ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בחינה היסטורית של מלחמת מתתיהו החשמונאי ובניו מלמדת כי לכתחילה השתמשו החשמונאים באש הקודש כדי לכלות ולבער את טומאת השלטון היווני ואת התרבות האלילית.רק בשלב השני, לאחר ביעור כוחות הטומאה והרשע - "באו בניך לדביר ביתך וטיהרו את מקדשך" -רק אז הדליקו החשמונאים את אור התורה וסילקו את הטומאה.
מהי המסקנה העקרונית לימינו ממלחמת החשמונאים בשעתם? האם נכון לאמץ את דגם פעולתם ולהשתמש באש כדי לבער את הרע, או שמא מדובר בפעולה חד פעמית שאין להסיק ממנה לדורות. לשאלה זו מתייחס הרב ש"י זוין בספרו ("לתורה ולמועדים", עמ' 327-325): "בית שמאי סבורים כי אי אפשר לאדם להתרומם לאור העליון אלא אם כן ישרוף את כוחות הרע שבקרבו... בית הלל סבורים כי על ידי אור התורה נגרש את החושך של הרע. מעט אור דוחה הרבה חושך... כל מה שמשתמשים יותר ב"נר מצוה ותורה אור" מוסיפים יותר אור והלכה כבית הלל". שתי גישות עקרוניות להתמודדות עם יצר הרע תוארו לעיל. הגישה האחת דוגלת ב"מלחמה חזיתית" עם יצר הרע, הגישה השניה מצדדת בהגברת החיוב והאור.
מהו המקור ממנו ניתן לשאוב כוחות נפש ואור להתמודדות עם הרע והשלילה? מרן הרב זצ"ל מתאר בכתביו השונים שלוש אפשרויות ל"מקורות אור":
מקור האור הראשון, נמצא בהבדל שבין גבורת שעה לגבורת נצח,בדרך שמבטא זאת הרב בפתגם חודש כסלו (תרע"ב) "גבורת אמת תמצא רק במקום שאור אלוקים שמה". גבורת החשמונאים שואבת את כוחה מ"גבורת אמת" שמקורה באלוקי ישראל הנצחי. גבורה זו קיימת לעד בניגוד לגבורת היוונים החולפת והזמנית. עם ישראל מפיץ את אור אמונתו מכח דביקותו בבורא עולם.
מקור האור השני, נמצא בפך השמן הקטן המונח בחותמו של כהן גדול. פך שמן זה לא יכולים היו היוונים לטמא. במאמרו "פך השמן" (מאמרי הראי"ה, עמ' 153-152) מזהה הרב זצ"ל מקור אור זה בעומק הנשמה היהודית "בעת ההיא בעת המהומה והמבוכה, כאשר סדרי החיים היווניים נתפשטו בארץ ישראל למכביר, ונשאר רק ברק האמונה הפנימית השוכנת בלב הישראלי, היה האות בדוגמת פך שמן קטן". בד בבד נשאלת השאלה כיצד יוכל האור הזמני להתמיד לאורך ימים? תשובת הרב: "הספיק זה הפך הקטן להדליק ממנו שמונה ימים, הרומזים על הארכת הזמן עד עבור כל תקופת ההווה ובאה תקופת העתיד הנאדרה בקודש, שהארץ תמלא דעה את ה' כמים לים מכסים".
בביאורו של הרב לנוסח ברכות הדלקת נר חנוכה ניתן לראות מקור שלישי ליכולת הראיה החיובית שלו. הקושי העיקרי עמו מתמודד הרב הוא נוסח הברכה בלשון יחיד למרות העובדה שהאדם מדליק נרות רבים. בתשובתו, הרב מסביר את חשיבות המחלוקת והבירור הפנימי כמצב ראשוני רצוי המעצים את ערכה של כל דעה ומונע את טשטוש האמת הנמצאת בכל דעה: "בטרם הוכרה התכלית העליונה של החיים נראים לנו כל אלה האורות הרבים בפרטיותם כאילו הם דברים נפרדים, וצריכים הם להיות עומדים בפירודם כדי שלא תימחה צורת כל אחד מהם".
המטרה הסופית היא התאחדות כל הנרות לנר אחד. כדי להגיע ליעד זה יש לפעמים צורך בפירודים ובירורים שיעמיקו את יסודותיה של כל דעה, מתוך המגמה לחבר את כולם בסופו של התהליך, ובדרך זו להראות את ההרמוניה השוררת בין האידיאות השונות. יכולת האדם להכיר בערך הפירודים, כשלב ביניים בלבד, יונקת מהשלום המאחד המתבטא בנר חנוכה האחד ובברכה האחת: "אבל הפירודים לא יהיו קיימים לעד שהרי כל זמן שיש פירודי דעות אין הקדושה מתבססת בעולם... כי כל המאורות כולם בכל פרטיותם הכל הם נר אחד על כן לא נרות נאמרו בברכה של חנוכה".
המבט החיובי וההתמודדות עם המציאות השלילית בדרך של "מוסיף והולך" ולא רק בדרך של מלחמה: "פוחת והולך", מהווים עיקרון חינוכי ואסטרטגי חשוב במערכת היחסים בין עם ישראל ואומות העולם. במאמרו "נר חנוכה" (מאמרי הראי"ה, עמ' 151-150) מתייחס הרב למערכת יחסים זו וכותב: "בעיתים נורמאליים הננו מרגישים בקרבנו אומץ של הכרזה פומבית, ידעו כל באי עולם המתהלכים בארצות החיים כי אור עולם לנו ומאתנו קרניים להנהיר בהם ועל ידם ארץ וחוצות".
לצערנו, יש מצבים בהיסטוריה של עם ישראל בהם אנו הופכים להיות "עם לבדד ישכון" ש"שנאה פראית על ישראל ועל גזעו המקודש" עוטפת אותנו מכל צד. במצבים אלו ההארה הרוחנית המסומלת בנר חנוכה איננה פונה כלפי חוץ אלא מאירה את עולמו הפנימי של עם ישראל "אז יפנה ישראל אל ביתו ואל שולחנו, אל קנייני תרבותו הפנימיים, אל טהרת רוחו... והנר הזה, סמל נצחונו, מניחו על שולחנו... ועבור תעבור סערת הסכנה במהרה בימינו, ונשוב אל מצוות נר חנוכה להשיבה על מכונה".
פתחנו את מאמרינו בשאלה האם הדרך להילחם ברשעה היא באמצעות האור או באמצעות האוּר. ראינו כי הכיוון הבסיסי הוא השמדת הרשעה באמצעות נר מצווה והעצמת האור. היכולת להרבות את האוֹר יונקת מתוך אמונה באלוקי ישראל ונצחיותו, שואבת את כוחה מעולם אמונה פנימי, ונשענת על עולם עתידי של שלום ושלימות המקרין על עולמנו העכשווי.
מתוך מגד ירחים כסלו תש"ע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
