ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לימוד תורה ;">

דף הבית בית מדרש מדורים מגד ירחים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אב תשס"ט

לימוד תורה

גליון מס' 118 בהוצאת "בית הרב"



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל

"מִשֶּׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לֹא נִרְאית רָקִיעַ בְּטָהֳרָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם"(ישעיהו נ' יג). אִם כֵּן הֶאָרַת הַתּוֹרָה-מִן-הַשָּׁמַיִם שֶׁל זְמַן הַגָּלוּת מְעֻלֶּפֶת הִיא הַקַּדְרוּת וְהַשַּׂק הַמְכַסֶּה. בְּעֵת קִרְבַת הַקֵּץ יָבוֹא רוּחַ הַמְטַהֵר אֶת הַשָּׁמַיִם מִקַּדְרוּתָם, הַמֵּסִיר אֶת הַשַּׂק הַמְכַסֶּה עֲלֵיהֶם. (אורות התחיה עמ' מח)


חורבן בית המקדש השפיע על המציאות הכללית בעולם, הטבע לא נראה בטהרתו, גם התורה בתקופת הגלות נראית קודרת. התורה אינה מתגלה בשלימותה, בזמן הגלות לימוד התורה עסוק בחיי האדם הפרטי ואין עסוקו בחיי האומה הנמצאת בגלות. עם ישראל אינו נמצא בארצו והוא תלוי בחסדיהם של אומות העולם. נושאים מרכזיים כמו ארץ ישראל ומלכות ישראל אינם עומדים על הפרק, והתורה נראית כזו שאין לה מה לומר כביכול בתחומים אלו. ומעבר לכך - תורת ישראל אמורה להנחות את עם ישראל ולהאיר את העולם כולו, אך בזמן הגלות עם ישראל מתאמץ להחזיק מעמד מול הסערות המתרגשות עליו, וברור שאין הוא יכול להאיר את העולם כולו. העיסוק בנושאים מוסריים, ערכיים אוניברסליים - כמעט אינו קיים.
כָּל מַה שֶּׁהוּא שָׁגוּר בְּיַחַשׂ שֶׁל תּוֹרַת חוּץ לָאָרֶץ בְּמוּבָן הפְּרָטִי, עוֹלֶה הוּא בְּעֵרֶךְ תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְמוּבָן כְּלָלִי. תּוֹרַת חוּץ לָאָרֶץ עוֹסֶקֶת בְּתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ הַפְּרָטִית, בְּדַאֲגָתָהּ לְחָמְרִיּוּתָהּ וְרוּחָנִיּוּתָהּ, לְזִכּוּכָהּ וְהִתְעַלּוּתָהּ בְּחַיֵּי שָׁעָה וְחַיֵּי עוֹלָם, אֲבָל רַק בְּתוֹר נֶפֶשׁ פְּרָטִית. לֹא כֵן תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הִיא דּוֹאֶגֶת תָּמִיד בְּעַד הַכְּלָל, בְּעַד כְּלָלוּת נִשְׁמַת הָאֻמָּה כֻּלָּהּ. הַפְּרָטִים הִנָּם מִתְכַּנְּסִים בְּקִרְבָּהּ בִּכְלָלָהּ, הֵם מִתְעַלִּים בְּעִלּוּיָהּ, מִתְעַטְּרִים בַּעֲטַרְתָּהּ. (אורות התורה יג, ג)

מציאות זו הובילה רבים לחשוב כי לתורה אין מה לומר בנושאים לאומיים וכלל עולמיים אבל כמובן שזו טעות. בהתקרב הגאולה יתחיל תהליך של טהרה, ובתוך תהליך זה תתגלה גדלותה של התורה ככזו שכל הערכים והנושאים - מצויים בה.
תורה התלויה ביסוד קדושתה העליונה גם היא מצויה רק בארץ ישראל. "מלכה ושריה בגוים - אין תורה" (איכה ב, ט) "וכיון שגלו ישראל ממקומם אין לך ביטול-תורה גדול מזה" (חגיגה ה, א). כי ארץ-ישראל דומה בזה לתלמוד-תורה" (שבת הארץ , מבוא עמ' טו) חז"ל מלמדים אותנו שהגלות גורמת לביטול תורה. ניתן להסביר כי אין הכוונה לכמות לומדי התורה ואיכותם (למרות שגם בתחום זה ברור שהגלות גרמה למיעוט לומדי התורה בגלל הצרות והרדיפות) אלא שהדברים מכוונים לכך שבתחומים רבים בתורה פסקו תלמידי חכמים מלעסוק עקב הגלות.
"וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, אֵין תּוֹרָה כְּתוֹרַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְאֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" (בראשית רבה, טז) המקום הטבעי של לימוד התורה הוא בארץ ישראל.
"במחשכים הושיבני כמתי עולם"(איכה ג, ו) - זה תלמודה של בבל. (סנהדרין כד, א). המשנה במסכת ברכות (לב, ב) מספרת על חסידים ראשונים שהיו שוהים שעה לפני התפילה ושעה אחרי התפילה, לשאלה ומה יהיה על תורתם? שהרי אם התפללו שעה ושהו שעה לפני התפילה ושעה אחריה, כל תפילה ארכה שלוש שעות, ואם מדובר על שלוש תפילות ביום, הרי אנו מגיעים לתשע שעות, ומתי נותר זמן ללימוד תורה? עונה הגמרא: כי מתוך שחסידים הם, תורתם משתמרת! התלמוד הירושלמי עונה על אותה שאלה: " על ידי שהיו חסידים הייתה ברכה ניתנת בתורתן ! " (ברכות ה, א).
בבבל השאיפה היא לשמר את התורה שלא תשתכח ואילו בארץ ישראל התורה מתברכת. רוחניותה של ארץ ישראל משפיעה לא רק על החלק המחשבתי של התורה אלא גם על החלק ההלכתי, בשעה שבגלות קיימת הפרדה בין החלק הרוחני של התורה לחלק המעשי:
"וּבָזֶה יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּכוֹלָה רוּחַ הַקּדֶשׁ לְהַשְׁפִּיעַ גַּם עַל תּכֶן הַהֲלָכוֹת, וּבְחוּץ לָאָרֶץ רוּחַ הַקּדֶשׁ מִתְפַּשֶּׁטֶת בְּגָלוּי רַק עַל הָאַגָּדוֹת, וְהַהֲלָכוֹת נִדּוֹנוֹת עַל פִּי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי" (אורות התורה יג, א).

בכלל הציפיה לבנין המקדש המתגלית בימי האבילות על החורבן, נמצאת גם הציפיה להתגלות הכללית של התורה, לחיבור בין העיסוק במחשבה לעיסוק בהלכה. בית המקדש יועד להקרבת קרבנות, "מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות" (רמב"ם בית הבחירה א, א) ובנוסף לכך, מבית המקדש התורה יוצאת לכל העולם: "בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל" (רמב"ם ממרים א , א) בית הדין הגדול ישב בלשכת הגזית הצמודה לעזרה. מלשכת הגזית ניתן היה לראות את הכהנים עובדים על גבי המזבח.
הציפייה לגאולה כוללת פעולות מעשיות לקידום הרעיון של בנין המקדש ובמקביל שומה עלינו להעמיק ולהרחיב את לימוד התורה, ובדרך זו נזכה בעזר ה' שימי האבילות ייהפכו במהרה לששון ולשמחה, "והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח, יט).
מתוך מגד אב תשסט
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב