ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
גם הגר"ש עמאר יעביר שיחה בסופ"ש ההכנה לר"ה. שריינת מקום?
בית המדרש שבת ומועדים חודש אלול

כינוס חרום

מוקדש לעלוי נשמת
אסתר בת רחל
לחץ להקדשת שיעור זה
השמועה עברה במהירות במשרד. בשעה 15:00 יתכנסו כל העובדים בחדר הישיבות לכינוס חירום ביחד עם ההנהלה הבכירה. יו"ר הדירקטוריון הודיע כי יגיע בעצמו לישיבה לדבר בפני העובדים על המצב הקשה אליו נקלעה החברה. לכולם ברור מה המשמעות של הענין וכל אחד חושש למקום עבודתו ולפרנסת משפחתו. המתח ניכר באויר. עוד קודם לכן בשעה 11:00 יצאה הודעה לבורסה, על אזהרת רווח עתידית, שפורסמה מיד בכל אתרי החדשות והמדורים הכלכליים. בעלי המניות חוששים להתראיין לתקשורת, ומנסים בשעה זו להרגיע את המצב. אף אחד לא יכול לומר, שהכתובת לא היתה על הקיר, וכמו תמיד גם הפעם מישהו נרדם בשמירה. רצף מאורעות אומללים, טרגדיות אישיות ומעליהם המשבר העולמי, גרמו לכך שרווחי החברה ירדו פלאים במהלך הרבעון השלישי של השנה, ולא היה שם מישהו שיעצור את הסחף, ויראה את התמונה הנכונה בזמן הנכון.

הלו, תתעוררו!!! כל זה לא קרה במשרד אלא בבית-הכנסת. בראש השנה עמדנו שם כולנו והבטחנו הבטחות. חישבנו איך נגדיל ע"י המצוות את כף הזכויות שלנו, ואיך נימנע מטעויות שיגדילו את מאזן העבירות. התחרטנו על העבר וביקשנו על העתיד: חיים, פרנסה, בריאות והרשימה עוד ארוכה. והנה עברו רק כמה ימים ונגמרו החגים, ושוב לא שמנו לב איך נרדמנו פתאום ונכנסנו לשינה עמוקה. איך היצר הרע השתלט עלינו בלי שנרגיש, ודחף אותנו לכיוונים אחרים. שכחנו גם ש"על המדינות בו ייאמר: אי זו לרעב ואי זו לשבע וכו'". משבר כלכלי עולמי, מגיפות ועוד. ואין איש שם על לב, אולי יש סיבה על מה ולמה, ואולי זה כן קשור אלינו. הרי ביום הדין ראינו את עצמנו חציינו זכאים וחציינו חייבים, ואת העולם כולו חציו זכאי וחציו להיפך, ויכולנו בקלות להכריע את הכף ולא עשינו זאת. בקיצור: לא היינו בזמן ובמקום הנכון להשפיע, להתרומם ולהשתפר. ופתאום עברה לה השמועה- שבת מברכין: "א-ל-ו-ל". ואז כולם מתעוררים, רצים לעצרות תשובה, קמים מוקדם כל בוקר לסליחות, נותנים צדקה, ומה עשינו ואיפה טעינו. הרי ברור שלא נסענו לחו"ל, היינו פה כל הזמן, רק שישנו.

והנה מגיע יו"ר הדירקטוריון ומודיע להפתעת העובדים שהוא לוקח על עצמו את כל ההפסדים של החברה, והכל בתנאי שמכאן ואילך העובדים יעשו מלאכתם נאמנה וייזהרו שלא ייגרמו הפסדים לחברה. הלב מתרונן וכולם מופתעים כלא מאמינים. לזאת אף אחד לא ציפה. ומיד כולם מבטיחים שהפעם יעשו מאמץ עילאי ויעבדו שעות נוספות ויעזרו אחד לשני....

בימים אלו כל אחד מאיתנו נדרש לחשבון נפש פרטי וכללי. אינו דומה אלול בישיבה לאלול בצבא או לאלול במשרד. אך כולנו בסוף נגיע לראש השנה ונצטרך לתת תשובות. נעמוד בבית-הכנסת בתפילה ונאמר: שלום אדוני המלך (המלכת ה'). והוא יאמר: שלום בני היקרים, איפה הייתם ומה עשיתם? (נעבור לפניו כבני מרון). וה' ברחמיו גם הפעם ישמע לתפילותינו ולתחנונינו "כי שומע קול שופר אתה ומאזין תרועה ואין דומה לך. ברוך שומע קול תרועת עמו ישראל היום ברחמים".
עוד בנושא חודש אלול

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il