ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא להכות שום אדם מישראל, שנאמר: "לא יוסיף" (דברים כ"ה).
לא קל היה לה לחיה עם בנה המתוק והשובב איציק. איציק ככל שגדל נהיה מתוק יותר. ושובב לא פחות... אולם כל עוד שובבותו נשארה בגדר מעשה משובה - ניחא, הבעיה האמיתית שהטרידה את חיה הייתה נטייתו של איציק בנה להשתמש במה שמכונה 'שפת הידיים'. איציק היה מקובל בקרב חבריו, בעל מזג נעים וחברותי, אולם לעיתים איציק היה מתרגז על מישהו מחבריו על מעשה שעשה, אז יכול היה איציק להיות תקיף ביותר, ואף להרים את ידו על חברו ולהכותו מכה נמרצת. כל עוד היה איציק קטן היו מכותיו קטנות וממילא היו נסבלות. אולם כשגדל, גדלו מכותיו עימו, והסבל שבא בעכבותיו למוכה, כמו לחיה אימו של איציק, היה לא פחות.
חיה ניסתה שיטות רבות של חינוך, איציק עצמו אף הוא ניסה לחפש את הדרך להיפטר מהמנהג המגונה אותו רכש לעצמו, אך ללא הועיל.
כשגדל איציק, הלך לישיבה, והחל ללמוד בהתמדה ולהתעלות במדרגות רוחניות. נפשו הלכה והתעדנה, ולהתנהגותו הקודמת כמעט שלא נותר זכר. יום אחד כשבא לחדר האוכל, גילה כי חבריו לשולחן לא הותירו לו מהמאכל שאותו אהב במיוחד. היות ולא היה זה פעם ראשונה, הרגיש איציק כי הוא מאבד את עשתונותיו. כשראה כי אחד מהחברים עומד להכניס את המאכל לתוך פיו, בלי שהיה אכפת לו כי איציק לא קיבל את מנתו, קם איציק ממקומו, הקיף את השולחן והלם בחברו בתקיפות רבה. החברים המבוהלים תפסו אותו בחוזקה והובילו אותו לראש הישיבה. איציק הנכלם ישב מול ראש הישיבה, ממתין לנזיפה חמורה כיאה למעשה הנורא אותו עשה. ראש הישיבה שהבחין היטב בצערו של תלמידו, הניח את ידו באהבה על כתפו של איציק והחל לשוחח איתו. איציק שפך את ליבו לפני ראש הישיבה, על מידת הכעס שאינו מסוגל להיפטר ממנה, ועל המנהג המגונה אותו רכש לעצמו להכות את הזולת כשמשהו אינו מוצא חן בעיניו. ראש הישיבה ששמע בריכוז את דבריו של איציק, סיפר לו את הסיפור הבא:
לרבי יצחק מוורקי היו חסידים רבים, שהערצתם אליו הייתה כה גדולה, עד שאפילו העניים שבין חסידיו היו צועדים אליו ברגל מרחק עצום, על מנת לזכות להגיע אליו לביקור. הבעיה הייתה כי כמות החסידים הייתה כה גדולה, והדרך הייתה ארוכה כל כך, עד שלפעמים היו החסידים קצת מקצרים את הדרך ועוברים בשדות הסמוכים לעיר. השדות הללו היו באחריותו של יהודי נכבד, שמטבעו היה קפדן, וחרה לו מאוד כי החסידים עוברים בשדות, גורמים לעיתים לנזקים קלים, ובכלל - לא מצאה חן בעיניו העובדה כי עוברים הם בשדות שאינם שלהם. משנמאס לו, פנה אל רבי יצחק וביקש ממנו לפעול בעניין, ולבקש מחסידיו שיפסיקו לעבור בשדות. רבי יצחק נענה לבקשתו, ואכן החסידים הפסיקו לעבור שם. אולם לאחר תקופה לא ארוכה שוב חזרה התופעה ויחד עימה חזר כעסו של בעל השדות. הוא פנה לרבי יצחק ותינה בפניו את כעסו על התנהגותם הפושעת של החסידים וכו' וכו', ולבסוף סיים כי יש להכותם במקל וכי מצוה שכך יֵעשה להם. הרבי שתק, ומשכך, הבין היהודי כי הרבי מסכים לצעדי הענישה. משיצא ביקש הרבי כי יקראו לו. כשחזר אמר לו הרבי: "הרי לפני שאדם הולך לעשות מצוה צריך להתכוון כי הולך הוא לקיים מצוה, לכן אל תשכח לכוון בהתאם לפני שאתה הולך להכותם". עוד הוסיף הרבי ואמר שהואיל והיהודי הינו חסיד הנוהג לומר "לשם יחוד" לפני כל מצוה, חובה עליו לומר לשם יחוד לפני שמתחיל ב'מצוה'. כמובן, הוסיף הרבי כי לפני מצוה יש לטבול במקוה כדרכם של החסידים.
היהודי הבין היטב את דעתו של הרבי על ה'מצוה' אותה מתכוון הוא לעשות.
ראש הישיבה חיבק את איציק ואמר לו כי כל שמציע הוא לו: רגע לפני שמתחיל להכות את חברו פשוט יאמר נוסח של לשם יחוד, ואם בכל זאת יחליט להמשיך, הרשות נתונה, אם כי יש לשער כי לאחר אמירת לשם יחוד לא יוותר מהחשק להרביץ זכר.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
129 - כמה שווה כוסית משקה
130 - מכות לשם מצוה
131 - חלב שנשפך - בוכים או לא בוכים?!
טען עוד
איך עושים קידוש?
זמן הדלקת נרות חנוכה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך לומדים גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
