ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
מדברי חכמים אנו לומדים שההשפעה החינוכית מתחילה כבר מזמן לידתו של הילד. עוד בטרם הגיע לידי הבנה, הוא כבר מתחיל להתחנך. הנה מצות עלייה לרגל (שמות לד ; כג): "שלֹש פעמים בשנה יֵרָאה כל זכורך את פני האדֹן ד'". "כל זכורך" - אמרו חכמים (חגיגה ד.): "לרבות את הקטנים", ואיזה קטנים חייבים? כל קטן שיכול לאחוז ביד אביו ולעלות לירושלים, להר-הבית, לבית-המקדש. הרי ילד כזה עדיין אינו מבין כלל מהו בית-המקדש ומהי עליה לרגל, ובכל זאת, בשעה שהוא יכול לבצע בפועל את המצוה, כבר יש מצוה לחנכו ולהביאו לִרְאות ולֵרָאות. כי המקום הקדוש משפיע על הנפש ומקדש אותה. וכן מצות הקהל (דברים לא ; יב): "הקהל את העם האנשים והנשים והטף". מצוה להִקהל במוצאי שביעית בבית-המקדש ולהביא את הטף, את כל התינוקות הקטנים ביותר, זו מצוה מהתורה. כנראה שעצם הִמצאותם של תינוקות במקום קדוש ובמעמד קדוש של לימוד תורה, פועלת על נפשם פעולה רוחנית פנימית. מכאן אף למדו חכמים, שיש להביא תינוקות קטנים לבית-הכנסת ולבית-המדרש, כדי שישמעו ויראו, אף שעדיין אינם מבינים כלל. כמובן כל זאת בתנאי שלא יפריעו. על רבי יהושע בן חנניה נאמר (אבות ב ; ח): "אשרי יולדתו", ובירושלמי מסופר (יבמות א ; ו), שכאשר היה עדיין קטן בעריסה, היתה אמו מביאה אותו על-יד בית-המדרש, על-מנת שאוזניו ישמעו דברי תורה.
ומכאן יש ללמוד שכל התנהגות ההורים החל משעת לידת הבן, ואף מקודם לכן, יש לה השפעה על הבנים, אם ההורים מתנהגים במידות טובות, אם יש אוירה נעימה בבית, אוירה של קדושה, של חסד, של דיבורים נכונים. כל זה חודר ומשפיע לטובה על הילדים. ואם חס-ושלום להיפך, במדה קטנה או גדולה, זה גורם השפעה שלילית.
עד כה דיברנו בעיקר על החינוך הבלתי ישיר של הבית, של ההורים, על ילדיהם. כי כאמור, החינוך העקיף - הדוגמא האישית של ההורים, היא הגורם המרכזי בחינוך הילדים, כי היא כוללת את כל החיים. מובן מאליו שעם זה יש לחנך באופן ישיר, ולשלוח את הילדים למוסדות חינוך טובים, ולהשתדל שיהיו בחברה טובה, אבל הפעם למדנו על ההשפעה של ההורים על ילדיהם, בדרך העקיפה, בדוגמא האישית.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
