ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת [ב, יז].
"המוות בא בעקב החטא, לולא החטא הקדמון, לולא הלך האדם אחרי תאוותיו הבהמיות, הייתה התחושה הרוחנית מופיעה עליו ברוב אורה. אין אנו מתחילים את התולדה האנושית מהגשמתו הגלויה של האדם, שבאה אחרי נפילה עמוקה. יסוד המציאות מתחיל באדם בהויתו העליונה, בהיותו מואר הארה רוחנית לפי תכונת עצם נשמתו. והנשמה במילוי החיים מוארה היא חוצה לגויתו ופנימה, היצירה הגופנית המרתקת את מאורה של הנשמה אל הגוף, והיא פועלת בו את פעולתה. לולא נפל האדם ברשת השכחה, ושאיפתו אל הגדולה העליונה, שהיא העבודה האלוקית, עבודת גן עדן לעובדה ולשומרה, לא חדלה, והיא רק היא היתה מכשרת את המשכת החיים, אז החיים בעצמם, בהתאימם אל המטרה הנישאה הכללית, של הויתו של האדם האצילית, אינם צריכים להיפסק [...]. המוות מום הוא ביצירה, [עם] ישראל נועד להעבירו, חרפת עם הוא לנו, וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, כי ד' דיבר" [מרן הראי"ה, 'אורות הקודש' ח"ב עמ' שצח].
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם [ג, יט].
"העולם עומד לעלות ממעל למצב עבודת האדמה בצורתה האומללה, שתואר קללה יש לה. הזריעה וכל עמלה, הזריה, והניכוש שקדם לקצירה, כל אלה תוצאות של נפילה הן, מעקבות החטא, בזעת אפך תאכל לחם. יעלה רוח האדם למעלה, ותענה הארץ לעומתו ברכה עליונה [...], וגלוסקאות וכלי מילת מארץ יצמחו, ועבודת האדם גם המעשית תיקח לה תואר עליון יותר. מעין עליה זו הוא אור המתגלה בשמיטה, בשבת הארץ, שנה של שביתה מכל עבודת הארץ, ודי לאדם בברכת האדמה, ממתת ד' עליה, וההתחרות האנושית חדלה, והלב מתעדן עד כדי הכרת אחות כל החיים כולם, "ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל". אמנם גם יובל, גם שמיטה, רשמים הם של עולם חדש, שהעולם ההווה איננו מניח לקבוע את כל החותם כולו, אבל מבשרים הם טוב עליון, הבא מזריחה של רוחניות יותר עליונה.
אבל בין כך וכך חובת האדם בצורתו המדעית לרומם את עבודת האדמה משפלותה, וזה עושה אור ד' במדע האנושי, ו"עתידין כל בעלי אומניות שיעמדו על הקרקע", הקרקע תצא מקללתה בחלקה היותר גדול, מפני שהחכמה תגאלנה. אבל כל זה תהיה גאולת האדם, שהיא רק תכשיר גאולת העולם. אבל גאולת העולם עצמה תתרומם מעל הצורך של עמידה על הקרקע, ולא חובה כי אם עדן תישאר עבודת האדמה, ובגן עדן יטייל האדם, ושמה יהיה לעבדה ולשמרה, והעדן עצמו "עין לא ראתה אלוקים זולתך יעשה למחכה לו", הוא למעלה מכל עבודה ומכל שמירה" [מרן הראי"ה, 'שמונה קבצים', קובץ א' פסקה תתסה].
אורות הראי"ה
חסידות "בית אברהם"
חסידי מרן הראי"ה בעיירות פולין (ח"א)
פרק א':
חסידי 'בית אברהם'
"נתקיים ברבנו [הרב קוק] 'ושמעו הולך בכל המדינות'. בתקופה שלאחר הצהרת בלפור [...] נפעמו הלבבות ובייחוד בין המוני החסידים לשמע שמו של הרב קוק ותורתו באהבת ישראל ובנין ארץ ישראל. רבים וגם שלמים מבין האברכים החסידים, חריפים ומפולפלים, נמשכו אחר תורת הרב, ואכן נתקשרו אליו כמו חסידים לאדמו"ר" [ר' יוסף צימבר ז"ל, מחסידי גור בלודז'. מובא בספר 'אור מופלא - מרן הרב קוק זצ"ל' עמ' קנא].
מתוך עדויות שונות ומסמכים נדירים מתגלה עולם מרתק של חסידי מרן הראי"ה בעיירות פולין. במשך שנים לא מעטות הייתה קיימת 'חסידות הרב קוק', על כל המשתמע מכך, ובשבועות הקרובים נספר בהרחבה על כך.
'בית אברהם' - חסידי מרן הראי"ה
עובדה ידועה ומפורסמת היא, שגדולי הצדיקים והחסידים שהתגוררו בארה"ק דבקו במרן הראי"ה. מה שפחות מפורסם הוא, קיומו של חוג חסידים-מעריצים דומה גם בפולין הרחוקה. יש בעובדה זו חידוש גדול, משום שהיא מלמדת כי גם למרחקים הגיעו קרני ההוד, ולמרות הניסיונות של היריבים למעט את דמותו ולסלפה, גברו קרני אורו על כל המטשטשים, ורבים הבחינו באור היקרות הזוהר ונמשכו אליו בחבלי קסם.
ר' יצחק גרשטנקורן זצ"ל מייסדה של בני ברק, שלצד היותו חסיד סקרנביץ היה גם מקורב למרן הראי"ה, כותב בזכרונותיו על תעמולת העתונות בפולין:
"בפולין אז מקובל היה הרושם שבירושלים יושבים שני רבנים ראשיים של הישוב, אחד המשמש בא כוחה של היהדות החרדית הרב ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, ואחד - מנהיגה של היהדות הנאורה, הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. אני כשלעצמי תיארתי לי את הרב קוק זצ"ל בדמותו של רב מודרני. העיתונות החרדית בפולין הייתה מעלה ערכם וסמכותם של מתנגדי הרב קוק זצ"ל.
וכמה גדולה הייתה השתוממותי למראה עיני בביקורי הראשון אצל הרב קוק זצ"ל בביתו (בירושלים), ראיתי לפני צדיק קדוש מן המועטים שבדור, כמה צדקות, כמה אצילות נסוכה הייתה על קלסתר פניו הקדוש! כמה פשטות שבענווה טבועה הייתה בכל תנועה מתנועותיו, כמה היה פה קדוש זה מפיק מרגליות כמעיין נובע תורה ויראת שמים, חבת הארץ ואהבת ישראל! רבה הייתה התפעלותי באותה שעה מכל דבר ודבר שיצא מפיו הקדוש, הן בתורה והן בחכמה דברים ערומים ביראה, כמפי גאון קדמון".
כשעלה לארץ ר' שמואל חיים לנדוי זצ"ל, שהיה חסיד קוצק, הביאוהו בעיות מסובכות בענייני הציבור לדיונו ועיונו של מרן הראי"ה, והוא התרשם עמוקות מרוחב תפיסתו ועומק ראייתו. פעם אחת, לאחר התייעצות ממושכת, יצא נפעם ונרגש והכריז: יש לנו רבי גדול, ואין אנו יודעים להיות לו ל"חסידים"!
והנה לעומת זאת, נמצאו יהודים בפולין הרחוקה, שדווקא הם ידעו כיצד להיות ל'חסידים' של ה'רבי' הגדול הזה: הם הקימו "שטיבל" לתפילה ולתורה, קראו שמו "בית אברהם", על שם ה'אדמו"ר' - מרן הראי"ה.
הייתה זו 'חסידות קוק' בפולין - חוג חרדי שהעריץ את הראי"ה וראה בו אדמו"ר כפשוטו. הם למדו בעומק את תורתו ומשנתו, אימצו את מנהגיו ועלו אליו לרגל בחגים. נפשם דבקה בו, והם התקשרו אליו כמו חסידים לאדמו"ר. בצמא שתו את דבריו, ובכל דבר ודבר פנו אליו בשאלה ועשו על פי הוראתו והדרכתו. ולא רק חסידים פשוטים היו בחסידות זו, אלא גם רבנים גדולים ונכבדים, ובתוכם רבני קהילות ועיירות.
בארבעת המקומות הבאים הוקמו סניפים של חסידות זו: פאביניץ, לודז, וולצלווק (שבוורשה), וזיראדאוו.
הרקע להקמת 'בית אברהם'
אגודות אלה נוסדו על רקע קיומם של פערים בין תפיסה כלל-ישראלית מחד, ובין התמקדות מגזרית-כיתתית מאידך; בין 'התקשרות לצדיק' מחד ובין מודרניות מאידך. היהודים שחברו לאגודות אלו הרגישו כי חסר מענה לאומי מספק בקרב המנהיגות החרדית המצויה בחו"ל, וביקשו להם דמות אחרת, כוללת יותר, ע"מ להידבק בה. עדות ממשית למתחים שכאלה ביטא אחד מראשי קהילת 'בית אברהם' - ר' יעקב אלחנן פיליק (פלאי) ז"ל מלודז', בתוך אגרת שכתב בשנת תרצ"ב:
"בזמנים האחרונים הרגשתי מאד את החיסרון ליהודי הדתי אם אין לו התקשרות לאיזה צדיק הדור. אך כמובן שלאנשים כמוני [...], אינם יכולים להידבק ולהתקשר אם לא בצדיק עליון באמת, התופס את ההוויה הישראלית תפיסה כוללת ומקיפה, כמו מרן הרב קוק שליט"א".
בשבועות הבאים נספר בפירוט על קהילות חסידים אלו, וכן על היענות מרן הראי"ה לבקשותיהם.
החסידים שהתקרבו למרן הראי"ה
בעת כהונת מרן הראי"ה כרבה של ירושלים, התקבצו סביבו יהודים רבים וביקשו תורה מפיו. בתוך מקורבים אלו בלטו החסידים, אשר לצד השתייכותם לחצרות אדמו"ריהם - בחרו להסתופף בצל הראי"ה והיו דבוקים בו בלב ונפש. דבקות זו נשאה לעיתים אופי 'חסידי' מובהק, כמו מסירת 'קויטלאך' וכדומה. כך למשל היה יחסו של ר' אליעזר מאיר ליפשיץ זצ"ל לרבו הראי"ה.
בין החסידים הידועים שדבקו בראי"ה ניתן למנות את הת"ח הבאים: ר' קלמן אליעזר פרנקל זצ"ל (עורך 'שמועות הראי"ה'), שאביו היה חסיד בית סוכוצ'וב והוא נמשך אל צאצאי בית ווארקא; ר' יצחק גרשטנקורן זצ"ל, חסיד סקרנביץ; ר' ישעיה הורביץ זצ"ל, מרבני חב"ד; ר' מאיר דוד שוטלנד זצ"ל, שהיה מגדולי חסידי לעלוב והיה גם שמשו של הראי"ה, וכן עוד חסידים גדולים ומפורסמים [ראה בספר: 'זכרונותי על בני ברק' ח"א עמ' עה]. בנוסף לכך, היו אדמו"רים גדולים שהיו מקושרים למרן הראי"ה, ביניהם האדמו"ר ר' שלומק'ה מזוויעהל זצוק"ל.
אדמו"רותו של הראי"ה התגלתה במיוחד בשבת. "ובשבת קודש שריא עליו שכינה חסידית, ובעת רעווא דרעווין בעת שלוש סעודות הופיע כאדמו"ר חסידי", מספר ר' קלמן אליעזר פרנקל זצ"ל, שהיה מהמשתתפים הקבועים בסעודה שלישית אצל מרן הראי"ה.
בנוסף לכך היו חסידויות גדולות שהיו מקורבות למרן הראי"ה, כמו למשל חסידות קרלין. הרב יהושע העשיל הלטובסקי זצ"ל, שהיה זקן חסידי קרלין בירושלים ומנהיגם, היה נוהג ללכת להסתופף בצילו של מרן הראי"ה זצ"ל, בעיקר בסעודה שלישית, וכמוהו עוד רבים מזקני וחסידי קרלין. שמענו מפי אחד מזקני חסידי קרלין בירושלים, כי הוא זוכר שבבית המדרש של חסידות קרלין בעיר העתיקה היה קבוע על הקיר לוח שיש שעליו כתוב: "חברת משניות בנשיאות מרן הגראי"ה קוק שליט"א". וכך היו חסידויות נוספות שהושפעו מאורו של מרן הראי"ה.
מעניינת עדותו של רבי מנחם מנדל פרוש זצ"ל, תלמידו של מרן הראי"ה: "כדאי לציין שדווקא אצל החסידים ובייחוד בישיבת חיי עולם לא נמצאו מתנגדים ובעלי ריב נגד רבנו כמו שהיו בעדת הפרושים, ובייחוד אצל בני כולל אונגרין הידועים לקנאים קיצוניים ובעלי שיטות התבדלות" ['בתוך החומות' עמ' 214].
"מצוה גדולה לעשות רצון צדיק וקדוש"
מתוך מכתבו של האדמו"ר מסטרטין זצוק"ל
[פורסם בעלון 'שבת הראי"ה' גיליון 75].
"בעת שבא הרב קוק זצ"ל לירושלים, הייתה קבלת הפנים מבני ירושלים גדולה לאין שיעור במסירות ואהבה מכל החוגים והישיבות של ירושלים. כשהגיע לביתו, היה שם קהל גדול ודוחק גדול, והייתה שמה ספה, ועליה שכב מורי ורבי הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל. הרהבתי עוז בנפשי ושאלתי אותו ברמז דק אולי יכול לשבת על הספה כדי שיהיה מקום גם לעוד אנשים זקנים לשבת. השיב לי מורי ורבי ואמר לי בזה הלשון: הרב (קוק) אמר לי שאשב לנוח על הספה. א"כ בכל רגע אני מקיים מצוה גדולה לעשות רצון צדיק וקדוש, וכל רגע הוא יקר וחביב לי מאוד, ואיך אוכל לקום ולהפסיק גודל קדושת המצוה ונחת רוח שיש לי מזה".
חברי ביהכ"נ 'בית אברהם' בלודז ע"ש מרן הראי"ה קוק זיע"א
עומדים (מימין לשמאל): נח סקוברונסקי, טוביה זלוצקי, הרב משה סוכצבסקי, דוד שמרגד, יעקב קוזלובסקי מפיטרקוב, יחזקאל מורגנשטרן, יעקב גוסטמן, אריה שמולביץ.
יושבים: יעקב קוזולובסקי מרדומסק, אהרן אקוביץ, דב קורננדז, אברהם אהרן בורנשטיין, ר' יעקב אלחנן פלאי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











