ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
1. ביום זה מתענים תענית אסתר כבכל שנה.
2 . מעות זכר למחצית השקל נותנים השנה גם בירושלים ביום התענית לפני מנחה.
יום שישי י"ד אדר
1 . לובשים בגדי שבת ביום י"ג לפנות ערב, וכן למחרת לכבוד קריאת המגילה.
2 . אין אומרים בו על הנסים לא בתפילה ולא בברכת המזון, ואם אמר אין מחזירין אותו.
3. יש להקפיד השנה לכתחילה לקרוא את המגילה בצבור (כיון שהקריאה לא בזמנה, ובדיעבד יש מתירים לברך על המגילה ביחיד). לכן לכתחילה תבואנה גם הנשים לביה"כ לשמוע מקרא מגילה בצבור, ולא כבכל שנה שהרבה שומעות בבתיהן. מנין נשים נחשב כצבור לענין קריאת המגילה.
4 . בלילה לאחר קריאת המגילה והברכה אומרים "אשר הניא" ו"שושנת יעקב", וגם "ואתה קדוש" כמידי שנה בשנה.
5 . פוקדים איש את רעהו בברכת פורים שמח. (הגרי"ח זוננפלד זצ"ל).
6 . בשחרית אין אומרים תחנון, ואין קוראין בתורה.
7 . קוראין את המגילה בברכותיה בצבור לפני אשרי, ואומרים "שושנת יעקב". ויש לכוון ב"שהחינו" גם על מתנות לאביונים שיקיימו היום, ועל הסעודה ומשלוח מנות שיקיימו ביום ראשון .
8 . אחר התפילה נותנים "מתנות לאביונים" לכל הפושט יד כמו בפורים שבכל שנה.
מעיקר הדין אין נוהגים ביום זה משלוח מנות וסעודת פורים . אולם מרבים קצת בסעודה כמו בכל שנה בי"ד בירושלים, (ונוסף על זה, שיש מחמירים לקיים בו סעודת פורים, ומשלוח מנות, לדעת הי"א במאירי).
9 . נהגו שלא לעשות בפורים מלאכה. ולכאורה השנה שיום שישי (י"ד בו) הוא לא בזמנו מותר במלאכה, והרב שריה דבליצקי שליט"א מביא שהמנהג בירושלים שלא לעשות מלאכה ביום זה.
יום שבת ט"ו אדר
1 . אומרים כל סדר קבלת שבת כמו בכל שבת.
2 . אומרים "על הנסים" בתפילות ובברכת המזון.
3 . אין קוראין את המגילה היום גזירה שמא יעבירנה ד' אמות ברה"ר.
4 . המאירי חידש שמי שאין לו מגילה קורא את ההלל, שקריאת המגילה באה במקום הלל (סוף פ"א דמגילה). ולפי דבריו נראה שבשבת שאין קוראין את המגילה יאמרו הלל במקום מקרא מגילה. ולמעשה לא נוהגים כן, ע"פ חתם סופר או"ח סי' קצ"ב.
5 . לגבי קטן שהגדיל בט"ו- אדר שחל בשבת, דעת הגרי"ח זוננפלד זצ"ל שיש לחייבו לקרוא בשבת לקרוא מגילה, דמילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן. ודעת הגרי"מ טוקצ'נסקי זצ"ל, אין בשום מקרה לקרוא מגילה, שחכמים הפקיעו חיוב קריאת המגילה לגמרי ביום השבת.
6 . רוב הפוסקים מתירים לקרוא במגילה כשרה לשם למוד, כיון שמותר לטלטל את המגילה, והפר"ח אוסר.
7. בשבת בבקר מוציאין שני ספרי תורה באחד קוראין בפרשת השבוע תצווה , ובשני קורא "ויבא עמלק" ומפטירין "פקדתי".
8 . סעודות שבת ראוי להוסיף תבשיל מיוחד לכבוד פורים, (אע"פ שלרוב הפוסקים נוהג דין סעודת פורים רק למחרת ביום ראשון), כדי לצאת ידי חובת הרא"ה שסובר שהסעודה נוהגת בשבת, וכן פסק המהרלב"ח. ועוד משום שמחת פורים שזמנו בשבת.
יום ראשון ט"ז אדר
1 . אין אומרים "על הנסים" בתפילות ובברכת המזון.
2 . בתפילות היום אין אומרים תחנון ולמנצח.
3 . לובשים בגדי שבת כל יום ראשון ופוקדים איש את רעהו בשמחה ובלשון פורים שמח משום סעודת פורים (הגרי"ח זוננפלד זצ"ל).
4 . היום חייבים במצות משלוח מנות (אין שולחים מנות לאבל, במיוחד בשנה זו די"א שכל דיני אבלות נוהגים בו).
5 . יום זה הוא יום משתה ושמחה ומקיימים בו סעודת פורים, ולבסומי בפוריא. ואסור בהספד ותענית.
בברכת המזון - אין אומרים "על הנסים". וראוי לומר בסעודה שירים ותשבחות, על פי השאילתות ס"ז "שמחויבים בית ישראל ליכל ולמשתי בפוריא ואודיי ושבוחי קמי שמיא על כל ניסא דעבד לן" משמע שההודאה על הנס היא חלק מהסעודה, ובמיוחד כאן שאין אומרים "על הנסים".
6 . יום זה מותר בעשית מלאכה ויש שאמרו שטוב שלא לעשות מלאכה מחצות היום והלאה שהוא זמן הסעודה.
7 . למנהגנו שאין אבלות (שבעה) בפורים, נסתפקו הפוסקים האחרונים אם ביום ט"ז נוהגת אבלות, (תלוי בחקירה: אם יום ט"ז תשלומים של ט"ו לכל דבר, או שרק את מצות הסעודה מקיימים בו).
הערה כללית: לענין הנוסעים ממקום למקום, מירושלים דמוקפין לעיירות פרזים ולהפך, בשנה זו שפורים של ירושלים חל בשבת, כדי לקבל דיני בן ירושלים, הקובע הוא גם השנה, אם הוא רוצה להיות בשבת בירושלים, למרות שהלכות היום מתפצלות לשלושה ימים, ונקרא פורים המשולש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
