ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

העם חצוי

דף הבית ספריה אמונה יש שואלים שונות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

כ"ו באלול ה'תשנ"ג

העם חצוי


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

העם חצוי. חלק חוגג ושמח, וחלק כואב, בוכה, ועצוב. על אותו ענין, חלק מגיב בשמחה גדולה, וחלק אחר מגיב בצער עמוק. על כפות המאזניים עומדת שאלה גורלית-קיומית, על הפרק תכנית להסכם, עם הגרוע שבאויבי ישראל. אלה סבורים שעל-ידי ההסכם הזה יצא עם ישראל מבדידותו, וישתחרר מהאִיום המתמיד על קיומו. הם כבר רואים לפניהם, כי קרובה השעה של "וכתתו חרבותם לאִתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה (ישעיה ב ; ד); שישראל ישב לבטח בשלוה ובנחת, "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" (מלכים-א ה ; ה); שבוא תבוא הפרייה הדדית רוחנית בין העמים והרווחה כלכלית - ממש חזון אחרית הימים.
לעומתם, אלה בוכים על חלום שנטרף, על משאת חיים שנבלמה; חלום של דורות על שיבת ציון ובנין הארץ נטרף. חוזרים אחורה לעולם הגלותי, שבו בכל שעה מחפשים את הפתרון העכשוי לבעיה הרִגעית, ואין המבט יכול להתרומם לחיפוש תשובה כוללת, לכל הבעיות. עוד בטרם נפתרה הבעיה הראשונה, צצה כבר הבעיה השניה, וכך מטלטלים כספינה בלב ים סוער, המטלטלת מגל אל גל ומצרה לצרה, ופתרון כולל אין. מסתובבים במערבולת במעגל חוזר, מבלי יכולת לצאת מהסיחרור הבלתי-פוסק. עוד בטרם מנסים לעשות את השלום עכשיו, כבר באופק מאיים האִיום הבא, מהמדינות המוסלמיות הקיצוניות, וחוזר חלילה.
חשבנו שהנה אנו יוצאים מהסיחרור הגלותי; שהנה האיר האור בקצה המנהרה, אור הגאולה; הוארה הדרך; שהתחלנו לצעוד הביתה, לחזור לארץ חיינו, מולדת אבותינו; שהחלנו לחזור לזקיפת קומתנו השחוחה, לחזון העתיד המובטח לנו כאן בארצנו השלמה. התחלנו לנשום אויר ארצנו, נאחזנו בהרי יהודה ואפרים, מהגולן ועד עזה, החילונו להשתרש מחדש באדמתנו, וקול התורה החל להישמע בארצנו, בהר ובבקעה, בעמק ובהר, ותקוות הגאולה השלמה, החלה מאירה עלינו ועל פועלינו.
והנה, מעצור. לפתע, נעו אמות הסיפים, האדמה רועדת, סכנת מפולת, שתסתום את הדרך ותעצור את התנופה. אלפיים שנה שמרנו על השאיפה לארץ-ישראל. בארץ-ישראל תלינו את כל התקוות. כל השאיפות של עם ישראל לד' אלקיו, הרי יכולות להתגשם במלואם רק בארץ-ישראל, בכל שלמותה. וכעת, משהתחיל החלום להתממש, באמצע הדרך, באה עלטה; התפרקות מהמגמות הניצחיות, ונכונות לוותר על ליבה של הארץ, לב כל השאיפות, בשביל דמיון כוזב של שלווה חולפת. לשמע זאת, האכזבה והיאוש מתפשטים בכל האיברים, הברכיים רועדות, העינים דומעות, והלב מתכווץ. שומו שמים על זאת.. הן לא בנסיגה לאחור נצא מהסיחרור הגלותי, רק בעלייה מתמדת בדרך גאולתנו, בעזרת ד' המוליכנו קוממיות לארצנו. איך לאחות את השבר העמוק החוצה את העם? "ואנחנו לא נדע מה נעשה".
אבל, יש לנו אל מי לפנות, אל ד' אלקינו, אלקי ישראל - "זכר רחמיך ד' וחסדיך כי מעולם המה" (תהלים כה ; ו), "עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך" (תהלים עט ; ט). יש לנו על מי להישען: על אבינו שבשמים. ואנו מתפללים לד' לשנה טובה, לכתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל ביום-הדין הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה. על רחמיו אנו בוטחים, ושיכתבנו ויחתמנו לטובה, לברכה ולגאולה שלמה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב