ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- חסידות ועבודת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
מי שהגיע למידת החסידות, הגיע בפיתוח אישיותו לשלמות כזו שלא רק שהוא חי נכון, אופיו בריא ומידותיו מתוקנות, אלא הוא גם מאושר ושמח. שאלו תלמידיו את ר' נחוניא בן הקנה: במה הארכת ימים? אמר להם: "מימי לא נתכבדתי בקלון חברי". אין הכוונה שלא אמר דברי ביקורת על אחרים ע"מ להרבות את כבודו הוא, שכן בו אין את אותם החסרונות, כי זה אין צריך לומר שדברים כאלה לא עשה רבי נחוניא, זה פשוט. אלא הכוונה לדוגמא שהביאה הגמרא, שרב הונא הלך בדרך כשהוא נושא על כתפו מעדר. בא רב חנא בר חנילאי ולקח ממנו את המעדר ע"מ שרב הונא לא ישא את המעדר בעצמו. אמר לו רב הונא: אם אתה רגיל בעירך לשאת כלי כזה, אני מסכים שאתה תקל מעלי, אבל אם אין א תה רגיל בזה, איני רוצה שאני אתכבד ואתה תתבזה. אף שרב חנא בעצמו הוא שהציע זאת. ועוד הוסיף ר' נחוניא ואמר: "מימי לא עלתה קללת חברי על מיטתי". כי לפני שעליתי על מיטתי בלילה הייתי מוחל לכל מי שציער אותי במשך היום, לא שמרתי עברה לאף אחד, ותרן בממוני הייתי. הנהגות אלו שרי נחוניא תלה בהם את אריכות ימיו, היו קבועות אצלו כל ימיו זה היה טבעו.
שאלו תלמידיו את ר' זירא: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא צעדתי לפני מי שגדול ממני ולא הרהרתי בדברי תורה במקומות המטונפים ולא הלכתי די אמות בלא תורה ובלא תפילין, ולא ישנתי בבית המדרש, לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא ששתי בתקלת חברי ולא קראתי לחברי בכינוי". רבי זירא גם מציין שהנהגות אלו היו טבועות בו משחר ילדותו, "מימי לא הקפדתי בתוך ביתי". יש אנשים שמחוץ לבית יודעים להתגבר ולא להתפרץ, יודעים לוותר, להתאפק. אבל בבית מתנהגים בטבעיות, בבית לא צריך לעשות רושם. ור' זירא אומר: "מימי לא הקפדתי בתוך ביתי, מימי לא ששתי בתקלת חברי אפילו כליבי". ר' זירא היה קשור כל-כך בתורה שאפילו זמן של הליכה של ד' אמות לא עבר עליו בלא תורה. דבקותו בתורה היתה מושלמת, היא מילאה את מוחו וליבו, ואעפ"כ כשעבר במבואות המטונפים ששם אסור להרהר בדברי תורה, הוא לא הרהר שם מימיו. מי שאינו שקוע בתורה לא קשה לו להפסיק ולא להרהר בתורה, אבל מי ששקוד על התורה יומם ולילה, ופיו אינו פוסק מגירסא, אצלו ההרהור בתורה נעשה טבע וזו גדולה עצומה, זה מראה על יחס עמוק לקדושת התורה, שלא הרהר מימיו במקום שאסור להרהר. ר' זירא היה רגיל להיות בבית המדרש תמיד, זה יכול לגרום להתרגלות, לתחושה של בית, ואעפ"כ ר' זירא מעולם לא ישן בבית המדרש, לא שינת קבע ולא שינת עראי.
הנהגה מושלמת כזו יכולה להיות רק אצל מי שאהבת הבריות ממלאה את ליבו אהבה שלמה, ולכן לא יצא ממנו איזה דבר פוגע, כי זה מנוגד לרצונו. מי שאהבת ה' ויראתו ממלאה את ליבו, אינו מוכן להיפרד מהדבקות בו יתברך אפי לו לרגע אחד, מי שפיתח שליטה עצמית מלאה, ולעולם אינו מקפיד הוא ראוי להיקרא חסיד. אלו המידות שר' זירא הצביע עליהן שהן הן שבזכותן האריך ימים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
