ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הפגנות מותרות ואסורות

דף הבית ספריה אמונה יש שואלים ארץ ישראל Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ב' בניסן ה'תשנ"ג

הפגנות מותרות ואסורות


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

אילו הפגנות מותר להפגין ואילו אסור? האם מותר להפגין הפגנה ספונטנית אחרי ששומעים על פיגוע חמור של הטרור? האם מותר לצאת לכבישי יהודה ושומרון ולחסום כבישים, לזרוק אבנים על בתים של ערבים, על מכוניות ערביות, כתגובה על יידוי אבנים וזריקת בקבוקי-תבערה? ומאידך, מה עושים כאשר חיילים מתנפלים על המפגינים בפרעוּת ובגסות ללא כל עילה נראית לעין, עוד בטרם שנעשתה כל פעולה בלתי-חוקית? האם להכנס לעימות עימם ולעמוד על זכויותנו, או להתרחק מעימות? לבטים אלו הם נחלת ליבותיהם של אנשים רבים.
מובן מאליו, שהעקרון הקובע הוא, שצריך לשמור על החוק ואסור לעבור עליו. אי-אפשר להורות לציבור להפגין בנגוד לחוק. העקרון המנחה הוא שהחוק צריך להשמר. אך המצב הנוכחי הוא חריג ובלתי-שיגרתי. הטרור החמור שפוגע בנפשות כמעט מידי יום, בימים האחרונים - בחיילים ובאזרחים - יצר מצב בלתי-רגיל שאי-אפשר לקבל אותו. הציבור נסער וזועק, ובצדק, ודורש במפגיע להתגבר על הטרור בדרכים תקיפות ואמיצות. הציבור אינו יכול עוד להתאפק. אי-אפשר שלא להורות הוראות כלליות כי אין להפגין באופן שיפגע בחוק. אך מאידך, אי-אפשר להשלים עם המצב הבלתי-נסבל הזה, כאשר ישנה הרגשה שאפשר לשנות את המצב, שהטרור התגבר כתוצאה ממדיניות מוטעית של הממשלה, ושאם הממשלה תתקן את דרכה, ישתנה בהכרח המצב לטובה.
הכניעה לטרור, המחווֹת לערבים, אי-התגובה על זריקת אבנים שלא גרמו לפגיעות בנפש, אי-התגובה על זריקת בקבוקי-תבערה שלא גרמו לפגיעות, היא שהביאה להתגברות הטרור וכמובן גם המדיניות הכללית של הויתורים המדיניים. וכיון שכך, אפשר לשנות את המצב, ואי-אפשר לעמוד ולשתוק לנוכח המצב המדורדר. אי-אפשר לשתוק לנוכח הפגיעה בכבוד ישראל שהינה תוצאה מוכרחת של כל פיגוע ושל כל זריקת אבנים ושריפת מכונית. הפגנות ספונטניות שפורצות מעומק הלב הפגוע, אין כל ספק שהן מרבות את הלחץ על הממשלה לתקן את משגיה.
ישנם מצבים כאלה של "קנאין פוגעין בו" (סנהדרין פא:). הלכה ואין מורין כן (שם פב.). כלומר המעשים צודקים מצד עצמם במציאות המיוחדת שנוצרה, אבל אין אפשרות להורות הוראה שכזו, הוראה הלכתית רבנית, כי אין מקום לקנאות שיטתית. קנאות היא דבר חריג, יוצא-דופן, ואינה דרך קבועה. אבל במצבים מיוחדים, שונים מהרגיל, יש לפעמים הכרח לנקוט בתגובות מתאימות למצב. ואז דוקא פעולות שכאלה, של "קנאין פוגעין בו", הן שמסוגלות לשנות את המצב ולעצור את המגפה. זה היה מעשהו של פנחס בן אלעזר הכהן, שקינא והעיז, ובזה הציל את ישראל. ההלכה העקרונית היא, שיש לשמור על החוק, ולגבי יוצאים מן הכלל, אין אפשרות להורות. מכל-מקום, להתעמת עם צה"ל אסור וגם לא בא בחשבון. צריך עוד להוסיף ולומר, שאין בכל מה שאמרנו חס-ושלום נימה של יאוש. אנו בטוחים שנצא מהמשבר יותר מחוזקים ויותר מחוסנים בעז"ה. ודוקא הביטחון הזה מחייב אותנו לעשות הכל כדי לתקן את המצב.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il