ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
צבי יואל בן משה הלוי
וקשה הן בפסוק נאמר, "ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר" הרי שגם על חניה זו נאמר ויחנו במדבר בלשון רבים?
אלא, היא הנותנת כיון שנאמר ויחנו במדבר מדוע הוסיפה תורה לומר ויחן שם ישראל נגד ההר, שאפשר היה לקצר ולכתוב ויחנו במדבר נגד ההר. אלא, למדתנו תורה ששתי חניות היו שם. האחת ויחנו במדבר בלשון רבים כי כל אחד חנה באהלו הפרטי ואפילו פתח אוהליהם לא היו מכוונים אחד כנגד פתח חבירו, וכל שכן שלא חנו במקום פרוץ המבטל פרטיות כל אחד ואחד. נוסף לכך היתה חניה נוספת של ויחן שם ישראל נגד ההר שמבחינה נפשית היו כולם כאיש אחד ובלב אחד. שכאשר אדם מתעסק עם עצמו ובצרכיו הפרטיים, הוא חלוק משאר בני האדם, כי כל אחד יש לו צרכים עצמאיים לו. ולכן, כאשר מגמת חייו, סיפוק משאלות גופו, הוא יותר ויותר חלוק מחבירו. ברם, כאשר מטרת חייו, הוצאה לפועל של הרצון האלוקי, הבורא את כל בני האדם, כדי שכולם יחד יחיו ויעבדו את ה' בשלמות, הרי שכמה שיותר אנשים, טוב להם, והם ממלאים את יעודם בעולם, כך מתמלא רצון הבורא באופן יותר נעלה. לפיכך האדם שעובד את הקדוש ברוך הוא באמת, רוצה יותר לעזור לזולתו הן ברוחניות והן בגשמיות, וממילא נופלות המחיצות המפרידות בין איש לרעהו.
זה שאמר הכתוב ויחן שם ישראל נגד ההר נגד ההר, המקום המיועד לנתינת התורה האלוקית לישראל, היו ישראל כאיש אחד בלב אחד. כי התורה אינה יכולה להנתן לעם שמגמת חייו חיים גשמיים, ושאינו יכול להתעלות מצורכי גופו הארציים. ברם, ישראל התעלו לגבהי מרומים, שכל רצונם ותקות חייהם היתה למלא רצון בוראם בשלמות, ולכן כה טבעי היה עבורם לומר נעשה ונשמע הקדימו עשיה לנשמע, כי לא משנה מה יצוה הבורא, שלכן אין צורך לשמוע תחילה, מה הצו, כי נעשה כל דבר שהוא רצון האלוקים.
על כך אמרו במסכת שבת (קמו, א) ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. ופירש רש"י, וכל שעמדו על הר סיני נתקדשו ונטהרו ונרפאו מכל מום ואף עורים ופסחים שהיו בישראל, כדתניא בספרי. ע"כ.
אין הכונה שבמעמד קבלת התורה פסקה זוהמתן, שהרי בפרשתנו הביא רש"י דברי המכילתא, על הפסוק (כ, טו), וכל העם רואים את הקלות מלמד שלא היה בהם סומא, ומנין שלא היה בהם אלם, תלמוד לומר, ויענו כל העם. ומנין שלא היה בהם חרש תלמוד לומר, נעשה ונשמע. ע"כ. ולפי שנעשה ונשמע אמרו ישראל לפני מתן תורה כמבואר ברש"י לקמן (כד, ד) נמצא שהמעלות להן זכו, שפסקה זוהמתן בעומדם על הר סיני, לפני קבלת התורה היו.
ולאמור, התעלותם הנפשית שהיתה קבלת עול מלכות שמים ומגמת החיים הרוחניים, היא הבסיס, לסילוק זוהמתן של ישראל, מאותה זוהמא שהטיל נחש הקדמוני בחוה אם כל חי, אשר ממנה עברה זוהמא זו לכל צאצאיה אחריה.
ולכן אומות העולם שלא עמדו בהר סיני נמשכת זוהמתן להיות מגמת חייהם, חיי שעה, הנאות הגוף, וממילא ריחוק מבורא עולם שכולו רוחני עליון שאין בו תפיסה כלל.
שכך הסביר אדוני אבי ז"ל מה שאנו אומרים (בהגדה של פסח), כמה מעלות טובות למקום עלינו, אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, דיינו. הרי שיש יתרון בעומדנו על הר סיני, גם אילו לא קבלנו את התורה. שלכאורה מהו יתרון זה. ולאמור, הקדוש ברוך הוא שקרב אותנו לפני הר סיני רומם את ישראל ונתן להם את הכוח הנפשי, להבין מהי מגמת חייהם ולפעול על פיה והיא שהפסיקה את זוהמתן. נוספה עליה מעלה יתרה בקבלת התורה, שמלבד המצות שנצטוו כבני נח ובמרה, קבלנו תריג מצות, שכל מצוה מעלה ומרוממת אבר אחר שבאדם עד שהוא נעשה שלם. ועל ידם זוכים ישראל להוציא לפועל את עבודת ה' השלמה, המביאה אותנו לחיי נצח תחת כנפי השכינה.
זה שאמר הכתוב (שם, ו), ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. וביאר רבינו בחיי, על דרך הקבלה, ממלכת כהנים, ממלכת משרתים שתעבדוני בעולם הזה. וגוי קדוש, גוי של קדוש לעולם הבא. שהקדוש ברוך הוא נקרא קדוש. ע"כ. שיש בתורה שקבלנו בהר סיני סגולה, שהעוסק בה והמקיימה, עובד את הקדוש ברוך הוא בעולם הזה, ועל ידי כך הוא זוכה לכל הטובה המוכנה לאדם, כדי שיוכל למלא את המוטל עליו. שהרי בהיות ישראל סחופים ודוויים והם צריכים להפנות מאמציהם להתקיים בעולם, אין שעתם פנויה להתעסק בתורה ובמצות. כמו שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ט). לא כן מסגרת שמירת התורה, שמחייבת שיהיו חייהם של ישראל טובים ומלאים ברכה, שזו מסייעת לנו לקיים את התורה ביתר שאת ויתר עוז.
דבקות באלוקים בעולם הזה על ידי שמירת התורה, מרוממת את האדם מגשמיותו, ולכן הוא זוכה לחיי עולם הבא, שהם חיי נצח מתוך התקשרות ודבקות בו יתברך. לכך אמר הכתוב גוי קדוש, שמשמעות קדוש, פרוש ונבדל. שכיוון שאדם זוכה להיות פרוש מענייני גשמיות בעולם הזה, הוא זוכה לחיי עולם הבא.
ועל כך אמר התנא (מסכת אבות, פרק ד משנה כב) התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין. ששתי הכנות יש בעולם הזה. האחת, הכנת האדם את עצמו להיות משרת ה', דבר הנעשה על ידי הבנתו מהי מטרת בריאת האדם בעולם, שזה בגדר המוכנות לעשות. והשניה, הנשמע שהיא קבלת התורה. ואשר משמעות קבלתה, שהקדוש ברוך הוא מאפשר לנו לזכות על ידי עיסוק בתורה וקיום מצותיה התעלות רוחנית שנותנת לנו חיים נצחיים. זכיה שאין יצור אנושי יכול להגיע אליה בלא שהוא מקיים את אשר נצטוה. כי מי שמקיים ולא נצטוה דומה לאדם חולה שנוטל תכשירים המתאימים לבריאים, שאינו מועיל לו ויתכן שאף מזיק לו. לפי שכל ברוא יש לו את האפשרויות והצרכים היחודיים לו, ואם הוא פועל במישורים אחרים, אינו מועיל כלום.
לפי זה יש לבאר מדוע מברכים על קריאת התורה בציבור, שתי ברכות. אחת לפני הקריאה. ואחת, לאחריה. הראשונה, אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. בחירתו של הקדוש ברוך הוא בעם ישראל, נובעת מהיותנו מוכשרים לקבל את התורה ומהיות התורה מתאימה לנו, יותר מכל אומות העולם. עובדה זו שייכת לעולם הזה, המקום אשר בו יש לקיים את התורה. הברכה השניה, לאחר הקריאה בתורה, אשר נתן לנו את תורתו, וחיי עולם נטע בתוכנו. משמעותה, שנתינת התורה לנו מביאה אותנו לחיי עולם. לומר שעתה בהיותנו בגוף הגשמי ניטעת התורה בנו, והיא עושה פרי בחיי הנצח, לה זוכים ישראל לעולם הבא. נמצאת ברכה ראשונה כנגד, ממלכת כהנים משרתים, בעולם הזה, שעיקרו הכנה, על כל המשתמע מכך. וברכה שניה, כנגד גוי קדוש שהוא לעולם הבא. כלומר, עד שלא קרא בתורה, הוא בגדר הכנה. ולאחר שקרא בה, הוא כביכול נכנס לעולם הבא. זה שאמרו (מסכת פאה פרק א, משנה א) אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא... ותלמוד תורה כנגד כולם. שנטיעת התורה בתוכנו, מועילה ועושה רושם אלוקי כבר בעולם הזה.
_______________
אם אתה חפץ לדעת מה היתה ההכנה המיוחדת שעברו ישראל לקראת קבלת התורה, ומה משמעות הכתוב, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". מדוע מברכים על התורה שקוראים בציבור שתי ברכות, אחת לפני הקריאה ואחת לאחריה. מדוע גזר רבי יהודה הנשיא שלא ישנו לתלמידים בשוק, בפרהסיא. כיצד שומעים או רואים את הקב"ה בשעת קבלת התורה. מה הם שלשת הכוחות הבסיסיים המרכיבים את האדם. ועוד ביאורים נפלאים, עיין ב"אבני ברקת" על פרשתנו.
ניתן להשיג את המהדורה הרביעית שיצאה לאור בימים אלו בחניות הספרים.
או בטלפונים : 9972675- 050-7126758, או באימייל: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
