ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים חינוך ילדים

ה(ע)נקה, עד כמה?!

הגמילה הראשונה מהנקה היא לא של הבן, אלא של אימו, שתרצה בשלמות לגמול עצמה מהנקה. התינוק מרגיש שאמו מרחמת עליו, והוא מנצל זאת ובוכה כדי לעורר עוד יותר את רחמי האם עליו.
מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
לחץ להקדשת שיעור זה
שאלה:
חינוך ילדים
הרב אליקים לבנון
1 - מריבות ילדים
2 - הדרכה בסניף או לימודים
3 - תינוק חדש במשפחה
טען עוד
בננו עבר את גיל שנה. עד עכשיו הוא ינק עם מעט תוספות. החלטנו לגמול אותו כדי שאפשר יהיה לשלוח אותו למעון ולהגדיל את המשפחה. אבל הוא בוכה ודורש רק הנקה, ומתעקש לא לנסות שום אוכל אחר. אני מרחמת עליו וחוששת שייגרם לו נזק, גם גופני וגם רוחני מזה שאמנע ממנו את היניקה. האם יש דרך לצאת מזה?


תשובה:
גידול תינוק בהנקה, חשוב ויקר מאד. זוהי הזנה טבעית ונכונה ומספקת לתינוק את כל אבות המזון להם הוא נזקק, ובנוסף, את החום האמהי והאהבה. חכמים קבעו שאשה מיניקה 24 חודש, כלומר, עד גיל שנתיים, ואכן יש אמהות המקיימות זאת הלכה למעשה. אולם, בדרך כלל נשים מפסיקות להניק קודם לכן. בגיל שנה, אם החלטתם להפסיק את ההנקה, זה בהחלט לגיטימי.
ולגופו של דבר: רחמים של אם על בנה, זהו רגש טבעי, ומעוגן גם בדברי חכמים. אולם, כוונת חכמים היא לרחמים, במובן של אהבה, כמו בארמית, שרחמים פירושם אהבה. אם כן, למרות שאמא מרחמת על תינוקה, זוהי הרגשה שחייבים להגביל אותה, ולכוון אותה יותר כלפי אהבה. ילד שמרחמים עליו נהפך למסכן, מפני שהרחמים משדרים לו הרגשה של חולשה. לכן, נקודה ראשונה, עשי את ובעלך את החשבון הריאלי והברור, שאף תינוק לא מת מרעב כאשר אמו גמלה אותו. (כמובן, כשיש שפע של מזון אחר, ולא בעיתות רעב). הכלל הוא, שאם ילד, תינוק, רעב באמת, הוא ילמד לאכול מזון אחר. לכן, אין סיבה לדאוג וממילא אין סיבה לרחם עליו. בירור זה הוא בירור שכלי, שחייבים לעשותו, כדי להשפיע על הרגש. שינוי הרגש הוא חיוני לגמילה, מפני ש"יותר משהעגל רוצה לינוק, פרה רוצה להניק". לשון חכמים היא על בעלי חיים, אבל משל זה כוחו יפה גם לאם ובנה. אם כן, הגמילה הראשונה היא לא של הבן, אלא של אימו, שתרצה בשלמות לגמול עצמה מהנקה. התינוק מרגיש שאמו מרחמת עליו, והוא מנצל זאת ובוכה כדי לעורר עוד יותר את רחמי האם עליו. אם ירגיש התינוק שאמו אינה מרחמת עליו, והיא שלמה עם עצמה ונחושה בדעתה להפסיק את ההנקה, הוא "יבין" או נכון יותר, ירגיש שאין לו סיכוי להשפיע על אמא שתחזור להניק אותו. ומתוך כך יחדל לבכות ויכין לעצמו אלטרנטיבות להנקה.
אם כן, מה הפתרון? הדרך היא אחת: ללכת בביטחון ובשלמות הלב לקראת הפסקת ההנקה, להבהיר לעצמך שזו הדרך שבה החלטתם ללכת ולכן היא הטובה ביותר עבור בנכם. במצבים קיצוניים, בהם האמא איננה מסוגלת להשלים עם הפסקת ההנקה, אפשר שפשוט תיסעי מהבית למשך שבוע. קחי חופשה מכל עיסוקייך, וגם בעלך יקח חופשה, הוא יטפל בבן היקר במשך אותו שבוע, ואת תינפשי במקום אחר. בחלוף כמה ימים, ברור שהבן ימצא את התחליפים, וכאשר תחזרי, תגיעי למצב חדש, ללא לחצים עם עצמך, וללא לחצים של הבן היקר.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
עוד בנושא חינוך ילדים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il