ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- זהירות בדרכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
וכעין זה יש בשולחן-ערוך חלק חושן-משפט סימן שעט, שאם שני אנשים היו מהלכים זה אחר זה, הראשון נושא קורת עץ ואחריו הולך אדם שנושא חבית חרס, ונשברה החבית בקורה, בעל הקורה פטור, כי בעל החבית שהלך מאחוריו היה צריך לשמור מרחק. ואם עמד בעל הקורה לנוח מכובד הקורה, ובגלל זה נתקל בו בעל החבית, בעל הקורה חייב. ואם מזהיר בעל הקורה את בעל החבית ואמר לו "עמוד!", פטור, כיוון שבעל החבית אשם שלא עצר. וברור שאין הבדל אם היו מהלכים רגלי, או בעגלה, או ברכב. תמיד האחרון צריך לשמור מרחק ולא להתקרב לזה שלפניו. ואם עמד הראשון לפתע, הראשון אשם. ואם הזהיר, אם אותת שהוא נעצר, והשני לא שם לב לאיתות, השני אשם.
הווי אומר, אילו היו מכוניות בזמן חכמי המשנה היו נקבעים במשנה ובגמרא ובשולחן-ערוך הלכות נהיגה וחוקי תנועה, כמו שנקבעו הלכות המהלכים ברשות הרבים. על-כן יש להתייחס לחוקי התנועה כאילו הם הלכות של תורה - שהרי הם כלולים במצות "ונשמרתם מאד לנפשֹתיכם" (דברים ד ; טו, כג ; יא), והם נובעים מהאיסור להזיק את חברו, בין בגופו ובין בממונו.
על-כן כל רב שמלמד את תלמידיו הלכות שבין אדם לחברו, ומדריך את תלמידיו איך להיזהר שלא לפגוע באחרים, אם הם תלמידים שהגיעו לגיל שמותר לקבל רשיון נהיגה, עליו ללמד אותם הלכות זהירות בדרכים, ולרדת לפרטים ולהסביר את החיוב לא לנסוע במהירות מופרזת, לא להתקרב לרכב שמלפנים, ולשמור מרחק סביר שיאפשר לעצור במקרה שהרכב מלפנים ייעצר לפתע מסיבה כלשהי, וכן לא לעקוף רכב, אלא מתוך זהירות וכדומה, שכל אלו איסורי תורה ממש הם, וצריך ללמדם לפרטיהם, כמו בכל הלכות שולחן-ערוך, "וכל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם, ואמר: 'הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך', או: 'איני מקפיד בכך', מכין אותו מכת מרדות, והנזהר מהם עליו תבֹא ברכת טוב" (שולחן-ערוך חושן-משפט תכז ; י).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
