ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- חסידות ועבודת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
א. כוונה טובה - שכל כוונתו תהיה לעושת נחת רוח לבורא יתברך.
ב. לבחון את מעשיו היטב ולראות שגם התוצאות מהם יהיו טובות.
ג. לבטוח בה' ולקוות לעזרתו.
לפעמים אדם צריך להימנע ממעשים טובים לכאורה, מפני שהתוצאות שלהם רעות. לפעמים מידת החסידות היא להתאפק ולשתוק. הנה התורה ציוותה: "הוכח תוכיח את עמיתך". אך אם אדם יוכיח חוטאים שאינם רוצים לקבל תוכחות, דבריו לא רק שלא יועילו, אלא יכולים לגרום להם להחריף את התנהגותם ולהרשיע יותר ולהוסיף חטא על פשע. במצב כזה אין זו מידת חסידות להוכיח אלא לשתוק. וכבר אמרו חכמים: "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע". דוגמא נוספת לצורך בשיקול דעת בדרך החסידות: זה פשוט שראוי לכל אדם להיות מקדים לדבר מצווה: "הווי רץ לדבר מצווה". אך לפעמים יכולה להיוולד מזה מריבה. כאשר מתפתחת תחרות וכל אחד רוצה לזכות בעשיית המצווה, ואחד דוחף את השני, וכל אחד נדחף ולבסוף המצווה מתבזה ושם שמים מתחלל מהמריבה ומההתנהגות הלא מכובדת. במצב כזה ודאי שחייב החסיד להניח המצווה ולא לרדוף אחריה. וכך אמרו חכמים במדרש בעניין הלווים נושאי המשכן, בני קהת: מתוך שהיו יודעים שכל מי שנושא את הארון שכרו מרובה היו כולם רצים לשאת את הארון, ומניחים את השולחן והמנורה והמזבחות. ומתוך כך היו באים לידי מריבה, ומתוך שהיו נוהגים קלות ראש, הייתה שכינה פוגעת בהם. אלא פעמים שהפרישה היא החסידות. זאת צריך לשקול בשום-שכל ובכוונה נכונה.
הנה חייב אדם לשמור את כל המצוות בכל דקדוקיהן, לפני מי שיהיה ולא לירא ולא ליבוש. וכן אמר דוד: "אדברה עדותיך נגד מלכים ולא אבוש" וכן אמרו חכמים: הווי עז כנמר לעשות רצון אביך שבשמים". אך גם בזה צריך להבחין, כי כל זה נאמר על גופי מצוות שאנחנו חייבים בהם חובה גמורה, ובהם ישים פניו כחלמיש. אך בדברים שהם תוספת של חסידות, ואם יעשה אותם לפני המון העם הם יצחקו ויתלוצצו על מעשיו, ונמצאו חוטאים על ידו. והוא היה יכול להימנע מלעשות את הדברים להללו כי אינם חובה מוחלטת, בזה ודאי שיותר הגון לחסיד שימנע מלעשות. כך אומר הרמח"ל. והוא מה שאמר הנביא: "והצנע לכת עם אלוקיך". כללו של דבר: כל מה שהוא עיקר ומצווה גמורה, יש לעשות בלי להתחשב במלעיגים. אבל מה שאינו עיקר המצווה, אלא מידת החסידות, וזה גורם שחוק והיתול - מזה יש לפרוש ולא לעשות בפני אחרים שאינם מבינים זאת. במקרה כזה דווקא הפרישה תוליד יותר קידוש השם ונחת רוח לפניו מאשר המעשה. כל זה צריך לבחון בלב מבין ושכל נכון וכוונה טהורה ואז יזכה לעזרת ה' לכוון מעשיו באופן נכון. "רגלי חסידיו ישמור".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
