ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
ואולם ישראל נקראים גם בנים (דברים יד ; א): "בנים אתם לד' אלקיכם" וכן (שמות ד ; כב) "בני בכֹרי ישראל". הגדרה זו באה לבטא את הקשר המוחלט בין ישראל לאביהם שבשמים, קשר שאינו תלוי במעשיהם של ישראל, שכן בנים נקראים בנים גם אם הם חוטאים. הווי אומר, ישנה סגולה פנימית, ישנו ניצוץ נשמתי, שגנוז בכל אחד מישראל, ניצוץ שנשאר תמיד בטהרתו ואינו נפגם מחמת העבירות. בסופו של דבר מובטח שהטבע הפנימי יתגלה וישראל ישובו לאביהם שבשמים, ומטעם זה שם בנים עליהם תמיד.
ואולם כאמור כנסת-ישראל קרויה רעיה והקב"ה הוא הדוד, והקירבה יכולה להתפתח לשיא של דבקות נפלאה, עד שהקב"ה וישראל חד הוא. אבל יכולים גם להיות משברים שצריכים להתגבר עליהם. פעמים שההתקרבות המחודשת באה ביוזמת הדוד המחזר אחר הרעיה, מחפש אחריה, מוציא אותה מבדידותה, מחמם את ליבה ומושך אותה אליו בעבותות של אהבה. ופעמים שההתעוררות באה מצד הרעיה, היא זו שמחפשת את הדוד, מבקשת את קירבתו ואומרת "משכני אחריך נרוצה".
חודש ניסן, שבו הקב"ה הוציאנו ממצרים וקרבנו לעבודתו, שבו הקב"ה חיזר אחרי הרעיה ומשכה אליו בעבותות, בכל שנה ושנה חודש זה הוא בחינת דודי לי ואני לו. הדוד הוא היוזם את חידוש הקשר. ובימים הנוראים, ימי-הדין, אלו ימים שבהם אנו נקראים ליוזמה מצידנו לשוב אליו, ולזה יש להתכונן החל מראש-חודש אלול, ולכן חודש אלול ראשי תיבות - אני לדודי ודודי לי.
הדימוי הזה, שכנסת-ישראל נקראת רעיה והקב"ה הדוד, ממחיש ומחיה את הקירבה בין הקב"ה לישראל. לרגש הקירבה שבא אחרי משבר יש טעם מיוחד. תחושת המרירות, הצער, הרגשת הנתק והדחייה שהיו בזמן המשבר, נעלמים, והקשר מתחדש ברעננות חדשה. הלב מתמלא בתגבורת של אהבה. המרירות נהפכת למתיקות, הצער לשמחה. הטינה מתהפכת לחיבה נעימה. עוצמת הקשר מתחזקת ומתבלטת כפליים לעומת הנתק שהיה. הריחוק שהיה, הוא שמאפשר להבין מה גדולה ועמוקה ונפלאה היא הקירבה לאלקים. זהו עניינם של ימי אלול; אלו ימי תשובה, הרעיה שבה אל דודה, מתוודה לפניו, מפייסת אותו, מרצה אותו ומעוררת את אהבתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
