ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- לימוד תנ"ך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השבוע נעסוק בתופעה הכללית של מה שנראה כפרשיות כפולות בתורה וננסה להבין מה היא מלמדת אותנו.
אנשי ביקורת המקרא שמחו כמוצאי שלל רב, כשגילו שבתורה בפרט ובתנ"ך ככלל, רווחת התופעה שנראית במבט ראשון ככפילות. ההסבר שלהם לכך הוא הוכחה לריבוי מקורות כביכול.
חז"ל לעומת זאת, לא ראו צורך להתנצל על כך, ההיפך, הם ראו זאת כדרך להעשיר ולהעמיק את לימוד התורה. ניתן דוגמא כללית ואחר כך דוגמא פרטית.
רבי ישמעאל בברייתא המפורסמת שלו יוצא מנקודת הנחה בסיסית, כי יש לכתחילה, מצב של: "וכן שני כתובין המכחישים זה את זה עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם".
אין בהופעה הכפולה בעיה, ההיפך היא יוצרת מצב בו יש לחפש גם כתוב שלישי, שרק ההשוואה בין שלשתם תיתן את התמונה המלאה. גם במצב המקביל של: "שני כתובים הבאים כאחד", איננו מצב של מצוקה לפרשנים. ההיפך הוא הנכון, מצב זה מלמד אותנו מה לא ללמוד שהרי "כל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין" (קידושין דף כד ע"א, עיינו שם ברש"י ותוס' הנחלקים ביניהם בהסבר הכלל).
הדוגמא הקלסית הפרטית, לשני מקורות היא לכאורה סיפור הבריאה. הסיפור הראשון מסופר בשם אלקים והסיפור השני מסופר תוך כדי שימוש בשמות ד' אלקים. הפתרון של חז"ל הוא פשוט. הסיפור הראשון מתאר מה שעלה במחשבה והסיפור השני הוא מה שהתרחש.
וז"ל רש"י בעקבות חז"ל:
"שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, היינו דכתיב (להלן ב ד) ביום עשות ד' אלקים ארץ ושמים".
נציע הצעה עקרונית להבנתה של תופעה זו.
שני עקרונות יסוד צריכים להנחות אותנו בלימוד התנ"ך:
א. מקור הדברים הוא אלקי, כל חלק של התנ"ך לפי הגדרתו. נבואת משה, נבואה ורוח הקודש.
ב. כל התנ"ך כולו ממקור אחד ניתן. אין מדובר על אסופה של מקורות שונים אלא יצירה אחת שנתחברה בסייעתא דשמיא לאורך הדורות על פי תוכנית של קורא הדורות מראש.
* העיקרון הראשון מחייב אותנו להניח כי אע"פ שאחת דיבר אלקים - שתים שמענו. אנחנו כבני אנוש איננו מסוגלים לקבל את האור האלקי במנה אחת גדושה, לכן כשהוא מגיע אלינו הוא נחלק לניצוצות רבים. הופעה בשני מקומות משמעותה שלוש ניצוצות, כי כל מקור מלמד אותנו על עצמו וההשוואה מלמדת דבר שלישי. אם כך, ההופעה הכפולה היא מחויבת המציאות מעצם הגדרת התורה כהופעה אלקית או במילים אחרות "תורה מן השמים".
* העיקרון השני מלמד אותנו, כי אין ללמוד נושא מסוים תוך חקירת אחת ההופעות שלו. תמיד יש לחפש היכן הוא מופיע במקומות נוספים בתורה בפרט ובתנ"ך בכלל. רק העיסוק בכל המקורות יתן לנו תמונה יותר שלמה.
העיקרון של: "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש, דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר", מבוסס אף הוא על שני כללי יסוד אלה.
הבנת עקרונות אלה חשובה לא רק בלימוד תחילת ספר בראשית, אלא גם בלימוד תחילת ספר שמות, לכן הדגשנו עקרון זה גם בדברינו לפרשת שמות וגם בדברינו לפרשת וארא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
