ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
א) אנו מצווים שארץ-ישראל תהיה תחת שילטון ישראל ואסור על-כן למסור חלקים מארץ-ישראל לשלטון זר.
ב) יש איסור תורה של "לא תעמֹד על דם רעך" (ויקרא יט ; טז), והסכם זה יש בו סכנת נפשות לישראל.
ג) שליח אינו יכול לפעול בניגוד לדעת המשלח, והעם לא נתן לממשלת מיעוט זו סמכות להחליט בנושאים מהותיים ויסודיים אלה הקובעים את גורלו.
וכלל תורני ידוע, שכל הסכם שנעשה בניגוד לתורה אינו חל. על זה נאמר "אי עביד לא מהני" (תמורה ד:). על-כן טכס החתימה על "הסכם אוסלו ב"' שעומד להערך היום בוושינגטון, אין לו כל ערך משפטי-הלכתי, והרי הוא בטל ומבוטל מעיקרא, ככל מעשה אדם, שהוא משול כחרס הנשבר, כחציר יבש, כציץ נובל, כצל עובר, וכרוח נושבת וכחלום יעוף. ודבר אלֹקינו מלך עולם חי וקיים יקום לעולם (בראשית טו ; יח): "לזרעך נתתי את הארץ הזאת". והננו אומרים לפני ד' אלקינו שכל ההסכם הזה לא על דעתנו ולא בהסכמתנו. אנחנו נאמנים לדבר ד'.
אף-על-פי שאין תוקף הלכתי או משמעות הלכתית לחתימה על הסכם אוסלו, בכל זאת היא אסורה באיסור תורה, וכיון שהיא נעשית בפרהסיה שאין גדולה הימנה, הרי יש בזה חילול ד' בפרהסיה, שכביכול יש הסכמה לסגת משאיפת ישראל לגאולה שלמה ומקיום מצות-ד', השקולה כנגד כל התורה כולה. עצם קיומה של ממשלת-מיעוט יש בה חילול ד' נורא, ועבירה גוררת עבירה, ובחתימה על הסכם אוסלו, חילול ד' הוא כפול. ובחילול ד' הכלל הוא (אבות ד ; ד, קידושין מ.), ש"אין מקיפין בחילול ד'", ו"אחד שוגג ואחד מזיד בחילול ד'". ובהכרזתנו אנו שכל הסכם זה מנוגד לדעתנו ולדעת מקהלות רבבות עם ישראל הנאמנים לד' ולתורתו, הננו ממעטים את החילול ד', ומוסיפים קידוש ד'.
הננו חדורי אמונה שהתנפצות חלום ה"שלום" המדומה הזה, תביא להתעוררות גדולה של אמונה, למהפכה רוחנית חיובית ואורות התשובה יאירו על כל עם ישראל. ועל זה הננו מתפללים בימי תשובה אלו: "השיבנו ד' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם"; "ומחה והעבר פשעינו וחטֹאתינו מנגד עיניך, כאמור: אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכֹר. וטהר לבנו לעבדך באמת כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון בכל דור ודור ומבלעדך אין לנו מלך מוחל וסולח אלא אתה". חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלֹקינו וד' יעשה הטוב בעיניו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
