ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר מצוה גדולה

חלב שנשפך - בוכים או לא בוכים?!

מצות לא תעשה שלא לאכול בשר שנתבשל בחלב, שנאמר: לא תבשל גדי בחלב אימו" (שמות ל"ד).
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
מצות לא תעשה שלא לאכול בשר שנתבשל בחלב, שנאמר: לא תבשל גדי בחלב אימו" (שמות ל"ד)

מצוה גדולה
הרב שמואל הולשטיין
1 - מצות עשה להאמין שיש אלוה
2 - מצות עשה לאהוב השם יתברך
3 - מצות עשה לירא את ה'
טען עוד

תחושת רווחה גדולה פשתה בקרב רבים מבני ירושלים. חיה האלמנה זכתה להביא את ביתה הבכורה בברית האירוסין עם בחור כליל המעלות, למרות שבאמתחתה לא היה אפילו גרוש אחד לתת כנדוניה לביתה האהובה.
תחושת הרווחה לא טשטשה, בקרב שכניה של חיה, את הידיעה על עונייה הנוראי, ועל הצורך הגדול שלה בסיוע בהוצאות החתונה. אומנם מצבם הקשה של כל תושבי ירושלים באותה תקופה, לא אִפשר גיוס המוני של צדקה עבור החתונה, אולם פרוטה לפרוטה נאספה, עד שניתן היה לערוך סעודה מכובדת במושגים של אותם ימים - מעט מזונות לכל האורחים, וסעודה של ממש למשפחה המצומצמת. מיד עם איסוף הכסף המועט, הלכה חיה וקנתה עשרה עופות אותם תכננה לבשל לקראת החתונה. עשרה עופות היו בהחלט מנה מכובדת באותם ימים, בהם אפילו המשפחה העשירה ביותר, לא רכשה לעצמה עוף שלם לכבוד שבת. החתונה הלכה וקרבה. חיה, בסיוען של בנותיה הרבות ושכנותי המסורות, עמלו קשה בהכנת כל הדרוש לליל החתונה. בשבוע לפני החתונה עבדו הן ללא לאות עד השעות הקטנות של הלילה בניסיון להספיק לתפור את כל הבגדים ולהכין את כל הנדרש לסעודה.
כנראה שהייתה זאת השעה המאוחרת כל כך, שגרמה לאחת השכנות המסורות לפגוע במרפקה בכד החלב הקטן שניצב על השולחן. קריאת השבר שנשמעה מכיוון הנוכחות לימד כי לא רק הכד והחלב היו הסיבה לדאגה. מסתבר כי כד החלב נשפך כולו לתוך סיר העופות שעמד והתבשל על הפרימוס. אחת הנוכחות, היחידה שלא איבדה את עשתונותיה אל מול האסון, רצה לבית המדרש בתקווה למצוא את אחד הרבנים שיבוא ויפסוק את דינם של העופות היקרים.
לא עברה שעה קלה ואחד מחשובי הרבנים נכנס לביתה של חיה, והחל בוחן את הסיר. הוא הסביר לנוכחות כי השאלה כעת היא האם היה בסיר העופות פי שישים מכמות החלב שנשפך לתוך הסיר, שאז החלב בטל בתוך הבשר, וניתן יהיה לאכול את העופות ללא חשש. אך אם כמות החלב גדולה מאחד לשישים אזי לא ניתן יהיה להכשיר את העופות, ואל יהיה מנוס מלהשליכם לפח. הרב החל למדוד את הכד בו היה החלב, וכן את הסיר. לאחר שמדד ידע כי כמות הלב שנשפכה גדולה היא מכדי אחד לשישים, אולם ליבו לא מלאו לפסוק בשאלה, היות וידע היטב את המשמעות של הטרפת כל העופות כולם. הוא הניח את הנשים במלאכתן ואמר כי בשאלה זו צריך הוא להתייעץ עם רב העיר, הגאון רבי שמואל סלנט, ולכן רק בבוקר יקבלו תשובה לשאלה. חיה ושאר השכנות לא ישנו כל הלילה מרוב מתח, ידעו הן היטב כי אם העופות ייזרקו לא יהיה תחליף, וכי בליל התחתונה לא תהיה סעודה כלל.
מששמע בבוקר רבי שמואל את השאלה, ביקש לקרוא לחלבן שרגיל היה לספק את החלב באזור מגוריה של חיה. משהגיע החלבן לביתו של הרב, ביקש מכל הנוכחים לצאת. משנותרו הרב והחלבן לבדם סיפר הרב לחלבן את אשר אירע. הרב פנה אליו ואמר לו כי זה סוד מפורסם שבגלל המצב הכלכלי הקשה, החלבנים מערבים מים בתוך החלב על מנת להגדיל את הכמויות שיספיקו לכל תושבי העיר. "אולם", פנה הרב לחלבן: "עלי לדעת כמה מים בדיוק אתה נוהג לערב בחלב על מנת שאוכל לבדוק שמא בחלב שנשפך לתוך העופות אצל חיה, לא היה יותר משישים כנגד העופות". הרב סיים והוסיף: "כמובן שמתחייב אני כי לא אגלה לאיש את אשר תגלה לי, אולם מבין אתה כי מוטלת עלינו אחריות כבדה לעזור לחיה ולהציל את הסעודה שהכינה". החלבן עמד נדהם מול גאונותו של הרב לחשוב על כך שבעצם לא כל מה שנשפך לעופות היה חלב, ואכן סיפר לרב כמה חלב יש בפועל בנוזל שמוכר. הרב חישבן במהירות ושלח את משמשו להודיע במהירות כי העופות כשרים לחלוטין, כמובן בלי לפרט לאיש את פשר הפסק.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
עוד בנושא מצוה גדולה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il