ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני ואשתי חיים בדרך כלל באהבה. אבל יש נושא אחד שתמיד גורם למריבות, והוא, הכסף. שנינו עובדים קשה ומפרנסים. אני בונה את עצמי על פי דברי חכמים: כל מה שקנתה אשה קנה בעלה. אני לא רואה עצמי מחוייב לדווח על כל הוצאה שאני עושה, אבל בהחלט דורש מאשתי שלא תוציא בלי אישור שלי, זה מכעיס את אשתי וגורם ל"ברוגז". החלטנו לשאול רב מי צודק לפי התורה?
תשובה:
יפה כתבת שהכסף במשפחה הוא סיבה טובה לכעס ומריבות. אבל אם הנך מצפה שאשיב, מי משניכם צודק לפי התורה, אין בכוונתי לעשות כן. שהרי חכמים אומרים שלא חרבה ירושלים אלא מפני שהעמידו דבריהם על דין תורה, ולא נהגו לפנים משורת הדין. לכן חשוב להרחיב את המבט על הסוגיא ומתוך כך למצוא את הדרך הנכונה.
ככלל, כסף הוא כלי ואינו מטרה. "אוהב כסף לא ישבע כסף", כך לימדנו שלמה המלך בקהלת. כלומר, מי שהופך את הכסף למטרה, לעולם לא יגיע אליה. דוקא מפני ששלמה היה עשיר גדול, יכול הוא ללמדנו מה המבט הנכון על כסף. משפחה הצוברת כסף לצורכי מחיה או רכישת דירה, זה דבר מצוין, מפני שאכן זהו השימוש הנכון לכסף. אולם אם רואים בו אידיאל, הוא עלול להפוך למוקד חיכוך, בשאלה מי השולט על הכסף, (כידוע, הון ושלטון מופיעים תמיד בקונוטציה שלילית). אם כן, בראשונה, הייתי מייעץ לכם לבדוק את יחסכם לכסף, ואם צריך לשנות משהו, עשו זאת באומץ ובגבורה.
ולעניין המשפחתי הספציפי שלכם: בכל משפחה יש חלוקת תפקידים, שהיא בעצם גם קביעת גבולות אחריות. כל אחד יודע מי מכין כריך לילד ההולך לגן או לביה"ס, (לפעמים זה הבעל ולפעמים האשה, אך שניהם יודעים מי האחראי) ומי אחראי לקניות במכולת וכו' וכו'. ישנם גם תחומים שהם משותפים לבעל ולאשתו, למשל, חינוך הילדים, לאיזה גן או בי"ס לשלוח אותם, ברור שזהו תחום בו חייבות להתקבל החלטות משותפות. הוא הדין גם לחלוקה התקציבית. ההוצאות השוטפות ידועות ואין צורך לדון עליהם בכל פעם, אולם, כל הוצאה חריגה מחייבת התייעצות של הבעל עם אשתו. לא יתכן שבעל יאמר לאשתו: "הכסף הוא שלי ואני מחליט מה לעשות בו", "את לא יכולה לעשות שום הוצאה בלי הסכמתי ואני אעשה בכסף מה שאני רוצה". מבחינה הלכתית צרופה, ישנם גם זכויות שאם האשה תדרוש מהבעל לעמוד בהן כלפיה, מהר מאד יתברר לבעל שממש לא משתלם לו לנהוג לפי הדין. ובנוסף כמובן, יחס כזה מעכיר את האווירה בבית. מערכת היחסים בין איש לאשתו מושתתת על נתינה הדדית, האיש נותן לאשתו הרבה לפנים משורת הדין, ואשתו מחזירה לו ביתר שאת באותה מטבע. כאשר בעל "חונק" את אשתו וקובע שלא תוציא כל הוצאה, ולעומת זאת הוא חופשי, הרי בכך מתפרק כל הבסיס של הנתינה ההדדית וברור שיש מתח ומריבות. כאמור, הדרך הנכונה היא לראות את האשה כשותפה מליאה לחלוקה התקציבית, לשני הכיוונים: האחד, שלא לעשות הוצאה גדולה מבלי להתייעץ עימה. והשני, לתת גם לה חופש וזכות להוציא הוצאות החשובות עבורה, לפי שיקול דעתה. כמובן, שגם לאחר ההגדרה, שבעל ואשה שותפים בהחלטות, עדיין אחד מהם הוא האחראי על התקציב הכולל, ובדרך כלל הבעל הוא האחראי לכך. כלומר, הוא מכיר את ההוצאות הקבועות, ולפי זה יודע האם נותר עוד סכום להוצאה נוספת, או האם לקחת הלוואה לצורך כלשהוא. אך כל ההחלטות מתקבלות יחדיו. למעשה, הגדרה כזאת נכונה גם לתחומים נוספים שיש להם השלכה על המשפחה כולה, כמו נסיעות לאירועים, היכן להיות בשבת, וכמובן, תחומים רחבים יותר של מגורים, עבודה, לימודים וכד'. בספר הכוזרי בתחילת מאמר שלישי, מלמדנו ר' יהודה הלוי ש"חסיד הוא המושל". והוא מבאר שכל מושל מחוייב לדאוג לכל אנשי מדינתו ולתת לכל אחד ואחד את הדרוש לו. כך גם במשפחה, עיקר חובתו של הבעל היא לדאוג שכל אחד מבני הבית יקבל את הדרוש לו, ולתת בשמחה ובאהבה. כך נבנה הבית כולו על יסודות איתנים .
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
31 - עקרת בית - עיקר או עקר
32 - כסף, תקציב ושלום בית
33 - חנוכה באוירה משפחתית
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
