ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- עמוד העבודה
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- לימודי קבלה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
להבנת התקופה נעשה סדר בשנים:
של"ג - פטירת האר"י
ת"ח ות"ט - פרעות קשות בקהילות יהודיות בארופה. אחרי פרעות אלו קם שבתאי צבי שר"י ותלמידיו שעסקו הרבה בקבלה והגיעו להמצאות נוראיות וסילופים של הזוהר.
תצ"ו - נולד הבעש"ט מיסד החסידות.
עמוד העבודה (21)
הרב יהודה מלמד
2 - המשך דרוש על התשובה
3 - איך לומדים קבלה?
4 - המשל והנמשל בקבלה
טען עוד
ת"ק - תקופת תלמידו של שבתאי צבי - יעקב פרנק.
תק"כ - פטירת הבעש"ט. בתקופה זו נכתב הספר הזה.
אומר הרב המחבר: החובה ללמוד חכמת הקבלה -חכמת האמת- ידועה ומפורסמת בהרבה ספרים ויש שתלו בזה את ביאת המשיח. הסיבה שהפסיקו ללמוד קבלה היא בגלל אנשים שטעו וקלקלו והלכו אחר המומר המפורסם שבתאי צבי ימש"ו שכפר בה', ואותם כופרים מצאו להם סימוכין מן הזוהר והתיקונים וספירות וכתבו לו פרושים שאין בהם אמת כלל ומכחישים לשון הזוהר. טעותם של השבתאים היתה בזה שהתעסקו בזוהר עצמו שהוא סתום וחתום ולא התעסקו בשאר כתבי האר"י שהם מבוארים. ובאמת מתחילה ראוי קודם ללמוד את שאר הכתב האר"י ורק אח"כ לפנות ללמוד בזוהר ובתיקונים.
יש לתמוה על מה שאומר כאן הרב המחבר, שהרי ידוע שהשבתאים למדו כתבי האר"י, וגם ספר הזוהר הרבה יותר פשוט להבנה למי שמסתכל בפנים, לעומת שאר כתבי האר"י שמאוד סתומים? ואולי רוצה לומר שאת ספר הזוהר כל אחד יכול לפרש כרצונו וזה הכוונה שהוא סתום דהיינו הפרוש המדויק והמכוון נעלם מעיני הקורא. אבל שאר כתבי הקבלה אומנם מאוד קשים להבנה, אבל אי אפשר לטעות בהבנתם. אפשר לדמות את זה לתנ"ך מול גמרא שתנ"ך הוא כתוב במילים פשוטות יחסית אבל אפשר לפרשו בהרבה כיוונים ומזה יצא ביקורת המקרא וכדומה. גמרא קשה יותר להבין אבל אין הרבה אפשרויות להבין.
יתכן גם שהקלקול של השבתאים נבע מכך שלמדו זוהר שבו לא מובלטת עמדת היראה, כלפי הפנימיות כפי שהיא מובלטת בדבריו וכתביו של מורנו הרב חיים ויטאל תלמיד האר"י. ופרושים עקומים גרמו להם להתיר פריצות נוראה, כביכול ע"פ הזוהר. ובאמת מהרח"ו, מכניס הרבה את העניין של יראת ה' בכתביו ובייחוד היראה כלפי דברי הקבלה בעצמם.
בגלל שבתאי צבי ותלמידיו, נמנעו מאוד ללמוד קבלה. ואולי זו אחת הסיבות של ההתנגדות הגדולה לחסידות שפחדו שזו עוד תנועה שכלפי חוץ מתעסקת בפנימיות אבל בתוכם הם כמו שבתאי צבי ותלמידיו כופרים גדולים. כשבעל התניא הגיע לווילנא, הגר"א סרב להיפגש איתו עד כדי שיצא מחוץ לעיר, כדי לא לפגוש אותו. ובעל התניא השאיר לו מכתב ובראשו כתב "לגאון המפורסם החסיד האמיתי ". גם ר' יונתן אייבשיץ נחשד בשבתאות אבל לבסוף הגר"א טיהר אותו וזה פרסם שאינו מהם.
ובאמת החסידות עסקה בתיקון הקלקול של השבתאות. דרך התיקון הייתה בכך, שכל המושגים הקבליים תורגמו לעבודת ד' לתיקון נפשו ורוחו ופנימיותו של האדם. כך מסולקת ההגשמה הגסה שיכולה להיות בהסתכלות על הדברים מבחוץ. רבנו המחבר עוסק גם הוא בתיקון הקלקול של השבתאות כפי שיבואר מיד.
טעם נוסף לכך שלא לומדים זוהר וכתבי האר"י, נותן הרב המחבר, כי הם מדברים על העולמות הרוחניים וקשה להבינם בלא הגשמה. לדוגמא: אם נסתכל בעין גשמית בסוד הצמצום נחשוב 'שהאין סוף' תופס מקום ושיש לו גבול, והמבין כך באמת הוא כופר בעיקרי האמונה ח"ו ובאמת אין זה אלא משל ודמיון בשבילנו בגלל קוצר שכלנו וא"א להבין את המאמר כפשוטו אלא להפשיט ממנו את הלבוש הגשמי ורק ע"י כך נוכל להגיע לאמת. זו סיבה נוספת לכך שאנשים נמנעים מללמוד קבלה.
ובאמת זו גופא הסיבה שהכשילה את השבתאים. יש להוסיף ולבאר שאצלם הקלקול של ההגשמה איננו רק כרוך בטעות פילוסופית. אצלם הייתה בעיקר הגשמה מוסרית דהיינו תפישה שאדם יכול לגשת אל הקודש בלי לטהר את חושיו וכוחותיו. אדרבא דרשו הם שעל ידי החושים הנמוכים יכול האדם לתקן תיקונים שהרי חושים אלו משמשים משל ודמיון לעניינים העליונים. ולא שתו ליבם שרק על ידי טהרה גדולה אפשר להגיע למצב שכל החושים שותפים בעבודת ד'.
לשם כך כתב רבנו את הספר לתיקון הגשמה זו על ידי שמבאר כל המושגים הקבליים באופן מופשט. מדגיש שכל הדימויים שיש בקבלה הם משל וחידה וזהו כל עמלו של הרב המחבר לבאר הנמשל.
על ידי שמבינים שכל המושגים המוזכרים בדברי המקובלים הם עניינים רוחניים וכן כל הפעולות הן פעולות רוחניות מבינים ממילא שגם עבודת ד' היוצאת מכל זה עניינה התרוממות רוחנית והשתלמות בדעת ד'
הרב יהודה מלמד
מבוגרי הישיבה, ר"מ בישיבת רמת גן ובישיבת בית אל.
ליקוטי הלכות תפילין של ראש ותפילין של יד - הצדיק ועמך ישראל
ליקטי הלכות - תפילין ה' - סעיפים כג' - כה' (שיעור 11)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
