ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
שתי פרשיות אלה מקבילות מבחינת המבנה שלהן:
פרשת "קדש" פרשת "והיה כי יבאך"
קדש לי כל בכור והעברת כל פטר רחם
והיה כי יביאך ד' אל ארץ הכנעני והיה כי יבאך ד'
והגדת לבנך ביום ההוא לאמר והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר
והיה לך לאות על ידך והיה לאות על ידכה
כי ביד חזקה הוציאך ד' ממצרים כי בחזק יד הוציאנו ד' ממצרים
אם כך, מתחזקת שאלת הכפילות.
במאמרי "כנגד ארבעה בנים" טענתי כי התם הוא הצדיק, התמים שמשמעותו שלם ללא מום ולא הנאיבי או הטיפש. כל תם בלשון תנ"ך הוא מושלם. אבל גם זה המכונה "שאינו יודע לשאול" הוא צדיק. צדיק עליון זה עובד את הקב"ה בשתיקתו ובדממתו (עיינו ב"אורות הקודש" ח"ג דרך הקודש בקטע "דממה עליונה" ע' רעד). גם צדיק זה, שכל השנה שותק חייב לספר ביציאת מצרים, בשעה שמצה ומרור מונחים לפניו. (ניתן לקבל את המאמר ע"י פניה לארץ חמדה")
שתי פרשיות אלה קשורות גם הן למהלך הכפול של סיפור יציאת מצרים:
הניסיון הראשון להוציא את עם ישראל בכח האמונה הנובעת מיכולתו של עם ישראל לשמוע את הדיבור האלוקי.
הניסיון השני להוציא את עם ישראל ממצרים בכח האות והמופת ומשם העלתו אל מעמד הר סיני ושמיעת הדיבור האלוקי.
תיאור השליחות הראשונה שהוטלה על משה נמצאת בפרשת "וארא" בפרק ו' והיא נמצאת בתוך מסגרת של "וידבר" (פרק ו).
תיאור הנסיון השני מתחיל ליד הסנה שבוער באש ואיננו אוכל- מופת נפלא והוא ממשיך בסדרת האותות והמופתים שמשה מצטייד בהם במעמד ה"סנה".
זהו גם ההבדל בין ההכאה בצור לבין הציווי על הדיבור אל הסלע.
האותות והמופתים נעשים בעיקר ביד ובאמצעות ה"מטה" שמשה לוקח בידו כדי לעשות את האותות. כך גם מודגש בפסוק:
"וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת" (שמות ד' יז).
לעומת זאת, הדיבור שייך יותר לראש ול-פה=מילה (85) - דווקא תפילין אלה נקראים אות. לעומת זה התפילין של ראש הם לזיכרון.
אם כך, יש לנו גם פתרון לכפילות לכאורה של הפרשיות.
הפרשיה הראשונה, פרשת "קדש לי", הפרשיה של "זה שאינו יודע לשאול", המרבה לספר ביציאת מצרים בליל הסדר. המצווה המודגשת בפרשיה זו היא המצה. וז"ל הכתוב:
"שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת ... מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים" (י"ג ו-ז).
המצה היא לחם עני - לחם שעונים עליו דברים הרבה.
גם בענין התפילין מודגש ענין התפילין של ראש והדיבור בפה:
"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְקֹוָק בְּפִיךָ" (שם ט).
פרשה זו היא כנגד המהלך של יציאת מצרים בכח הדיבור.
לעומת זה הפרשיה הבאה, פרשת והיה כי יביאך, היא כנגד המהלך של המכות, המופתים ששם ד' בקרב הארץ. שיאו של תהליך זה במכת בכורות. לכן דווקא ענין זה מודגש בפרשיה זו. וז"ל הכתוב:
"וַיַּהֲרֹג יְקֹוָק כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה".
הבן התם, הצדיק איננו שואל על יציאת מצרים או על הקרבת קרבן פסח. הוא שואל אודות הפלא המתמיה של מצוות פדיון פטר חמור ועריפתו- "מַה זֹּאת". התשובה היא כל יציאת מצרים נעשתה בדרך הפלא והמופת.
לכן גם התפילין שבפרשיה הדגש בהן הוא על היד:
"הָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד" (שם טז).
הזיכרון והפה נעלמים, נותרת רק היד.
הבה נתפלל כי נזכה לגאולת בכח הדיבור ואם לאו, בכח האותות והמופתים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
