כיצד לשמר את תחושת הרוממות וקרבת אלוקים שרכשנו בימי התשובה לימי החורף הבאים עלינו לטובה?
בפיסקה שפורסמה לאחרונה (בידי הרב פרופ' נריה גוטל, טללי אורות, יג, תשס"ז) עומד מרן הראי"ה קוק על חלופי הזמנים, בין זמן המרובה בעיסוקים רוחניים הממלאים את הנשמה ומרווים את צימאונה לקרבת אלוקים, לבין זמן בו נדרש האדם להקדיש את מירב זמנו לעסקי החולין הגשמיים, בהם קשה לאדם להרוות את צימאון נשמתו לאור ה'. וכך כותב מרן הרב (מתוך העתק רבנו הרצי"ה זצ"ל):
"כל נקודה רוחנית שמתווספת בנשמה על ידי לימוד או על ידי קבלת מלכות שמים באמת ועל ידי כל דבר מצוה, מוסיפה היא כוח בנשמה בעת אשר היא פנויה מכל עסק רוחני והיא מוטרדת בעסקי חול גשמיים, שתוכל להרגיש בקירבה קישור פנימי לקדושה באמת.
ולהיפוך, כל רישול וכל עזיבה היא מביאה את השתוממותה להגלות באותו הזמן שהנשמה צמאה לאור ה', ואין בידה למלאות צימאונה מפני שהיא טרודה וקשורה בחבלי עסקים שהם למטה מערכה".
אף על פי שהפיסקה אינה עוסקת במפורש ביחס שבין חגי תשרי לימי החולין הבאים לאחריהם, ניתן לראות שהפער שבין המלאות הרוחנית של ימי התשובה לבין הזמן שבו "היא פנויה מכל עסק רוחני והיא מוטרדת בעסקי חול גשמיים", כלומר בימי החולין של החורף, נדון משני צדדיו.
חלקה הראשון של הפיסקה מלמד אותנו כי הנקודות הרוחניות הרבות אותן צברנו בעבודתנו הרוחנית בתקופת ימי התשובה מוספים כוח בנשמה ומרווים את צימאונה. יש בהם, בחגי תשרי, צבירת נקודות זכות רוחניות הממלאות את הנשמה ומוסיפות לה כוח להישאר דבוקה בתחושת הקירבה ליוצרה גם בימים הבאים, שיש בהם מנה גדושה של עסקי חולין. ואולי יש בזה גם הסבר לאינטנסיביות של החגים בפתיחת החורף, העמוס כל כך בעיסוקים של חול ושל דברים גשמיים. רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם חגים ומצוות בחודש תשרי כדי שיצברו נקודות זכות רוחניות לימי המעשה שבאים אחריהם.
בחלקה השני של הפיסקה מסביר מרן הרב כי מי שבזמנו הפנוי לא עוסק במילוי מאגריו הנפשיים בנקודות זכות רוחניות, כשיבקש להתרפק על ה' לא יהיה בידו למלאות את צימאונו, באותם הזמנים שהוא טרוד בהם בעסקים שהם למטה מערכה של הנשמה. ומכלל דבריו אנו למדים כי המזון הרוחני אינו עומד לעד וכי יש צורך לחדשו מעת לעת. וזו עיקר מלאכת האדם בימי החורף - לשוב אל המצוות שנפשו של אדם רגילה בהם, ולמצות מהן את הנקודות הרוחניות שיהיו משקל נגד לעיסוקיו הרבים בעסקי החול שהם למטה מערכה של הנשמה.
סוף דבר, שמירת הרוממות של חודש תשרי תלויה בהכרה שאין להסתמך רק על חגי תשרי, אלא מצרפים אליהם את אסיפת ה"נקודות הרוחניות" גם בימי החורף, בלימוד תורה ותפילה ובכל דבר מצוה, שמהם תרוה הנשמה את צימאונה.
בפיסקה שפורסמה לאחרונה (בידי הרב פרופ' נריה גוטל, טללי אורות, יג, תשס"ז) עומד מרן הראי"ה קוק על חלופי הזמנים, בין זמן המרובה בעיסוקים רוחניים הממלאים את הנשמה ומרווים את צימאונה לקרבת אלוקים, לבין זמן בו נדרש האדם להקדיש את מירב זמנו לעסקי החולין הגשמיים, בהם קשה לאדם להרוות את צימאון נשמתו לאור ה'. וכך כותב מרן הרב (מתוך העתק רבנו הרצי"ה זצ"ל):
"כל נקודה רוחנית שמתווספת בנשמה על ידי לימוד או על ידי קבלת מלכות שמים באמת ועל ידי כל דבר מצוה, מוסיפה היא כוח בנשמה בעת אשר היא פנויה מכל עסק רוחני והיא מוטרדת בעסקי חול גשמיים, שתוכל להרגיש בקירבה קישור פנימי לקדושה באמת.
ולהיפוך, כל רישול וכל עזיבה היא מביאה את השתוממותה להגלות באותו הזמן שהנשמה צמאה לאור ה', ואין בידה למלאות צימאונה מפני שהיא טרודה וקשורה בחבלי עסקים שהם למטה מערכה".
אף על פי שהפיסקה אינה עוסקת במפורש ביחס שבין חגי תשרי לימי החולין הבאים לאחריהם, ניתן לראות שהפער שבין המלאות הרוחנית של ימי התשובה לבין הזמן שבו "היא פנויה מכל עסק רוחני והיא מוטרדת בעסקי חול גשמיים", כלומר בימי החולין של החורף, נדון משני צדדיו.
חלקה הראשון של הפיסקה מלמד אותנו כי הנקודות הרוחניות הרבות אותן צברנו בעבודתנו הרוחנית בתקופת ימי התשובה מוספים כוח בנשמה ומרווים את צימאונה. יש בהם, בחגי תשרי, צבירת נקודות זכות רוחניות הממלאות את הנשמה ומוסיפות לה כוח להישאר דבוקה בתחושת הקירבה ליוצרה גם בימים הבאים, שיש בהם מנה גדושה של עסקי חולין. ואולי יש בזה גם הסבר לאינטנסיביות של החגים בפתיחת החורף, העמוס כל כך בעיסוקים של חול ושל דברים גשמיים. רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם חגים ומצוות בחודש תשרי כדי שיצברו נקודות זכות רוחניות לימי המעשה שבאים אחריהם.
בחלקה השני של הפיסקה מסביר מרן הרב כי מי שבזמנו הפנוי לא עוסק במילוי מאגריו הנפשיים בנקודות זכות רוחניות, כשיבקש להתרפק על ה' לא יהיה בידו למלאות את צימאונו, באותם הזמנים שהוא טרוד בהם בעסקים שהם למטה מערכה של הנשמה. ומכלל דבריו אנו למדים כי המזון הרוחני אינו עומד לעד וכי יש צורך לחדשו מעת לעת. וזו עיקר מלאכת האדם בימי החורף - לשוב אל המצוות שנפשו של אדם רגילה בהם, ולמצות מהן את הנקודות הרוחניות שיהיו משקל נגד לעיסוקיו הרבים בעסקי החול שהם למטה מערכה של הנשמה.
סוף דבר, שמירת הרוממות של חודש תשרי תלויה בהכרה שאין להסתמך רק על חגי תשרי, אלא מצרפים אליהם את אסיפת ה"נקודות הרוחניות" גם בימי החורף, בלימוד תורה ותפילה ובכל דבר מצוה, שמהם תרוה הנשמה את צימאונה.
