ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת..."
שלש פעמים נאמרה כאן תרומה. ואמרו רבותינו (הובא ברש"י, מירושלמי שקלים פרק א, הלכה א):
"אחת, תרומת בקע לגולגולת, (כשמנו את ישראל נתן כל אחד מחצית השקל) שנעשו מהם אדנים. אחת, תרומת המזבח בקע לגולגולת, לקופות לקנות מהן קרבנות ציבור. ואחת תרומת המשכן נדבת כל אחד ואחד מישראל. שלשה עשר דברים האמורים בענין. שכולם הוצרכו למלאכת המשכן, או לבגדי כהונה".
לפי זה מובן מדוע נאמר, "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי", והרי נדבת המשכן נתקבלה גם מנשים ולאו דוקא מאנשים, ואפשר היה לכתוב, מאת אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, איש המוזכר בפסוק. אולם, כיון שמדובר על תרומה הבאה ממנין ישראל, שהוא לאנשים בלבד. וכן מחצית השקל שניתנה לקופות לקרבנות הציבור, אף בה נתחייבו אנשים בלבד, לפיכך נאמר בפסוק כל איש.
אולם, עדיין יש להבין המשך הפסוק, "כל איש אשר ידבנו לבו", הרי מפקד ישראל ומחצית השקל לקופות, אינו תלוי בנדבת הנותן. כמו ששנינו (שקלים פרק א, משנה ג) "ממשכנין על השקלים". שכל מי שאינו רוצה לתת, לוקחים ממנו בעל כורחו. והוא הדין מחצית השקל למנין העדה. אלא חלק הפסוק ודורשהו. ויקחו לי תרומה מאת כל איש. לא נאמר ויתנו לי, אלא ויקחו לי. כי מדובר שלוקחים ממנו גם אם אינו רוצה לתת, מאת כל איש. תרומות אלה, שהן של אנשים אינן תלויות ברצונם. אשר ידבנו לבו זו תרומת המשכן, שאינה מיוחדת לאנשים, והיא תלויה בנדבת לב הנודב.
אכן יש לשים לב, שיצור האדנים, מכסף שנתנו העוברים על הפקודים נעשה. ואילו מחצית השקל לקופות לקרבנות הציבור, לא נתנו ישראל את הקרבנות עצמן, אלא נתנו כסף לקופות ומהן קנו את הנצרך לקרבנות הציבור. ואם יחיד התנדב, או רבים שהצטרפו לתת כבש בשווי חיובם למחצית השקל, לא קבלו מהם, כי היו צריכים לתת דוקא מחצית השקל, והמקדש קנה את הנצרך. ועל תרומת המשכן, כתב ספורנו: "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת..., צווה שלא יקבלו כל שווה כסף, כגון פרות ומרגליות ואבנים טובות שאינן כאבני האפוד והחשן. אבל יקבלו תרומה שגופה נכנסת למלאכת המשכן, והם שלושה עשר דברים האמורים בענין". דהיינו לתרומת המשכן לא קיבלו דברים שמהם לא עשו את הנצרך למשכן. ומי שהתנדב כסף רב, שבו אפשר היה לקנות זהב ונחשת לצורך המשכן, לא קבלו ממנו. נמצא, שהנצרך לבנין המשכן, כולל האדנים, נעשה ממה שנתנו הציבור, ולא מתמורתו. מלבד מחצית השקל לקרבנות הציבור, שנתנו תמורתו והציבור קנה מה שהוצרכו. ומדוע.
אלא כידוע נדבת הלב של כל אחד ואחד מישראל אינה דומה אחת לשניה. כי יש נותן מתוך כוונה יותר שלמה ויש נותן בכוונה פחותה, ולפי שהמשכן נועד להשראת שכינה בתוכם, דהיינו בתוכם של כל אחד ואחד מישראל, ולא רק במשכן עצמו, בודאי שלא היתה השראת השכינה אצל כל אחד שווה. כי אם לפי כוונתו ושלמות מעשיו של כל יחיד.
לכן גם בנית המשכן שממנו נמשכה השכינה לכל אחד, שיקפה את תרומת כל אחד בפועל. ועוד, חביבה היא תרומתם של ישראל, שממנה עצמה נבנה המשכן. ולא שנידבו דבר אחד שנמכר ובמקומו הביאו דבר אחר, שלא מודגש בזה מעלתו של הנודב. ובודאי כל נודב ביטא את מעלתו הרוחנית בנדבתו. שיש שנדב זהב לארון, ויש שנדב נחשת למזבח, ויש שנדב צמר ליריעות וכדו'. כל אחד ומעלתו הנפשית האישית, ניכרו במשכן.
ברם האדנים, שהם הבסיס של המשכן, היו משותפים לכולם. כי כל הדרגות הרוחניות, גם הפחותה ביותר, שוה היא לעליונה ביותר, כדי ליצור את האפשרות שיהיה לישראל מקום מקדש בו תשרה השכינה. וכן קרבנות הציבור, שווים הם לכל העדה, הן לעשירים בדעת והן לעניים בה, שכולם חייבים בלא פחות ממנה, ולכן אין להבליט את הדרגות השונות בעבודת ה' שבישראל הנערכת בתפקוד המשכן והמקדש.
יש עוד לשים לב, שבנין המקדש, שזו מצוה על הציבור כולו (ולא כל יחיד חייב בה, כמבואר בחינוך מצוה צה) וגם נשים נדבו להקמת המשכן והמקדש. ואילו הקרבנות שמקריבים הציבור במשכן, לא נצטוו בהן הנשים, שאינן חייבות במחצית השקל, אף על פי שאם נדבו מקבלין מהן. ולאמור הדבר מובן, כי הקמת המשכן הוא משיכת הקדושה והשראת השכינה לכל אחד לתוכו, וכמובן שגם נשים נמצאות בכלל זה. משאין כן הקרבת הקרבנות שהיא אחת ממצות עשה, שנשים לא נצטוו ברובן ובעיקר לפי מה שנתבאר אצלנו בעזרת השם יתברך שעיקרי הקרבנות והשראת השכינה במשכן לצורך המשך התורה בישראל, שזו מצוה שלא נצטוו בה נשים והם זוכות לכך דרך בעליהן ובניהן שעוזרות להם ללמוד תורה. (עיין בדברנו בענין סגולת חתן וכלה).
______________________
ניתן לרכוש את הסט 'אבני ברקת' בחנויות הספרים
ובטלפונים: 9972675-02 /050-7126758
או באימייל: [email protected]

מה אכפת לך?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך עושים קידוש?

האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?

שבועות מעין עולם הבא!

איך ללמוד אמונה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

האם מותר לפנות למקובלים?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.













