו בר חיובא. שהרי אין איסור לישראל לשאת גרושה ולא לאשה להקיף ראשה, אבל בשני המקרים השליח הינו בעל בחירה. לכן לרבינא המשלח חייב, ואילו לרב סמא המשלח פטור.
להלכה, הרמ"א פסק (חו"מ סי' קפב ס"א) כרבינא. ואילו הש"ך (שם סק"א) פסק כרב סמא.
עוד נפקא מינא הובאה בשטמ"ק (ב"מ שם) בשם מהר"י אבוהב בישראל ששלח גוי לעשות עבירה שרק לרבינא היהודי יהיה חייב. ובנתיבות המשפט (שם) ביאר כיצד תועיל שליחות לדבר עבירה ע"י גוי אע"פ שבעלמא אין שליחות לגוי עיין שם).
נתיבות המשפט הקשה שם (סי' שמח ס"ק ד') דלשיטה זו כל אמירה לנוכרי תאסר מדאוריתא שהרי בשולח גוי יש שליח לדבר עבירה. א"כ האומר לגוי לבשל בשבת, לכאורה נחשב הדבר שהיהודי בעצמו חילל שבת, מדוע קיי"ל שאמירה לנכרי הינה איסור שבות מדרבנן.
ותירץ נתיבות המשפט שרק במקום שישנה בתוצאה עבירה היא מיוחסת ע"י השליחות למשלח. כגון בישראל שקידש גרושה לכהן, הרי יש כאן עבירה שהכהן נשוי לגרושה, וכן בשהקיפה אשה קטן, נמצא הקטן מוקף באיסור. מה שאין כן באמירה לנכרי, הרי מותר לגוי לבשל, וא"כ גם בתוצאה אין איסור ולכן אין כאן עבירה שתיוחס למשלח. לכן אמירה לנכרי אסורה מדרבנן בלבד.
לפי זה, למדנו חידוש גדול, שקטן שהוקף אע"פ שאינו בר חיובא, בהיותו מוקף בפועל יש כאן מציאות אסורה. ולכן המשלח חייב אליבא דרבינא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
