ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים פרשת שבוע

על הפרדת הדת מהמדינה ועל בתי הדין

מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה
כמנהגנו בשנים האחרונות, נדון בפרשת משפטים בעניינם של בתי הדין לממונות ברשת "ארץ חמדה"-גזית. בתי הדין הפרושים כיום ברחבי הארץ, משרתים את הציבור נאמנה ומרבים קידוש השם. זאת, תוך כדי, הפיכת מדינת ישראל וחייה הכלכלים ליהודיים יותר, מתוך בחירה חופשית של המשתמשים בהם.
השנה שבת משפטים היא גם שבת שקלים, לכן נדון בשאלת תיקצובם של בתי הדין.
כדי להציע מהו הפתרון הנכון בימנו, יש לברר מה הייתה המציאות בימי התנ"ך ובימי חז"ל ומתוך כך נגיע גם ליישומם היום.
כמפטיר נקרא השבת את הפסוקים בתורה העוסקים בחיובו של כל יהודי להפריש תרומה של מחצית השקל. גם בהפטרה נקרא אודות השקלים שנתרמו בעידודו של יהואש מלך יהודה.
למה היו משמשים השקלים? בפרשה וגם בהפטרה מדובר על תרומות לשתי מטרות (במדבר הייתה גם מטרה שלישית חד פעמית, לצורך האדנים).
א. מימון עבודת הקרבנות.
ב. אחזקת המשכן ואחר כך המקדש - בדק הבית.
עיון בדברי חז"ל מגלה כי השקלים שימשו למטרות נוספות וז"ל הסוגיא במסכת כתובות:
"א"ר יצחק בר רדיפא א"ר אמי: מבקרי מומין שבירושלים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רב יהודה אמר שמואל: ת"ח המלמדין הלכות שחיטה לכהנים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רב גידל אמר רב: ת"ח המלמדים הלכות קמיצה לכהנים, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: מגיהי ספרים שבירושלים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רב נחמן אמר רב: נשים האורגות בפרכות, נוטלות שכרן מתרומת הלשכה, ... ובית גרמו על מעשה לחם הפנים, ובית אבטינס על מעשה הקטרת, כולן היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה! .... ת"ר: נשים המגדלות בניהן לפרה (אדומה), היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה" (דף קו עמוד א).

אם כך, תקציבו של בית המקדש שימש לצרכיו הציבוריים-רוחניים של העם, בין אם הם היו קשורים במישרין לעבודת המקדש ולקרבנות, או בעקיפין לשמירת רמתו הרוחנית של העם.
בסוגיא (שם) מצינו שימוש נוסף שנעשה בכספים אלה וז"ל:
"גוזרי גזירות שבירושלים, היו נוטלין שכרן תשעים ותשע מנה מתרומת הלשכה" (קה ע"א).

הרמב"ם מפרש את הסוגיא כמי שעוסקת במימון מערכת המשפט הפלילי (עיינו פ"ד מהלכות שקלים הל' ז).
בשולחן ערוך בעקבות בעלי התוס' פירשו זאת המחבר, הרמ"א והגר"א על כל מערכת המשפט וז"ל:
"נהגו לעשות לבית דין קופה, שפוסקין ממון לפרנסת ב"ד, ומגבין אותה בתחלת השנה או בסופה, ואין בו משום תורת שוחד ותורת אגרא, כי חובה על ישראל לפרנס דייניהם וחכמיהם" (חושן משפט הלכות דיינים סימן ט סע' ג).

כך חזרנו אל פרשת משפטים העוסקת ביסודות המשפט העברי.
המסקנות לימינו ממקורות אלה כפולות.
א. יש להפריד תקציבית את ה"דת" מ"המדינה". כלומר, יש צורך בשתי מערכות תקציביות:
האחת - תחת חסותו של המלך או הממשלה בימנו. מתקציב זה ימומנו צרכי הבטחון, התשתיות (למעט הדרכים אל המקדש) החקלאות המסחר והתעשיה וכו'.
השניה - תחת חסותו של הכהן הגדול, הרב הראשי (?) בימינו שתעסוק בענייני הרוח והחינוך (עיינו גם בפועלו של רבי יהושע בן גמלא בבא בתרא כא ע"א).
ב. מערכת בתי הדין לממונות הממומנת היום באמצעות אגרות, צריכה לקבל קדימות מבחינת התקציב הציבורי, כך נהג עם ישראל לדורותיו.

הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לחיזוקו של המשפט העברי וביסוס מעמדו הציבורי, ביתר שאת.
עוד בנושא פרשת שבוע

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il