- הלכה מחשבה ומוסר
- חסידות ועבודת ה'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
36. הידור במצוות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אל יאמר אדם: כבוד זה דבר חיצוני, בני אדם נמשכים אחריו אבל הקב"ה מרומם מכל זה, והעיקר לעשות את המצווה לאמיתה ואין צריך לכבדה, להדר אותה, ליפות אותה. לא כן הדבר! אמנם הקב"ה אינו צריך את הכבוד, אבל אנחנו מבחינתנו צריכים לעבוד את הקב"ה בצורה השלמה והמהודרת ביותר. ועל זה הזהירונו חכמים ואמרו: "זה א-לי ואנווהו". התנאה לפניו במצוות, עשה לך ציצית נאה, תפילין נאות, ספר תורה נאה, לולב נאה. ואמרו חכמים: "הידור מצווה עד שליש במצווה". אם מוצא אדם שני ספרי תורה לקנות, אחד הדור מחברו, יוסיף עד שליש מהמחיר על-מנת להדר. עד שליש משלו, מכאן ואילך: משל הקב"ה, כלומר: אם מוסיף בהידור מצווה יותר משליש, לא רק שהקרן קיימת לעולם הבא אלא הוא יאכל פירות ההידור הנוסף גם בעוה"ז. אמרו חכמים על הפסוק: "ותיקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות" - אלו הבגדים המיוחדים, היפים שאותם היה לובש עשו כאשר היה משמש את אביו. אמר רבן שמעון בן גמליאל: "כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שימשתי אותו אחד ממאה ששימש עשו את אביו. אני בשעה שהייתי משמש את אבא, הייתי משמשו בבגדים מלוכלכים, ובשעה שהייתי יוצא לדרך, הייתי יוצא בבגדים נקיים, אבל עשו: בשעה שהיה משמש את אביו, לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות. אמר: אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות. אם כן יש לנהוג בכבוד אבא, קל וחומר בכבוד אבינו שבשמים, מלך מלכי המלכים הקב"ה, שהעומד לפניו להתפלל ראוי לו שילבש בגדי כבוד וישב לפניו כמו שיושב לפני מלך גדול.
וכן בכל מצווה ובכלל זה כבוד שבתות וימים טובים, שכל המרבה לכבדם, ודאי עושה נחת רוח ליוצרו. שכן ציוונו מדברי ישעיהו הנביא: "אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת עונג, לקדוש ה' מכובד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר" "וכיבדתו" - ועל-כן היו החכמים הראשונים עוסקים בהכנות לשבת בעצמם, בגופם, ולא הסתפקו במה שעשו בני ביתם ומשרתיהם. היו חכמים שעסקו בהכנת התבשילים, אחרים הכינו את הנרות, רב ספרא מחריק רישא - אם היה שם ראש בהמה שהיה צריך לחרוך אותו, היה רב ספרא חורך אותו בעצמו. רבא מלח את הדגים לכבוד שבת. רב הונא הדליק את הנרות. רב נחמן בר יצחק היה מכניס את החבילות של המצרכים. אמר: אילו היו באים אלי אורחים חשובים כמו רבי אמי ורבי אסי, האם לא הייתי מכבדם ונושא את חבילותיהם ומכין לכבודם? כך יש לי להכין לכבוד שבת. רב ענן היה לובש בגד פשוט בערב שבת כדי שיהא ניכר כבוד שבת כאשר ילבש את בגדי השבת הנאים, להבליט את ההבדל בין חול לשבת. ומשבת אפשר ללמוד לכל המצוות. הידור במצוות היום, איננו רק מידתם של יחידי סגולה, של חסידים. אלא זו צריכה להיות מידתו של כל אדם. השיפור ברמת החיים מחייב! בזמן הזה שיש ביכולתם של רוב האנשים להתהדר בלבוש יפה ובדירה נאה, אנשים משקיעים מחשבה וממון בביגוד, בריהוט - הכל צריך להיות מתאים ויפה. על אחת כמה וכמה שכך גם צריך להיות היחס למצוות, לכבד אותן, להדר בהן, לשכלל אותן שיעשו בשלימות ובהידור הראוי להן.
וכן בכל מצווה ובכלל זה כבוד שבתות וימים טובים, שכל המרבה לכבדם, ודאי עושה נחת רוח ליוצרו. שכן ציוונו מדברי ישעיהו הנביא: "אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת עונג, לקדוש ה' מכובד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר" "וכיבדתו" - ועל-כן היו החכמים הראשונים עוסקים בהכנות לשבת בעצמם, בגופם, ולא הסתפקו במה שעשו בני ביתם ומשרתיהם. היו חכמים שעסקו בהכנת התבשילים, אחרים הכינו את הנרות, רב ספרא מחריק רישא - אם היה שם ראש בהמה שהיה צריך לחרוך אותו, היה רב ספרא חורך אותו בעצמו. רבא מלח את הדגים לכבוד שבת. רב הונא הדליק את הנרות. רב נחמן בר יצחק היה מכניס את החבילות של המצרכים. אמר: אילו היו באים אלי אורחים חשובים כמו רבי אמי ורבי אסי, האם לא הייתי מכבדם ונושא את חבילותיהם ומכין לכבודם? כך יש לי להכין לכבוד שבת. רב ענן היה לובש בגד פשוט בערב שבת כדי שיהא ניכר כבוד שבת כאשר ילבש את בגדי השבת הנאים, להבליט את ההבדל בין חול לשבת. ומשבת אפשר ללמוד לכל המצוות. הידור במצוות היום, איננו רק מידתם של יחידי סגולה, של חסידים. אלא זו צריכה להיות מידתו של כל אדם. השיפור ברמת החיים מחייב! בזמן הזה שיש ביכולתם של רוב האנשים להתהדר בלבוש יפה ובדירה נאה, אנשים משקיעים מחשבה וממון בביגוד, בריהוט - הכל צריך להיות מתאים ויפה. על אחת כמה וכמה שכך גם צריך להיות היחס למצוות, לכבד אותן, להדר בהן, לשכלל אותן שיעשו בשלימות ובהידור הראוי להן.
40. כוונות בעבודת החסיד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ניסן התשס"ב
41. זהירות ביתר חסידות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ניסן התשס"ב
42. הוכחות כראוי
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ניסן התשס"ב
35. יראת הרוממות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר התשס"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
הסיבות לחורבן ותיקון
ה' אב תשפ"ג
מהו התוכן האמיתי של העולם?
לנתיבות ישראל - סיום מאמר "והנצח זו ירושלים"
ג' אב תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז -ח
שיעור מס' 94
י"ט סיון תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ז (4)
שיעור מס' 63
ב' אייר תשפ"ג
מה המשמעות הנחת תפילין?
מדוע פורים גדול מכיפורים?
איך מתגברים על מידות רעות?
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
איך מגדירים כללי מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אוצרות בלב הים
למה ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תורה מן השמים
הלכות שטיפת כלים בשבת