ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- ספריה
- הלכות חגים
- פורים וחודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
א.
כשחל ט"ו באדר בשבת, נוהגים לעשות בירושלים "פורים משולש" - פורים שחל בשלושה ימים: בשישי שבת וראשון. ומכיוון שיש הרבה מנהגים ושיטות בדין זה, והרבה פוסקים ראשונים ואחרונים דנו בזה, הבאנו את המנהג המקובל למעשה. (הרוצה לעיין במנהגים אחרים, יפתח בספרים שנציין).
ב.
יש שישה דינים הנוהגים בכל פורים, ובפורים המשולש מחלקים אותם לשלושה חלקים, ובכל יום מקיימים שניים מהם. וזה סדרם: א) ביום שישי - י"ד באדר: קריאת המגילה בלילה ויום. ומתנות לאביונים ביום. ב) ביום שבת - ט"ו באדר: קריאה בתורה "ויבא עמלק". ו"על הנסים". ג) ביום ראשון - ט"ז באדר: סעודת פורים, ומשלוח מנות.
יום שישי - י"ד באדר קריאת המגילה לילה ויום. ומתנות לאביונים ביום.
ג.
אלה שנוהגים להתגלח ולהסתפר בכל ערב שבת לכבוד שבת קודש, יסתפרו ויתגלחו ביום חמישי - י"ג באדר ולא ביום שישי. ואם לא התגלח בחמישי - יש להתיר בדוחק להתגלח ביום שישי כדי שלא יכנס מנוול ליום שבת.
ד.
הנוהגים שלא לעשות מלאכה ביום פורים, לא יעשו מלאכה ביום שישי, ובשעת הדחק אפשר להקל. (עיין מהר"י אלגזי בספרו חוג הארץ סי' ט. כף החיים תרפח ס"ק מט. תרצו ס"ק יא. מנהג ירושלים לפי קונטרס היחיאלי עמ' לח. שער המפקד ח).
ה.
הספרדים אומרים מזמור של פורים לפני ערבית (תהלים כב). והאשכנזים לא נהגו בזה. (עיין פקודת אלעזר סי' תרפח)
ו.
בתפילות ערבית, שחרית ומנחה, ובברכת המזון של יום שישי אין אומרים "על הנסים", ואם אמרו בטעות - אינו חוזר שאינו הפסק, ואף על פי שאמרו ביום שישי - יחזור ויאמרנו גם בשבת. (ב"י תרפח ס"ק ו. עיין נהר פקוד ס"ק ב. מ"ב תרפח ס"ק יז).
ז.
אחר תפילת שמונה עשרה של ערבית, הספרדים אומרים חצי קדיש והאשכנזים אומרים קדיש "תתקבל". ומברכים לפני המגילה שלש ברכות: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים" ו"שהחיינו". (כף החיים תרצב ס"ק ד. חוג הארץ יד. רמ"א תרצב סע' א. מ"ב שם ס"ק א. מ"ב תרצג ס"ק א).
ח.
מתפללים שחרית ולא אומרים "על הנסים", וגם לא אומרים "תחנון". הספרדים נוהגים שלאחר חזרת הש"ץ אומרים חצי קדיש, "אשרי", "ובא לציון" עד "ואתה קדוש" עוצרים שם ומברכים שתי ברכות בלי "שהחיינו". קוראים את המגילה מברכים אחריה ואחר כך ממשיכים "ואתה קדוש וכו'". האשכנזים אומרים אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש, קוראין מיד המגילה, לפניה מברכים ג' ברכות (גם "שהחיינו"\, ויכוונו בברכה זו גם על הסעודה ומשלוח מנות. לאחר קריאת המגילה אומרים "שושנת יעקב" ולא אומרים "אשר הניא". וממשיכים "אשרי", "ובא לציון". קדיש "תתקבל" וכו'. (רמ"א תרצב סע' א. כף החיים תרצג ס"ק ג, כח. מ"ב שם ס"ק א)
ט.
ישתדלו לקרוא המגילה בליל שישי וביומו רק בעשרה, כי יש אומרים שזה כקריאה שלא בזמנה, ובכל קריאת מגילה שלא בזמנה צריך לקוראה בעשרה, ואם אין עשרה, יקרא בלא ברכה. (פרי חדש תרצ. חוג הארץ סי' ג. עולת ראיה א, עמ' תלח סע' יב). ויש אומרים שקריאה ביום שישי זה כקריאה בזמנה ויחיד יכול לקרוא ולברך ובדיעבד אפשר לסמוך עליהם. (עיין בני בנימין קד שכן נהגו בירושלים. עיין מעשה ניסים מערכת פורים שסובר כן. עיין חזון איש סי' קנה סע' ב. שמח נפש נב. והגר"ח זוננפלד אות ג).
י.
מתנות לעניים נותנים ביום שישי. כי עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה. (שולחן ערוך תרפח סע' ו). יש אומרים שגם סעודת פורים יעשה ביום ו' בבוקר, ויש אומרים שגם משלוח מנות יעשה ביום ו' ולא נהגו כן. והמחמיר תבוא עליו ברכה (מאירי, מגילה ה א. כנה"ג סי' תרצה).
שבת - ט"ו באדר: קריאה בתורה "ויבא עמלק". ו"על הנסים".
יא.
בכל תפילות שבת, בערבית, שחרית, מוסף ומנחה בט"ו באדר אומרים "על הנסים" במקומה בברכת "מודים" לפני ועל כולם. (שולחן ערוך תרפח סע' ו).
יב.
בברכת המזון אומרים "על הנסים". האשכנזים אומרים אותה במקומה ב"נודה לך". (ארץ ישראל לגרי"מ טיקוצינסקי עמ' נב. אגרת הפורים עמ' נא סע' ט). והספרדים מחמת מחלוקת הפוסקים אומרים אותה ב"הרחמן" וכך יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר בשושן וכו'". (עיין כף החיים תרפח ס"ק מד. קונטרס היחיאלי עמ' לח. שמח נפש נב ב. חוג הארץ שם. מנהגי בית אל אות מו).
יג.
מוציאים בשבת שני ס"ת, בראשון קוראים שבעה עולים בפרשת השבוע. ובשני קוראים בפרשת "ויבא עמלק" ואף הספרדים שכופלים בכל שנה פסוק אחרון של "ויבא עמלק" כדי להשלים לעשרה פסוקים לא כופלים בשנה זו כיוון שקוראין גם בספר הראשון. ומפטירין "פקדתי" שהיא ההפטרה של שבת "זכור". האשכנזים - לא אומרים "אב הרחמים" ולא מזכירים נשמות. (שולחן ערוך תרפח סע' ו. מהרלב"ח סי' לב. מ"ב תרפח ס"ק טז. ארץ ישראל לגרי"מ טיקוצ'ינסקי עמ' נב. אגרת הפורים עמ' נא סע' ט).
יד.
יש סוברים שהסעודה ומשלוח מנות הם ביום שבת ולא ביום ראשון (מהרלב"ח סי' לב. מ"ב תרפח ס"ק חי). וטוב להחמיר ולהוסיף מאכל ומשקה ביום שבת לכבוד פורים, וכן לשלוח מנות רק לשכן אחד (עיין פר"ח שם ס"ק ו. מנהגי ירושלים א, שער המפקד. מנהגי בית אל אות מו). אמנם אם יש חשש של הוצאה בשבת - לא ישלח.
טו.
בשבת במנחה לא אומרים "צדקתך" ואומר בה "על הנסים".
טז.
שואלים ודורשים בהלכות פורים, ומדרשי המגילה ביום שבת לפרסם הנס. (כף החיים תרפח ס"ק מא. והוא דינא דגמרא מגילה ד א. מ"ב תרפח ס"ק טז).
יום ראשון - ט"ז באדר: סעודת פורים, ומשלוח מנות.
יז.
סועדים סעודת פורים ושולחים מנות ביום ראשון. ויש להשתדל לשלוח מנות דווקא לבן כרך דהיינו לירושלמי, שחייב בסעודה ביום ראשון. (שולחן ערוך תרפח סע' ו).
יח.
לפי סברת חכמי המקובלים עושים סעודת פורים ביום ראשון בבוקר. והנוהגים לעשות סעודת פורים אחר הצהרים ישתדלו שלא יעשו מלאכה בשעה זו כדי שיהיו פנויים לקיים סעודת פורים כהלכתה. (מנהג ירושלים מובא בקונטרס היחיאלי עמ' לח. שו"ת סבא קדישא להרה"ג מהרש"א סי' קס).
יט.
אין אומרים ביום ראשון "על הנסים" בתפילה ולא בברכת המזון, אבל אומרים "על הנסים" בברכת המזון בסעודת פורים בלבד - ב"הרחמן" וכך יאמר: "הרחמן יעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר וכו'".
כ.
אין אומרים "תַּחֲנוּן" ביום א', וכן אבל לא יתאבל. (חוג הארץ).
דיני הנוסע בפורים משולש ממקום למקום
כא.
בן כרך (ירושלמי) שנוסע לפרזים :
אם נוסע ביום ו': ודאי שאינו מתחייב כפרזי אך ספק אם נשאר חייב במוקף. ולכן: ביום ו': אינו חייב כלל בסעודה ומשלוח מנות ואינו אומר "על הנסים". כמובן שיקרא מגילה ויתן מתנות לאביונים. בשבת: אומר מספק "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, ולכן יאמרם בסוף התפילה ובסוף ברכת המזון ולא במקומם. יוסיף בסעודתו, וכן ישלח מנות לאיש אחד. את קריאת התורה של פורים הוא הפסיד. וביום א': לחומרא יסעד סעודת פורים וישלח מנות.
אם נוסע במוצש"ק: חייב בוודאי בסעודה ומשלוח מנות ביום א' ויאמר "על הנסים" בסוף ברכת המזון שבסעודת פורים. אי אפשר לשלוח מנות ביום א' לאיש פרזי שאינו חייב בסעודה ביום א', ולכן יתן בירושלים לפני נסיעתו מנות לחברו וימנהו שליח, כדי שיתן בשליחותו ביום א' את משלוח המנות לאיש ירושלמי.
אם יצא ביום ו' וחזר במוצש"ק דינו כפי שבארנו לעיל לנוסע ביום ו'.
כב.
פרזי שנוסע לכרך:
בא לכרך ביום ו': ביום שישי דינו דינו כפרזי ולכן חייב לסעוד סעודת פורים, לשלוח מנות וכמובן גם ליתן מתנות לאביונים. לגבי משלוח מנות יש ספק בפוסקים. יש אומרים שאינו יכול לתת לבן כרך, שהרי אינו חייב ביום ו' בסעודה, ויש אומרים שיכול לתת משום שבן הכרך יתחייב בסעודה ביום א'. ולכן ראוי שיתן משלוח מנות לפרזים ואם אי אפשר - יתן לבן כרך. כמו כן אומר "על הנסים" בתפילה וברכת המזון במקומה. ביום שבת הוא חייב לשמוע קריאת התורה. יאמר "על הנסים" במקומו הן בתפילה וכן בברכת המזון כדלעיל. (ספרדים בסוף ברכת המזון). וטוב להחמיר ולהוסיף בסעודת יום שבת ולשלוח מנות לאיש אחד. ביום ראשון הוא חייב בסעודה ובמשלוח מנות.
בא לכרך ביום ו' ונסע במוצש"ק: דינו כנ"ל.
בא לכרך במוצש"ק: אין לו שום חיובים של בן כרך.
כג.
מי שהולך ממוקף לשאינו מוקף או להיפך בליל שישי ישאל לפני כן שאלת חכם. (אחרונים. שולחן ערוך תרפח סע' ה. מ"ב שם ס"ק יב. כף החיים שם ס"ק כט, ל. עיין חזון איש או"ח סי' קנב).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.

שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.

ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.

שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.

אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.

מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.












