ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
בהקשר זה מתאים להביא כאן את דברי בעל אור-החיים הקדוש לפרשת שמות. נאמר בתורה (שמות ב ; כג): "ויֵאנחו בני ישראל מן העבֹדה ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים מן העבֹדה". אומר בעל אור-החיים: הם לא צעקו אל ד' שיושיעם, אלא צעקו מן הצער, כאדם שצועק מכאבו. והכתוב מודיע בפסוק הבא, כי אותה צעקה עלתה לפני ד' - "ויזכֹר אלקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב". אלה דברי אור החיים. הם צעקו והיו ביניהם כאלה שלא ידעו אל מי לפנות בתפילה. והיו כאלה שידעו אל מי לפנות, אבל לא ידעו מה לבקש, האם לבקש על זירוז הגאולה, או לבקש על הקלת עול הגלות, ולכן זעקו סתם מכאב, והקב"ה שמע את הזעקה, וגאל את ישראל.
גם היום, רבים מן הזועקים, אינם יודעים מה לבקש, ויש לדאבוננו שאפילו אינם יודעים אל מי לפנות. הם זועקים מהקושי של הטרור, מהתחושה של אין אונים, ומהרגשה שאין מה לעשות נגד מתאבדים. ויש שיודעים אל מי לפנות, אבל לא יודעים מה לבקש. האם שייפסק הטרור ויימשך תהליך השלום, או שייפסק תהליך "השלום" כביכול, שיהיה מהפך, שייפסקו הויתורים והנסיגות, ושעם ישראל יבסס את אחיזתו ברחבי ארץ-ישראל השלמה ויהדוף את הטרור בחוזקה עד למִגורו. לא יודעים מה לבקש וזועקים ונאנחים. נקווה שגם הפעם תעלה שוועתנו לפני האלקים והוא יגאלנו גאולה שלמה בקרוב. ויזכור ברית אבות וחסדי אבות ויביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה.
באותו מקום אומר בעל אור-החיים עוד, כי אחת התפילות המתקבלות היא תפילה מתוך צרה, כמו שכתוב (תהלים קיח ; ה): "מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה". וזה מה שנאמר - "ותעל שוְעתם אל האלקים מן העבֹדה" - הצעקה היתה מתוך הצרה, ועל-כן התפילה התקבלה.
ויש שהצרה באה כי הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים, והוא מעכב את הטובה מלבוא עד שהצדיקים יתפללו. אמרו חכמים (יבמות סד.): "אמר רבי יצחק: מפני מה היו אבותינו - אברהם ושרה יצחק ורבקה ויעקב ורחל - עקורים? מפני שהקב"ה מתאוה לתפִלתן של צדיקים".
וכן היה בבריאת העולם: הדשאים שנבראו ביום השלישי לבריאת העולם לא צמחו מעל פני הקרקע, עד שבא אדם הראשון וביקש רחמים וירדו גשמים וצמחו, ללמד שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים. לפי זה אפשר להסביר את הסתירה בפסוקים: ביום השלישי נאמר (בראשית א ; יא): "תדשא הארץ דשא" ולעומת זה אחר-כך נאמר (בראשית ב ; ה): "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ", והרי כבר ביום השלישי הוציאה הארץ דשא. אלא שעמדו הדשאים על פתח הארץ והמתינו לתפילתו של אדם הראשון, שהקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים (חולין ס:).
אנחנו נצעק ונתפלל היום שהקב"ה יגאלנו גאולה שלמה בקרוב, שיתן לנו כח למגר את הטרור, ליישב את ארץ-ישראל בכל מרחביה ביישובים יהודיים, ובעיקר בירושלים עיר הקודש ובכל מרחביה וסביבותיה. וביודענו ששורש כל הצרות הוא המשבר הרוחני, נתפלל אל ד': "השיבנו ד' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם". נתפלל שד' יעמיד לנו מנהיגים ושופטים אנשי חיל, אנשי אמת, יראי אלקים, שונאי בצע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















