ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
טל בת שרה חוה
בחנוכה השתדלנו כולנו להיות "מהדרין מן המהדרין", אך במהלך השנה האם עלינו לדרוש את חותמת "בד"ץ" או "מהדרין" על מוצרי המזון אותם אנו אוכלים?! במידת ההקפדה על כשרות "בד"צים" למיניהם, או חיזוק הרבנות הממלכתית מאידך, תעסוק ה"קומה התורנית" השבוע.
כיצד מהדרין?
הרב יעקב אריאל שליט"א - רב העיר רמת-גן
ברוך ה' אכשר דרא ובין שומרי המצוות התרבו המהדרין המקפידים על כשרות מהודרת, אלא שלא כל המהדרין יודעים באמת במה להדר וכיצד להדר. רבים עושים כן רק בגלל השתייכותם לחוג חברתי מסוים, שבו מקובלת חומרא זו או אחרת, מבלי להבין את משמעותה של החומרא. פעמים שחומרא מביאה ליד קולא, כגון כשהדבר בא תוך כדי זלזול בחוגים חברתיים אחרים וברבותיהם. הגיעו הדברים ליד כך שיש מהמהדרין המרשים לעצמם להתייחס לשומרי כשרות כהלכה, ללא הידורים, כאל מחללי שבתות חלילה, ואל הרב האחראי על כשרות זו כאילו היה "ערב רב"...
נכון שאין אדם יוצא ידי חובה בקיום פורמאלי בלבד של המצוה, אלא עליו להתקדש גם במותר לו. ואכן תמיד היו יחידים שהידרו במצוות, אולם הם ידעו מה הם עושים על סמך לימודם העצמי ועשו זאת בצנעה. "לא עם הארץ חסיד", כי מי שאינו תלמיד חכם אינו יודע את אמות המידה הנכונות ופעמים שהוא מהדר במצוה מצד אחד וגורע ממנה, או ממצוות אחרות, בו זמנית.
בדורנו נתחדשו שני דברים בתחום ההידור, מצד אחד חומרות והידורים אינם רק נחלת יחידים, אלא הפכו להיות נורמות ציבוריות. מאידך, נפגעה הצנעה שאפיינה את ההידורים ואלו מופגנים בפרהסיא לעיני כל. אדם רוצה להבליט את רצונו להימנות על חבורה מהדרת במצוות.
לדוגמא, יש הנמנעים מלאכול עוף שנשחט והוכשר בשיטת הסרט הנע, משום שלא הייתה נהוגה בעבר, ולכן מעדיפים עוף שנשחט באופן פרטני. שיטה זו מייקרת העוף כמעט פי שתיים! למרות שמבחינה הלכתית אין שום פגם בשיטת הסרט הנע (להוציא הבדלים קטנים, שאינם הכרחיים מבחינה הלכתית, כגון פתיחת השוק בכל עוף). אדרבה, התיעוש המתקדם של מוצרי המזון מאפשר כשרות טובה יותר גם לפרט וגם לכלל הציבור. אדם רגיל הרוכש כיום מוצרי מזון בסופרמרקט בישראל לא נכשל כמעט באיסור, כל המוצרים מושגחים. ב"ה רוב עם ישראל בארץ אוכל כשר. זהו הישג אדיר שיש להתברך בו.
אולם היא הנותנת. רמת כשרות ארצית אינה יכולה לקבל על עצמה להדר בכל ההידורים ולחשוש לכל החומרות, אלא עליה להתבסס על עיקר הדין. למשל, אם ההכשר על כל בשר הבהמות (בעופות הכל 'חלק') בארץ יהיה אך ורק 'חלק', אחוז הבהמות האסורות יעלה בהרבה ויחד עמו מחיר הבשר. וכשיהיה פער גדול בין מחיר הבשר הכשר (-החלק) לזה הטרף, עלול חלק גדול מהאוכלוסייה, שאינו מדקדק במצוות, להעדיף תוצרת לא כשרה שמחירה זול. נמצא חומרתו קולתו.
בעיה דומה התעוררה בנושא השמיטה (מבלי להיכנס לפולמוס השמיטה, נניח שאכן ראוי היה להעדיף פרות נוכרים) היו רבנויות שהסירו את ההכשר ממקומות שהסתמכו על היתר המכירה... משמעות הדבר היא שבאותם מקומות מכרו מוצרי טרפה ממש! האחריות למערך הכשרות לציבור הרחב מחייבת את השארת ההשגחה, בתוספת ציון העובדה העובדה שהתוצרת היא מהיתר המכירה כדי שמי שרוצה להימנע מאכילתה יוכל להימנע.
דרך משולבת זו של אחריות לכלל ואפשרות הידור ליחידים, אינה קולא של התפשרות על חשבון עיקרי ההלכה, אלא החמרה של אחריות לכלל ישראל. עם זאת, יחידים הרוצים להדר כדעת יחיד, ולהימנע מאכילת מוצרים אלו הרשות בידם, כל עוד אין הידורם פוגע בכשרות הכללית.
דוגמא אחרת. בד"צ אשכנזי לא ייתן הכשר לאוכלי קטניות, שהם רוב הציבור, כי חוג לקוחותיו אינו צורך קטניות. אולם המפעל מייצר גם קטניות לציבור הרחב. רבנות האחראית לכלל ישראל תכשיר זאת, אלא שתציין שהמוצר מכיל קטניות. בעיני ההדיוטות נחשבים הראשונים למהדרין יותר מהאחרונים. והשאלה הנשאלת מי מהדר יותר, מי שמציל את כלל ישראל מחשש חמץ בפסח, או מי שדואג רק לחלק קטן של הציבור ומפקיר את כל היתר לאכילת חמץ גמור ?
זאת הדרך גם באשר ליתר שאלות הכשרות שיש שמהדרין בהן כגון ג'לטין, אבקת חלב, שמיטה וכדו'. בדרך כלל ניתן לשמור על שתי נורמות, נורמה בסיסית כשרה על-פי כללי ההלכה ונורמה מהודרת ולציין על כל מוצר מהי תכולתו והמהדר יהדר, כפי שהיה נהוג מדורי דורות.
תורת ההידור צריכה לימוד גדול. ומכיוון שאיכשר דרא ומודעות ההידור חדרה לשכבות רחבות בעם, מן הראוי שסוגיה עמוקה זו תילַמד אף היא בהמון הרחב. המהדרין בנושאים מסוימים ידעו למה הן מהדרין, במה להדר וכיצד להתייחס לפוסקים וצבורים שנחשבים בעיניהם כמי שאינם מהדרין. ומאידך, אלו שאינם מהדרין ידעו שגם עליהם לשאוף להתעלות ולהתקדש וכך תהיה כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ללא התנשאות זה על זה. וביחד כולם קדושה ישלשו.
אין להוציא לעז!
הרב אברהם יוסף שליט"א - רב העיר חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית
בראשית יש לדעת, שלא תתכן מציאות של הכשר בד"ץ ללא הכשר הרבנות תחילה, וזאת על פי החוק. ולא רק זאת, אלא בסמכות רב העיר למנוע או להעדיף בד"ץ אחד על משנהו. והסיבה ברורה, שהרי עינינו הרואות שיש הכשרים שאין בהם ממש, כיוון שמטרת הבד"ץ צריכה להיות להעלאת רמת הכשרות, בין במרכיבים, הן בפיקוח והן בשעות ההשגחה.
שנית, הרי ידוע ומפורסם כי מהיות טוב אל תקרי רע, ובכל מקום שאדם יכול לצאת ידי חובת כל הדעות, ולהימנע מלהיכנס למחלוקת הפוסקים, זו דרך ישרה שראוי לו לאדם לילך בה לתפארת עושיה ותפארת מן האדם.
אלא שגם בזה צריכה להיות הבנה, שאסור בתכלית להוציא לעז על כשרות הרבנות, תהיה אשר תהיה, שהרי עד אחד נאמן באיסורין, ובודאי שראוי להיזהר מלהיגרר אחר מספרי לשון הרע, אלא אם כן נתקבל אישור להרהור מהרבנות הראשית לישראל. כי כשרות הבד"ץ היא לחומרה והמחמיר תבוא עליו הברכה, ומי שאינו מחמיר נוהג על-פי שורת הדין .
לפי זה אדם הנכנס לבית חברו להתארח, אסור לו לשאול שאלות בנושא הכשרות, והרוצה להחמיר ימצא סיבה להתחמק, ובודאי שאינו רשאי להלבין פני בעל הבית, לומר שההכשר הזה אינו מקובל עליו. ואפילו בבקר וצאן החמורים, שבהם ראוי לכל אדם להקפיד על בשר חלק דווקא, במקום שיש כבוד הבריות רשאי לאכול בלי לשאול שאלות מיותרות.
הבעיה - בציבור הדתי-לאומי!
הרב משה כ"ץ שליט"א - רב פוסק ב"כושרות", ור"מ בישיבת אלון-מורה
הנושא המרכזי הוא אינו כשרות זו או אחרת אלא מה הציבור דורש, והתוצאה הישירה מכך היא - מה הוא מקבל. במקום שיש דרישה ברורה לכשרות, שם קמו ונוצרו בדצ"ים, שבאו לתת מענה לאותו ציבור דורש כשרות.
לפנינו מונח דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בקיץ תשס"ט, אביא פיסקה אחת מדבריו הקשים לאחר שבדק את מערכת הכשרות בשלוש ערים: "מהממצאים מצטיירת תמונה עגומה עד כדי פגיעה ממשית בשומרי הכשרות. על המועצות הדתיות, על המשרד לשרותי דת ועל הרבנות הראשית לישראל, כל אחד בתחומי סמכויותיו, לפעול לשיפור מערך הכשרות, כך שיובטח שתעודות ההכשר בחתימת הרבנים המקומיים יינתנו אך ורק במקומות בהם נשמרת הכשרות כראוי". בדברים הללו יש ביקורת קשה - "עד פגיעה ממשית בשומרי הכשרות".
יש כמה בדצ"ים שכשרותם היא ברמה גבוהה, אך ייאמר מיד שיש גם כמה רבנויות שתעודת הכשרות שלהן אינה נופלת ברמתה מבדצ"ים אלו. כאמור, הבעיה אינה ברבנויות הבעיה היא בדרישה הציבורית , אם הציבור הדתי-לאומי היה דורש כשרות ברמה גבוהה, ומדיר את רגליו מבתי מלון, מסעדות ואולמות בהם אין הקפדה ראויה, היה הדבר מעלה מיד את רמת הכשרות של הרבנויות. כאשר אין דרישה, בעל מסעדה "עושה טובה" לרבנות המקומית בכך שהוא מסכים להחזקת משגיח ברמה פחות ממינימאלית, גם אם לא יהיה משגיח הוא כמעט ולא יפסיד לקוחות.
לשם כך הקמנו את עמותת "כושרות", אשר באה להרים את המודעות לבעיות הכשרות, ועל-ידי כך לגרום לדרישה ציבורית ברורה. הרבנות הראשית הוציאה בזמנו ספר בו מפורטים נהלי כשרות מדויקים ומצוינים, כיצד להפעיל מסעדות, אולמות, קייטרינג, בתי מלון ועוד. המאמץ שלנו מכוון להטמיע את הנהלים הברורים הללו בתוך מערכות הכשרות של הרבנות הראשית והרבנויות המקומיות. בעז"ה נמשיך בכך ונצליח. ובכך נעלה את קרנה של הרבנות הראשית היקרה לנו ביותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
