ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפיסקה שפורסמה לאחרונה (בידי הרב פרופ' נריה גוטל, טללי אורות, יג, תשס"ז) עומד מרן הראי"ה קוק על חלופי הזמנים, בין זמן המרובה בעיסוקים רוחניים הממלאים את הנשמה ומרווים את צימאונה לקרבת אלוקים, לבין זמן בו נדרש האדם להקדיש את מירב זמנו לעסקי החולין הגשמיים, בהם קשה לאדם להרוות את צימאון נשמתו לאור ה'. וכך כותב מרן הרב (מתוך העתק רבנו הרצי"ה זצ"ל):
"כל נקודה רוחנית שמתווספת בנשמה על ידי לימוד או על ידי קבלת מלכות שמים באמת ועל ידי כל דבר מצוה, מוסיפה היא כוח בנשמה בעת אשר היא פנויה מכל עסק רוחני והיא מוטרדת בעסקי חול גשמיים, שתוכל להרגיש בקירבה קישור פנימי לקדושה באמת.
ולהיפוך, כל רישול וכל עזיבה היא מביאה את השתוממותה להגלות באותו הזמן שהנשמה צמאה לאור ה', ואין בידה למלאות צימאונה מפני שהיא טרודה וקשורה בחבלי עסקים שהם למטה מערכה".
אף על פי שהפיסקה אינה עוסקת במפורש ביחס שבין חגי תשרי לימי החולין הבאים לאחריהם, ניתן לראות שהפער שבין המלאות הרוחנית של ימי התשובה לבין הזמן שבו "היא פנויה מכל עסק רוחני והיא מוטרדת בעסקי חול גשמיים", כלומר בימי החולין של החורף, נדון משני צדדיו.
חלקה הראשון של הפיסקה מלמד אותנו כי הנקודות הרוחניות הרבות אותן צברנו בעבודתנו הרוחנית בתקופת ימי התשובה מוספים כוח בנשמה ומרווים את צימאונה. יש בהם, בחגי תשרי, צבירת נקודות זכות רוחניות הממלאות את הנשמה ומוסיפות לה כוח להישאר דבוקה בתחושת הקירבה ליוצרה גם בימים הבאים, שיש בהם מנה גדושה של עסקי חולין. ואולי יש בזה גם הסבר לאינטנסיביות של החגים בפתיחת החורף, העמוס כל כך בעיסוקים של חול ושל דברים גשמיים. רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם חגים ומצוות בחודש תשרי כדי שיצברו נקודות זכות רוחניות לימי המעשה שבאים אחריהם.
בחלקה השני של הפיסקה מסביר מרן הרב כי מי שבזמנו הפנוי לא עוסק במילוי מאגריו הנפשיים בנקודות זכות רוחניות, כשיבקש להתרפק על ה' לא יהיה בידו למלאות את צימאונו, באותם הזמנים שהוא טרוד בהם בעסקים שהם למטה מערכה של הנשמה. ומכלל דבריו אנו למדים כי המזון הרוחני אינו עומד לעד וכי יש צורך לחדשו מעת לעת. וזו עיקר מלאכת האדם בימי החורף - לשוב אל המצוות שנפשו של אדם רגילה בהם, ולמצות מהן את הנקודות הרוחניות שיהיו משקל נגד לעיסוקיו הרבים בעסקי החול שהם למטה מערכה של הנשמה.
סוף דבר, שמירת הרוממות של חודש תשרי תלויה בהכרה שאין להסתמך רק על חגי תשרי, אלא מצרפים אליהם את אסיפת ה"נקודות הרוחניות" גם בימי החורף, בלימוד תורה ותפילה ובכל דבר מצוה, שמהם תרוה הנשמה את צימאונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
