ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שבת הראי"ה פרשת בא

דף הבית בית מדרש מדורים שבת הראי"ה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

שבט תש"ע

שבת הראי"ה פרשת בא

גליון מס' 110



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל

אורות הפרשה

הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים [יב, ב].

"במצות קדוש החודש יש ג' חלקים: החוש, השכל, ורוח הקודש. החוש, כלומר ראיית הירח ע"י העדים. ואח"כ מתברר הדבר ע"י חקירת בין דין "לפני החמה או אחר החמה?" [ר"ה כג.] וכיו"ב. וזה נקרא "חכמת העיבור" [כוזרי, מאמר ג, לה]. אבל יש עוד מושג הנקרא "סוד העיבור" ופירשו בפרקי דרבי אליעזר [פרק ח']: זו בת קול שמשתתפת עם הכרעת בית הדין. מצווה זו מהווה בית אב לכל חלקי התורה. ולכן היה ראוי להתחיל התורה דווקא במצווה זו.
אבל יש עוד מעלה למצווה זו של קדוש החודש. אם טעו בחישוב, או נאנסו, או אפילו היו מזידין (משום איזו סיבה צדדית שראו בכך הכרח לקבוע החודש) אין לכם מועדות אלו [ר"ה כה.]. ולשון רמב"ם "אע"פ שזה יודע שטעו, חייב לסמוך עליהם, שאין הדבר מסור אלא להם. ומי שצווה לשמור המועדות, הוא צווה לסמוך עליהם" [הל' קדוש החודש פ"ב ה"י]. ולכן היה ראוי להתחיל התורה דווקא במצווה זו.
כוח כזה יכול להימצא רק ממעלת קדושת ישראל, זו שנקבעה בשעה שנעשו לעם. וזה היה בעת צאתם ממצרים. אבל האבות למרות כל מעלתם, היו רק בבחינת משפחה, ולא בבחינת עם. לכן לא השיגו מעלה זו. דוגמא למעלת עם ישראל מוכחת גם כן ממה ששאלו "מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא? קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני" [ב"מ נט:].
[מרן הראי"ה, 'שמועות הראי"ה', פרשת בא].

אורות הראי"ה
מרן הראי"ה
והגאון ר' מנחם נתן אויערבך זצ"ל בעל 'אורח נאמן' (ג')


אוצר של כתבי יד
עסקנו בשבועיים הקודמים בדמותו המיוחדת של הגאון ר' מנחם נתן אויערבך זצ"ל, רבה של שכונת 'מזכרת משה' בירושלים. סיפרנו על כך שהתגורר בילדותו אצל סבו זקנו - הגאון ר' מאיר אויערבך זצ"ל, בעל 'אמרי בינה', שהיה רבה של ירושלים באותה תקופה, והיה מגדולי העוסקים בישוב הארץ ובניינה, מתוך השקפת 'הקץ המגולה'.
השבוע נספר על כתביו וספריו הרבים של ר' מנחם נתן (-הרמ"נ), שזכו להסכמות מיוחדות ממרן הראי"ה, שהשתתף וסייע בהוצאתם.
במשך חייו כתב הרמ"נ חמישים וארבעה חיבורים, ובהם: שו"ת, דרשות, מוסר, הלכה, אגדה, ואף ביאורים על הש"ס, הזוהר, המדרשים והתנ"ך. בנוסף לכך, קיימות עד היום הערותיו הרבות על ספרים שהיו ברשותו, וכן חידושים רבים בעניינים שונים. חלק ממאמריו התפרסמו עוד בחייו בירחון הירושלמי 'שערי ציון'. משום מה, רובם ככולם של כתבי היד לא יצאו לאור עד היום. רק שלושה ספרים מתוך האוצר הגדול נדפסו, ע"י הרמ"נ בעצמו. הספר הראשון על שני חלקיו, יצא לאור בשנת תרנ"ד, והוא נקרא: 'זכות אבות' ו'ענף אבות'. ספר זה זכה להסכמות ראשי גאוני ירושלים, מרן הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל ורבי יעקב שאול אלישר זצ"ל. הספר מהווה ביאור על מסכת אבות, והרמ"נ כתבו בתקופה שהיה חולה ונאסר עליו ע"י הרופאים להתעמק בעומקה של הלכה.

ספר 'אוצר הלכה'

חמש עשרה שנים אחר כך, בשנת תרס"ט, הוציא לאור בנו של הרמ"נ - ר' יצחק אויערבך, את ספרו 'אוצר הלכה'. באותה תקופה מרן הראי"ה כיהן כרבה של יפו והמושבות, והרמ"נ ובנו ר' יצחק היו קשורים אליו מאוד. מרן הראי"ה נהנה והתענג מחיבורו של ר' יצחק, וכתב לו הסכמה יפה, בה מופיעה חיבת הראי"ה למחבר הצעיר, וגם ידידותו עם אביו - הרמ"נ:
"ב"ה פעיה"ק יפו ת"ו יום ט"ו חשון תרס"ט.
ברכות ועוז, ושלום רב, לכבוד אוהב אהוב, ידיד בן ידיד, האברך כמדרשו, הרב הגדול לתורה ולתעודה. חריף ובקי, אוצר נחמד ושמן, מגזע היחס והמעלה, מהו' יצחק נ"י לבית אויערבאך מח"ס היקר אוצר הלכה, יהי ד' עמו ויעל.
שמח לבי ואורו עיני, ממנחה בלולה, רטובה ומלאה לשד שמן משחת קודש מחברת הקודש של ספרו היקר והנחמד, ברכתי ברכת הנהנין, ברוך ד' אשר אור תורה זורח על הררי ציון, וגם מצעירי ת"ח לימים, יצא פרי קודש הילולים, משמחי א-לוהים ואנשים, מחוברים בסדר נכון, ובבינה ישרה. אקווה שיהיה ספרו לתועלת להרבה לומדים, ויתענגו עליו רבים. ילך כת"ר ידידי בדרכו זאת דרך הקודש, ויעשה ספרים כאלה רבים, והיה לברכה ולתפארת בעה"י.
מפני הטרדות אותי, לא אוכל לקחת מועד להעיר על דבריו היקרים, אבל בכלל - דרכו היא משמחת לב אוהבי תורת ד', תחזקנה ידיו, והיה ד' עמו, להגדיל תורה ולהאדירה, ועמה תרום קרן עיר עז לנו, תרוממנה קרנות צדיק במהרה בימינו. וכנה"ר יתברך בכל טוב, וכנפש ידידו, חפץ אשרו והצלחתו, רעו ורע אביו ידי"נ הרב הגאון נ"י דוש"ת בכל לב ונ"ח.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק (רב ואב"ד בעה"ק יפו והמושבות תובב"א)".

ועד קרן התורה
ספרו השני של הרמ"נ נקרא 'אורח נאמן', והוא ביאורים והערות על חלק אורח חיים שב'שולחן ערוך'. הכרך הראשון של הספר (ובו חלקים א-ב של כתב היד) יצא לאור בשנת תרפ"ד, ע"י 'ועד קרן התורה' שנוסד לשם הוצאת כתבי הרמ"נ אויערבך. בתוך הספר צורף הקונטרס 'מצות ראי"ה' שכתב מרן הראי"ה בילדותו, כידוע, כבר אז היה נחשב הראי"ה לגאון ובקי בצורה יוצאת דופן.
לרגל הוצאת הספר, פרסמו חברי הועד מודעה, בה הם מספרים על הרקע להקמת הועד (בשנת תרפ"ב), ועל תוכניותיו ופעולותיו:

מנחת בכורים
מאת ועד קרן התורה בירושלים ת"ו.
היות כי בקיץ תרפ"ב נמלאו חמישים שנה מאז עלה הרב הגאון הג' שלה"י מוהר"ר מנחם נתן אויערבאך שליט"א לשכון באה"ק, וכל הזמן כולו יוכל להיחשב לשלשלת של פעולות רבות המסתעפות לכמה עניינים, הן כי זכה לחבר ספרים רבים בכמה מקצועות שבתורה, מהם נדפסו ומהם עודם אתו בכת"י מסודרים לדפוס, והן שהשתתף בבנין כמה שכונות חדשות, וביסוד מפעלים לתורה ולתעודה, - לכן הסכימו הרבנים הגאונים ראשי קרתא קדישא ירושלים ת"ו לחגוג בסוף קיץ תרפ"ב חג היובל הזה בירושלים ת"ו ובשאר ערי ארה"ק ברוב פאר והדר, והחג הזה הוחג אמנם ברוב עם ובהידור התורה, בהשתתפות גדולי הרבנים ואנשים נכבדים ובעלי בתים מכל החוגים, נתקבלו מכתבי ברכה מגדולים חקרי לב, בתוכם הנציב העליון לא"י סיר הרברט סמואל שלח ברכת השתתפותו.
אז הוסכם לייסד ועד קרן התורה, אשר תפקידו יהיה להוציא לאור כל ספרי הרב הגאון בעל היובל דנן, לשם עולם ולמזכרת נצח. ובתור בכורי מעשי הועד יוצא לאור, לפי שעה, שני חלקים מספרו אורח נאמן על שו"ע או"ח, מעוטר בהערות של בן הגאון המחבר הרה"ג ר' יצחק הי"ו, ומעונד בקונטרס שלם חשוב הקובע ברכה בפני עצמו בשם מצות ראיה מאת הגאון האדיר רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א , והיו הספרים האלה למנחת בכורים לכבוד הרב הגאון חתן היובל מאת כל אלה שהשתתפו עד כה בהוצאות ההדפסה.
הועד מקווה, כי עבודת קודש זו תמשך הלאה לגאון ולתפארת בעזרת ה' על ידי אחינו הנדיבים אשר יואילו להשתתף בהונם בהוצאה רבה זו, אשר האי תנא הכנסה קרי להו, כי זכות המצווה הרבה הזאת תגן להביא ברכה אל תוך ביתם.
והננו חותמים בכל רגשי קדש וברכה, שלהי אלול תרפ"ג.
ועד קרן התורה בירושלים ת"ו.
(חתימת הרבנים:) בן ציון זילבערשטיין, חיים מיכל מיכלין, ירחמיאל אמדורסקי, שלום הדאיה ס"ט, שמואל רפאלי, חיים ליפקין, יהודה הכהן שאקו, שלמה בלזר, שלמה זלמן ריבלין".

לרגל ייסוד הועד, שלח מרן הראי"ה מכתב ברכה ועידוד, בו הוא מפרט את מעלתו ופעלו של הרמ"נ בתורה ובעבודה, ואת יחוסו המכובד:

"ב"ה, ערב שבועות תרפ"ב.
לכבוד הרבנים הג' הנכבדים יקירי הערך, חברי הועד שנוסד לכבודו של הרב הגאון רבי מנחם נתן אויערבאך שליט"א, שלום רב!
מלאתי שמחה וגיל בשמעי את מחשבתם הטובה אשר הם מצרפים אותה למעשה, ביסוד הועד הנכבד להוצאת ספריו של ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם, בנן של גאונים וקדושים מוהר"ר מנחם נתן אויערבאך שליט"א, אשר הם בכתב יד קודש, בהרבה מקצועות שבתורה בהלכה ובאגדה.
למשיב נפש היה לי לראות, כי לא נכבה הזיק של כבוד התורה והידורה בישראל. ואמנם כדאי הוא האיש הגדול הזה לכבוד מצד עצמו, וגם מצד פעולותיו הטובות לחיזוק בנין עיר הקודש והתעניינותו הרצינית, בכל דבר טוב ומועיל בבנין ארץ ישראל, נוסף על גדולת תורתו ויראתו. ובייחוד מצד כבוד אבותיו גאוני ישראל מעולם, וירושלים עיה"ק בפרט, כמה היא חייבת תודה וברכת עולמים לזקנו הגאון האדיר בעל אמרי בינה זצ"ל, שהיה הרב הראשי לעדת האשכנזים בירושלים, רבנות כל כך חשובה ומפוארה, בהנהגתו הנאצלת לרוממות קרן עיר הקודש וחבת הארץ, וכבוד התורה וכבוד ארץ ישראל וישובה בעולם.
חזקו ואמצו חברים נכבדים! ויהי נועם ד' לכונן מעשי ידיכם לכבוד התורה ולומדיה, וכל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות, והיה
לכם לשם ולתפארת ושכר טוב מבעל הגמולות הבוחר בתורה ובירושלים עיר קדשנו סלה.
כנפשם היפה ונפש מברכם באהבה המוקיר פעלם ומחזק את ידם בקודש
הק' אברהם יצחק הכהן קוק
ראש הרבנים לאה"ק תובב"א".
מכתב זה התפרסם בשלושה מקומות: א. בפתח הספר 'אורח נאמן' חלק א-ב; ב. בפתח כרך ג' של 'אורח נאמן'; ג. בקובץ 'זכרון לחובבים ראשונים' (שהו"ל ר"פ גרייבסקי). אמנם, המכתב פורסם גם בעתון 'דואר היום' שיצא באותו שבוע, ושם נוספה הערה קצרה שכתב הראי"ה למכתב זה (ומקומה לאחר המילים "בהרבה מקצועות שבתורה בהלכה ובאגדה"):
"את ערכם של חיבוריו היקרים של הרב הגאון חתן היובל שליט"א, כבר בארתי במכתב מיוחד שמסרתי לכבוד הרב המחבר אשתקד בעת אשר היו חלקים מכי"ק למראה עיני".

כאמור, בסוף קיץ תרפ"ב, נערכה חגיגת היובל לעליית הרמ"נ ארצה, ברוב פאר והדר. הנה מכתב מעניין ששלח מרן הראי"ה לידידו הרב יהודה ליב מימון זצ"ל, ובו ביקש ממנו להשתתף באותו כינוס מכובד:

"ב"ה, ירושלים י' תמוז תרפ"ב
שלו' וברכה לכ' ידי"נ הרב הגאון החכם השלם מוהר"י ליב פישמן שליט"א, אדשה"ט באה"ר,
בהשעני על אהבת התורה ואהבת א"י וירושלים עה"ק הבוערת בלבבו, אבקשו נא להשתתף מצדו ג"כ לשם מצוה של כבוד התורה שיסדו סגל חבורת נכבדים פעה"ק לחוג את יובל החמשים שנה של בואו אל הקודש של ידידינו הרב הגאון ר' מנחם אויערבאך שליט"א והוקרת מפעליו אשר פעל בישוב הקודש, ולכבוד תורתו, ולכבוד זקנו הגאון האדיר בעל אמרי בינה ז"ל אב"ד דפה עיה"ק ת"ו, וגמרו להו"ל את הספרים והחבורים הרבים של חתן היובל שי' בכתי"ק.
אקוה שגם כת"ר יטול חלק בין מכבדיו ומוקיריו של ידידינו הרב הגאון הנ"ל ותחשב לו לצדקה לחזק ידי הולכי תום ואוהבי שלו' בעה"ק, ומובטחני שבאהבתו הנאמנה יעשה לטובת ענין חשוב ביכולתו והשגת ידו הטובה.
הנני חותם בכל חותמי ברכות כנה"ר [כנפשו הרמה] ונפש ידי"ע דוש"ת באה"ר. הק' אברהם יצחק הכהן קוק" [מתוך: סיני, קכג, עמ' תערד].

'אורח נאמן'
כאשר יצא לאור (בשנת תרפ"ד) הכרך הראשון של 'אורח נאמן', שלח מרן הראי"ה את הסכמתו לספר, בה הוא מספר על אהבתו הגדולה לרב המחבר, שראשיתה לפני כעשרים שנה - בתקופת מגוריו בעיה"ק יפו:
"חזיתי איש מהיר במלאכת שמים, ברוחו פי-שנים גבר בגוברין חזיניה לקרקפתיה ביני עמודי דבי-מדרשא פה עיר עוז לנו עיר האלקים סלה, כבוד ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם, ליש ולביא, סיני ועוקר הרים, נצר מגזע תרשישים גאוני עולם מוסדי דור ודור, כש"ת מוה"ר מנחם נתן אויערבך שליט"א, רב ומו"צ בפרוורי עיה"ק ת"ו "מזכרת משה" והסביבה, אשר זה כמה שנים מאז באתי אל הקודש לשכון בחצרות ה' באה"ק בהיות מושבי עדיין בעיה"ק יפו ת"ו, מאז נתועדתי עם האי גברא רבא ויקירא חמודות הוא לי, וכמה פעמים היו לנו שעשועים בהרבה מקצועות שבתורה בגופי הלכות בפלפולי טבא, ובהגדות חמודות וספונות. בכל דבר מצאתי את שאהבה נפשי, מלא וגדוש בברכת ה', ועתה נתודעתי עוד יותר מכמה וכמה חבילות קודש, כתבי יד קדשו, חבורים גדולים ערוכים תחת ידו וכל אלה פרי יגיעתו בתורה הקדושה בשקידה עצומה והפעולה תעיד על פועלה, כמה יגע ועמל בתורה וחידש בטובו ספרים נחמדים ויקרים על סדרי הש"ס והפוסקים ראשונים ואחרונים, ובמלי דאגדתא חסדאין מיליה.
ועם כל אשר הוטרד הרבה בשבתו בעיר קודשנו ומררוהו ורובו הנה תורת ה' שעשועיו וברכת ה' אתו להשכיל ולהצליח ולהוציא פרי תנובה משמח אלקי' ואנשים. ועתה נשאו לבו לאדפוסי אדרא, ולהחל להוציא לאור עולם קמא קמא מהמון חיבוריו הרבים והחשובים. הנני בזה לאשר ידו ולאמץ חילו למען ישוטטו רבים ויהנו מאורו ואשרי כל איש ירא ד' מאוהבי תורה ומוקיריה אשר יתעורר להיות פועל ישועה לסייע לדבר מצוה להפיק חפץ ידיד נפשי הרב הגאון המחבר שליט"א למען יוכל להרבות טוב ואור בישראל ולהוציא אל הפועל לאור עולם כל האוצר הטוב הגנוז אתו מחידושיו וחיבוריו הרבים. זכות אבותיו הק' מסייעתו וצדקתו עומדת לעד.
והנני בזה חותם בברכה נאמנה ואהבה רבה לכבוד התורה ולומדיה ולכבוד עיר הקודש ובחירי סגולותיה ולכל סועד ותומך להגדילה ולהאדירה, יראו כולם במהרה בתשועת ה' על עם קדשו וחבל נחלתו ביעוד שכינתו ובנין ארמונו ומקדשו בבא לציון גואל בב"א.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק, עבד לעם קדוש על אדמת הקודש, ורב אב"ד פעיה"ק ירושלם ת"ו".

בפתח ספרו כתב הרמ"נ הקדמה ארוכה ומעניינת, ובה הוא מספר על אירועים מעניינים בתולדות חייו וחיי אבותיו. כך למשל הוא מספר:
"זאת זכור אזכור, את דברי אא"ז [אדוני אבי זקני] שר התורה בעל 'אמרי בינה' זי"ע, שאמר לי כמה פעמים בעת שהוציא לאור את ספרו אמרי בינה, בזה הלשון:
בני חביבי, הבט נא וראה בכל פעם בספרי, שבאם תדע על נכון רק דברי הקדמונים וגדולי האחרונים שאני מביא בספרי, בבירור דבריהם כסולת נקייה, די לך ולאנשים כדכוותך, ואת החידושי תורה שלי אמחול לך להבינם, כי בכלל דבריהם של הראשונים והאחרונים המה דברי המעטים, ותרכש לך להיות בתור למדן גדול [...].
כן אני עני בא לנקוט בשפולי דגלימא לאמר [...] ברוך ד' שחנני דעת להביא דברי הראשונים ואחרונים והסברתים להבין דבריהם ולבררם".
כאמור לעיל - זכה הרמ"נ ללמוד עמו בתקופת כהונת הראי"ה כרבה של יפו, ואכן בתוך הספר מוזכרים כמה פעמים דברי תורה ממרן הראי"ה:
"וזה העירני גם הגאון הגדול מרן רא"י הכהן קוק שליט"א, ראש רבני אה"ק" [סי' י'].
"וכמש"כ בזה הגאון מרן רא"י קוק שליט"א בהנדפס משמו ב'מגילת שבת' וזה לשונו: שימו אל לב את דרכי הנועם והשלום של תורת חיים דחז"ל לא בושו להגיד על כל התורה שהוא מפני דרכי שלום דכ' דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, עד כאן לשונו הטהור" [סי' קנג].

קונטרס 'מצווֹת ראי"ה'
כאמור, בסוף 'אורח נאמן' נדפס לראשונה הקונטרס 'מצות ראי"ה' שכתב מרן הראי"ה בילדותו. בהקדמה לספר, מסביר הרמ"נ כי הסיבה לצירוף הקונטרס היא אהבתו הכבירה למרן הראי"ה:
"וראה זה חדש, ימצא הקורא דברי חפץ חרוזי פנינים, על הסימנים הראשונים שבאורח חיים, בקונטרס מצות ראיה, אמורים מימי חורפו של ידיד נפשי עוז, האי תנא ירושלמאה הגאון האדיר צדיק תמים מרן רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש ונשיא רבני אה"ק ת"ו. אשר מגודל אהבתנו אהבה שאינה תלויה בדבר, הוסכמנו יחד ליתן להם מקום בחיבורי זה. בצוותא חדא לחבר אוהל להיות אחד".
לקונטרס 'מצות ראי"ה' נוספו הערות מאת בן המחבר - ר' יצחק אויערבך, תלמיד הישיבה המפוארת 'עץ חיים', שנשיאה היה מרן הראי"ה. הערות חשובות אלו לא נדפסו אח"כ במהדורה המוכרת של 'מצות ראי"ה' בהוצאת מוסד הרב קוק.
ר' יצחק צרף הקדמה קצרה לקונטרס 'מצות ראי"ה', וממנה משתמע כי השם 'מצות ראי"ה' רומז על האהבה (הצוותא) בין הראי"ה לרמ"נ אויערבך, שהביאה לאיחוד שני הספרים:

קונטרס מצות ראיה (מצוֹת מלשון צוותא, ראיה ר"ת רבי אברהם יצחק הכהן)
יכיל בו חידושים ופלפולא דאורייתא על סימנים הראשונים משו"ע או"ח ממרן הגאון האדיר קש"ת רבינו אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש רבני אה"ק ת"ו. לקוח מאמתחת כתביו הק', זאת תורת הכהן מילדותו, בילדותו כן מסתברא, ראיתי לטוב להעלותו על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן. סמוך ונראה לספרא דאבא מרי הגאון שליט"א. מרוב ידידותם ואהבתם הנאמנה להיות צוותא בסימא לאורחא, אורח נאמן. ולאשר בו כמה מההערות שניהם נתכוונו בעיקרן, ובביאורם יפרדו, שאינם מתנבאים בסגנון אחד, כדרך תורת עץ החיים ישלח פארות אחת הנה ואחת הנה. שדי גופו בתר עיקרו, ואחודים יהיו חרות על הדפים זה בצד זה, אלה ואלה דברי אלוקים חיים. לשמחת לב המעיינים למצוא כאות נפשם לרוות צמאונם גם במילי דמיטב מתורת מרן הכהן הגדול שליט"א, ולמבקשי תורה מפיהו, יהיה למנה דבריו אלו שלא באו בדפוס עד הנה. ושמח אני להיות מסייע כהנא, משמיא קזכי לי להוציא לאור אמרותיו הטהורות. ויברכוני טובים הנהנים מאור תורת הגאון שליט"א, בעת יעיינו בקונטרס הלזה מעט הכמות ורב האיכות, הנדפס הדר הוא לכל באי שערי תורה. והרוצה להנות יהגה ויהנה כאלישע ויטעם טעם מהדבש ויאורו עיניו.
וכמעשי בחבור טהרה מאאמו"ר הגאון שליט"א באורח נאמן. דרשתי לסדר גם הגהותי בצדו. כך מעשי בקונטרס הזה, העתקתיו ובאתי בשכרי לציין גם הגהותי. ממה שעלה במצודתי בעת ההעתקה. ובחוט המשולש לא ינתק בזכות טובים השנים מאורות הגדולים. אבנה גם אנוכי באורם לראות אור בעת יהנו הלומדים מתורתן הראשונים גם נרי הדל לא יכבה ותחי נפשי נפש המחכה לישועת ישראל.
יצחק אויערבאך בהגאון המחבר 'אורח נאמן'".

מרן הראי"ה שמח על היוזמה להוצאת הקונטרס 'מצות ראי"ה' עם ההערות הנלוות אליו, וכך הם דברים במכתבו (שנדפס אח"כ בפתח הקונטרס) לידידו הרמ"נ:

"ב"ה, ירושלים עיקת"ו, ז' תשרי תרפ"ד
שלו' וברכת השנים לכ' ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים בנן של קדושים מו"ה מנחם נתן אויערבאך שליט"א. אחדשה"ט באה"ר.
שמח לבי לראות את ספרו היקר אורח נאמן על או"ח ח"א ב' שלו, הולך וקרב לשכלולו, יהי' ד' עמו ויעל, ורבים יהנו מאור תורתו. ומחיבת הקודש של ידידותינו הנאמנה, הנני מוסר לכתר"ה ידי"נ שליט"א קונטרס אחד מימי ילדותי על שמונת הסימנים הראשונים של או"ח כאשר נדברנו. ושמחה כפולה היא לי לראות את ההערות היקרות של בנו ידיד נפשי הרב המאור הגדול מו"ה יצחק שליט"א, מגדולי הקודש של ישיבתנו הק' עץ חיים פעיה"ק ת"ו, על ספרו היקר וגם על קונטרס ההוספה הנ"ל. יישר חילו. וכאשר בעדינות רוחו איננו חפץ לקבל ממני הוצאת הדפים העולה על ההוספה הזאת. אקוה כי אוהבי תורה אשר יביאו באהבה את ספרו היקר אל ביתם ברכה, יבינו להעניק מטובם בעין יפה גם על חשבון הוצאה זו. ובכל טוב יתברכו בברכותיה של תורה בהון ועושר. וצדקתם תעמוד לעד. יהיה זה שלום כנה"ר ונפש ידי"ע דורש שלום תורתו באהבה רבה.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק".

פטירת הרמ"נ אויערבך זצ"ל
בשנת תרפ"ז יצא לאור הכרך השלישי של 'אורח נאמן'. שלוש שנים לאחר מכן, בקיץ תר"ץ, סיים הרמ"נ את ההכנות להוצאת הכרך הרביעי, וכבר הביא את כתב היד לבית הדפוס. אך למגינת הלב הוא לא זכה לכך. ביום שישי, ה' אלול תר"ץ, נפטר הרמ"נ אויערבך לאחר מחלה קשה. בהלויה שנערכה במוצאי השבת, השתתף קהל עצום. בין המספידים היו מרן הראי"ה, הגאון ר' יוסף גרשון הורביץ רבה של מאה שערים, ועוד.
מוקיריו ומעריציו של הרמ"נ כתבו מאמרי הספד בעתונים, בהם סיפרו בהערכה מרובה על תולדות חייו ומפעליו החשובים. בין הכותבים היה גם הרב ברוך שולמן זצ"ל, תלמידו של מרן הראי"ה. במאמרו, שפורסם בעתון 'דואר היום' (ובחלקו גם בירחון התורני 'שערי ציון'), הוא דיבר על הנחיצות להוציא לאור ספר מקיף על דמותו הגדולה של הרמ"נ, וקרא למוקירי זכרו לעסוק בכך.
ר' פנחס גרייבסקי, מגדולי חוקרי ירושלים וכותבי תולדותיה, הקדיש את אחד מחיבוריו לשמו של הרמ"נ. מרן הראי"ה העריך מאוד את מפעל המחקר של ר' פנחס, ושמח לשמע על ציון זכרו של הרמ"נ. הוא שלח מכתב ברכה, בו הוא מתייחס הן לעבודת ישוב הארץ בה עסק הרמ"נ, והן לכתביו הרבים שעתידים לצאת לאור:

"ב"ה. מוצאי יוה"כ תרצ"א.
לכ' ידידי הרה"ח, רב פעלים, מחיה זכרונות קדומים לשם חבת ירושלים ואהבת ציון מו"ה פנחס גרייבסקי שליט"א,
שלו' וחיזוק ידיים לעבודתך הקדושה והנאמנה.
הודעתני בטובך כי הסכמת להקדיש אחת ממחברותיך הנכבדות, לזכרונות ירושלים, לשמו של כבוד ידידנו המנוח הרב הגאון הגדול גזע ישישים גאוני עולם מו"ה מנחם נתן אויערבוך ז"ל, שנלקח מאתנו לדאבון לב כל אוהבי ומוקיריו באחרית שנה העברה.
הנני מצדי בזה להביע לך את תודתי העמוקה על הרעיון הטוב והיקר הזה, לתת זכרון בזכרונות ירושלים להרב הגאון הנ"ל אשר עבד בשקידה רבה את עבודת התורה ועבודת הישוב שנים רבות בעיר קדשינו. ולכתבי קודש הרבים שהניח אחריו ברכה אשר רק חלקים מהם כבר יצאו לאור בחייו עם ההגהות היקרות של בן חכם, בנו הרב הגאון ר' יצחק אויערבוך שליט"א הם הם עדים נאמנים על שקידתו הגדולה של הרב הגאון המחבר ז"ל במקצועות השונים, ושהמשיך בהם את עבודת הקודש של אבותיו גאוני הדורות ז"ל, הגאון האמיתי דקאליש בעל אמרי בינה ז"ל ואבותיו הגאונים האדירים ז"ל זי"ע ועכ"י, וביחוד מקושרים הם חייו של הגאון מקליש זקנו של הרב הגאון מוהרמנ"א הנ"ל ז"ל, עם בנין ירושלים וזכרונותיה, בדור שלפנינו, ומעשי אבות, אשר החזיק אחריו הבן הרב הגאון הנ"ל, הם ראויים להיות מוצגים לתפארת גם הם בזכרונות ירושלים. ולעודד ולחזק בזה גם את מעשה הנצר משרשי הקודש הנ"ל, הרב הגרי"צ אויערבוך הנ"ל שליט"א, המתעסק בקדשים של כתבי יד קודש של אביו הרב הגאון הגרמ"נ אוירבוך ז"ל הנ"ל.
ויהי ד' עמך מזכיר נשכחותינו, ועבודתך הקדושה תתעטר בעטרת גדולה ותפארת נצח.
כנפשך היקרה, ונפש מוקיר פעלך ומחזק ידיך בקודש המברכך באהבה,
אברהם יצחק הכהן קוק".

"אכסניה של תורה"
באותם ימים, בראשית שנת תרצ"א, הושלמה מלאכת הדפסת הכרך הרביעי של 'אורח נאמן', ע"י הבן ר' יצחק. כמו בכרכים הקודמים, עטרו הערותיו והגהותיו של ר' יצחק גם את הכרך הזה.
גם לספר זה נוספה הסכמת מרן הראי"ה, בה הוא מבקש מאוהבי
התורה ש"יקחו באהבה את הספר היקר הזה, שיוצא כעת לאור ואת הספרים אשר יופיעו בע"ה, בחיבת קודש ובאהבה נאמנה להקים את שם המת החי על נחלתו". והנה לשון ההסכמה כפי שנדפסה בספר:

"ואלו דברי מו"ר הרב הגאון פ"ה ראש רבני ארץ ישראל בעיה"ק ירושלם ת"ו:
ב"ה. אחינו היקרים! אוהבי תורתנו הקדושה ומחבבי ההוגיה, וביחוד שוקדי דלתותיה בשערי ציון וירושלים. שלום וברכה לעד!
בלב דואב ובנפש בוכייה, הנני רושם דברי אלה לכבודו, של האי גברא רבא ויקירא הרב הגאון הגדול המנוח בנן של קדושים מצוקי ארץ מו"ה מנחם נתן אויערבאך ז"ל המחבר את הספרים היקרים אורח נאמן שהם הולכים ונדפסים כעת, מתוך אוצרות כתי"ק אשר הניח אחריו ברכה בכרכים רבים בהרבה מקצועות שבתורה אשר אך בשנים האחרונות התעוררו חברי הועד הנכבד לעסוק בסידור הדפסת הכתבים וזה החילם לעשות בחלקי השו"ע או"ח אשר יצאו כבר החלקים הראשונים, בחיי הרב הגאון המחבר ז"ל שהיתה בזה עיקר שמחתו בחייו שהיו מלאים צרות והרפתקאות רבות מאוד ל"ע, ובכל אלה לא מש מאהלה של תורה ועמל וחידש וכתב חידושיו הרבים בשקידה עצומה.
ומשנה שמחה הייתה לו, שהדברים יצאו מעוטרים בהגהות יקרות מאת בנו החביב, בן חכם אשר ישמח אב ידידינו הרב הגאון אוצר תורה ויראה מו"ה יצחק אויערבאך שליט"א.
והתקווה הייתה מרנינה את לבב כל אוהביו וידידיו שעוד רבות בשנים ימשיך הרב המחבר ז"ל את עבודתו הקדושה, עד כדי להוציא לאור עולם, בחייו את אוצרות כתבי הקודש אשר לו, אבל בעוה"ר בא השמש ושקעה בפתע פתאום ואחרי מחלה קצרה לוקח מאתנו, והלך למנוחות, ועזב את כל החיל והחוסן הזה, של אוצרות כתבי יד הרבים, ובתוכם גם זה החלק אשר החל להדפיסו בעודו בחיים עמנו, על יד בנו הרב הגון הנ"ל שליט"א, אשר זאת היא נחמתינו כי הוא ימשיך מעשה אבות, ואכסניא של תורה זו אשר נמשכה בשלשלת קודש מדורי דורות של גאוני ישראל עמודי העולם זצ"ל, שתהיה ממשכת את פעולתה לטובה לכבודה של תורה, להגדילה ולהאדירה, בעבודת הקודש אשר עובד ויעבוד הבן היקר הרב המגיה והמעורר הערות רבות וטובות, והמו"ל את כתי יד קודש של האב החביב הרב הגאון הגדול המנוח ז"ל.
ועתירתי תכון בזה מכל הנדיבים אוהבי התורה, בין אלה אשר כבר התחילו להיות עוזרים ומסייעים בידי הרב הגאון המחבר ז"ל, בעבודתו שהתחיל בחייו, ובין אלה, אשר עדיין לא הגיע דבר המצווה הזאת לידם עד כה, שיקיימו בזה, גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן, ויקחו באהבה את הספר היקר הזה, שיוצא כעת לאור ואת הספרים אשר יופיעו בע"ה חלק אחר חלק, בחבת קודש ובאהבה נאמנה להקים את שם המת החי ז"ל על נחלתו.
וזכות תורת הרב הגאון המחבר ז"ל, וביחוד זכות אבותיו הקדושים גאוני עולם זצ"ל, תעמוד לכל המסייעים לדבר מצוה רבה זו, אשר יחזקו בזה ג"כ ידי ת"ח יקר וצנוע יקר אבהן קדישין, בר אוריין, הבן היקר הרב הגאון מוהרי"צ הנ"ל שליט"א, לברכם בכל טוב סלה.
ונזכה כולנו יחד לראות בשוב ד' שבות עמו וירומם קרן תוה"ק, וינחמנו מיגוננו ויראינו בישועתו בביאת גואל צדק, ובשמחת גאולים בבנין ירושלים במהרה בימינו אמן. כנה"י ונפש הבעה"ח בכבוד התורה ועמליה וכל מחזיקיה, ערב סוכות תרצ"א פעיה"ק ירושלים תוב"ב.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק".

"מלאך אלקים צבאות"
למרות שהיה הרב וינשטוק זצוק"ל מחוגי הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, והשתייך בדעותיו לקנאי ירושלים, הרי שבמשך תקופה ארוכה (בעת מגוריו בירושלים בשנת תרצ"ג) היה מקפיד לבוא מידי שבת בשבתו לסעודה שלישית אצל מרן הראי"ה. גאוני וצדיקי ירושלים השתתפו בסעודה זו, בה היה הראי"ה דורש בפרשת השבוע, אך מנהגו של הרב וינשטוק, הקנאי, להשתתף בסעודה זו - היתה דבר פלא בעיני כל מכיריו, משום שידעו שהוא לא בדעותיו והשקפותיו של הרב קוק.
הרבה פעמים שאלו אותו למה הוא הולך לרב קוק, אך תמיד הוא סרב לענות.
אכן, פעם אחת, כאשר שאל אותו בנו (שהיה באותו זמן בגיל בר מצוה) על מנהגו המוזר ללכת אל הרב קוק מדי שבת, החליט הרב וינשטוק להסביר את עצמו, וכך אמר:

"כדי לשמוע את הרב קוק,
כדאי ללכת אליו אפילו מאות פרסאות!"

לאחר משפט מרעיש זה, הוסיף הרב וינשטוק לדבר בשבחו של הראי"ה. הוא תאר את המעמד המופלא בסעודה שלישית, בו ישב מרן הראי"ה בבגדי לבן ודרש בצורה נפלאה על פרשת השבוע. ואז ביטא הצדיק המקובל במשפט אחד את הערצתו הגדולה למרן הראי"ה:

"בעת שאומר 'תורה',
פניו הם כפני מלאך אלוקים צבאות!"

כידוע, הרב וינשטוק היה איש אמת מיוחד במינו, רחוק ביותר מגוזמאות, ותאורו זה בייחס לרב קוק היה אצלו ברור ומוחלט.

"זה עשה רושם על כל החברים!"
הסיפור השני התרחש בשנות הצדי"ק, כנראה לאחר פטירתו של מרן הראי"ה.
קבוצה של בחורי ישיבה מירושלים, וביניהם אחד מבניו של הרב וינשטוק זצוק"ל, נסעה בימי בין הזמנים לנפוש בצפון הארץ. היה זה כמה ימים לפני ל"ג בעומר, ומשום כך הם תכננו להגיע גם למירון.
במשך הנסיעה באוטובוס, אחד הבחורים דיבר נגד מרן הראי"ה בצורה מאוד חריפה ופוגעת. בנו של הרב וינשטוק כיבד מאוד את הרב קוק, כפי שלמד מאביו, ודברי הבלע נגד הרב קוק צרמו לו מאוד. הוא לא היה היחיד: כל הבחורים שהיו באוטובוס ניסו להשתיק אותו, אך מאומה לא עזר, ואותו בחור המשיך עוד ועוד לבזות בדיבוריו את מרן הראי"ה ל"ע.
הנסיעה באותם ימים הייתה קשה ומעייפת. מזג-האויר החם הכביד על הבחורים. בדרך נסיעתם, כשעברו בעיר טבריה, החליטו לגשת לטבול בכינרת ולהתרענן מהחום.
כאשר נכנסו הבחורים למי הכנרת, הדיבורים הבוטים נגד הרב קוק עוד הדהדו באוזניהם. מייד בשניות הקרובות כולם ראו את התוצאה הישירה של אותם הדיבורים. אותו בחור, תכף ומיד כשנכנס למים, נסחף עם הגלים, טבע ומת.
אירוע מזעזע זה עשה רושם נוראי על כל החברים, בחורי הישיבה, ומאז אף אחד לא העיז לדבר נגד הרב קוק. ראו בחוש מה גדול עונשו של מבזי הרב קוק.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il