ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

כי עם קשה עורף אתה

מוקדש לעלוי נשמת
רחל בת יקוט
לחץ להקדשת שיעור זה
אנו עומדים המומים לנוכח העקשנות של הממשלה להמשיך את התהליך המטורף הזה של ויתורים על הארץ ושל שיחרור רוצחים. המהלך הזה לא הביא להתפוגגות השנאה של הערבים, אלא להחרפתה. הטרור התגבר, הסכנות מתרבות והממשלה ממשיכה במהלך המטורף. מנין העקשנות הזו?
כבר המהר"ל, בספרו "נצח-ישראל" (פרק יד), שואל, איך קרה שהאומה הקדושה העליונה, שד' יתברך בחר בה, תרד אל שיפלות כזאת. ותשובתו: כל מי שגדול יותר, כשהוא נופל חס-ושלום ממדריגתו, - נפילתו גדולה יותר. עם ישראל הוא עם רוחני, בעל עוצמות וכוחות גדולים ואדירים. על-כן כאשר חס-ושלום הוא נופל למשבר, הנפילה איומה ונוראה, כי הכל נעשה אצלו בגדול. אדרבא, מנפילתו אפשר ללמוד על מעלותיו.
עם ישראל הוא עם רוחני, ובתור שכזה אין הוא מושפע, ועל-כן גם כשהוא נופל ושוגה הוא אינו זז מטעותו, כפי שכבר העיד עלינו הקב"ה כמה פעמים: "כי עם קשה עֹרף אתה" (שמות לג ; ג, ה, דברים ט ; ו, יג). וחכמים אמרו (ביצה כה:): ישראל נקראים עזין שבאומות, ועל-כן אינם קלים להתפעל כמו שאר האומות, אינם קלים לקבל תוכחות ומוסר. לכן אמרו חז"ל (מכילתא בא א), שיונה הנביא לא רצה ללכת בשליחותו של מקום לעיר נינווה, כי ידע שהגויים מקבלים השפעה בקלות, וכאשר הם ישמעו את תוכחת הנביא הם בודאי יחזרו בתשובה, וזה יחייב את ישראל, שהנה האומות חוזרים בתשובה ואילו ישראל אינם חוזרים כלל. לכן ברח יונה, על-מנת להשתמט מהנבואה, והוא עשה זאת לשם-שמים שלא לבייש את ישראל שאינם שבים.
וכל זה מפני שעם ישראל עם קשה עורף, עם רוחני, עקרוני, אינו מושפע. וזו היא מעלתו, שהיא נותנת לו את הכח ללכת נגד הזרם בכל הדורות, להמשיך בדרכו ולא להיות מושפע מהסביבה. ואף-על-פי שעם ישראל התפזר בין העמים אלפיים שנה, הוא שמר על מורשתו ועל אמונתו בתנאים קשים ביותר, כי אין הוא מתפעל מאחרים, הוא הולך בדרכו. אבל חס-ושלום, כאשר הוא מוֹעד ונכשל, אז גם המעידה היא קשה ואיומה, והוא מתעקש לעמוד במִריו ואינו מוכן להודות בטעותו ולשוב ולתקן.
זה ההסבר לתופעה העצובה של עקשנות הממשלה להמשיך בטעותה, ולא להודות, ולא לתקן. אפילו גויים שואלים מה ההגיון בדרך המסוכנת הזו, מדוע הממשלה מתערטלת מנכסים יקרים כל-כך ומסכנת את קיומה. ועל כך חוזרת האימרה האלקית: כי עם קשה עורף אתה. אבל הכרה זו מעודדת אותנו, כי ממנה אנו לומדים על עוצמתנו ועל נחישותנו, וכאשר נתפקח נשוב בכוחות הגדולים והאדירים המיוחדים שלנו לדרך האלקית ונעלה לגבהים, ונמלא את הייעוד הגדול שלנו, עד שינהרו כל הגויים ויאמרו (ישעיה ב ; ג): "לכו ונעלה אל הר ד' אל בית אלקי יעקב ויֹרנו מדרכיו ונלכה בארחתיו".
עוד בנושא ארץ ישראל

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il