ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרשת ויחי - מהלכות תיקון השובבי"ם

בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית ויחי Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תש"ע

פרשת ויחי - מהלכות תיקון השובבי"ם


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל

במקץ ויגש ויחי, כמעט של מוזכר שם ה'
בתחילת פרשת וישב מסופר על יוסף שיורד למצרים. עד שהוא מושלך לבור הכלא מוזכר שם הויה כמה פעמים. מאמצע 'וישב' עד אמצע 'שמות' לא מוזכר שם הוי"ה בתורה, (חוץ מפעם אחת כדלקמן). כמעט ארבע פרשות רק שם 'אלוקים'. למה לא מוזכר שם ה'? הטעם הוא שמצרים היא ארץ ששולט בה פרעה שאומר "לא ידעתי את ה'". לא מכיר בשם הוי"ה רק בשם אלוקים.

מהו שם ה' ומהו שם אלוקים?
כשאלוקים בורא את העולם הוא בורא אותו חלק חלק. בכל יום נבראים עוד חלקים של העולם. מכל החלקים מורכב בסוף עולם שלם שבו כל חלק משלים את חברו. כמו שמכונית מורכבת ממנוע וגלגלים וכסאות ועוד אלפי חלקים שונים עם שמות שונים, כשהם מורכבים יחד הם מכונית אחת יעילה, הרבה יותר מסך כל חלקיה. כך גם בהמה, כשהיא מפורקת היא הרבה בשר, אברים, עצמות וגידים בשמות שונים. אמנם כאשר כל אבריה שלמים ומחוברים יחד היא יכולה לחיות, ללדת צאצאים וכו'. גם השם שלה הוא אחד.
כך גם העולם, בבריאתו הוא נוצר חלקים חלקים, עשרה מאמרות. שבעה ימים. על כולם חל שם אלוקים - בלשון רבים, כוחות רבים. זאת הסיבה שבגללה גימטריה של שם אלוקים הוא "הטבע". (האר"י). כוחות רבים שנראים מבחוץ כאילו הם פועלים כל אחד בפני עצמו או אפילו מנוגדים. ביום שבת של בריאת העולם התכללו כל החלקים יחד להיות דבר אחד שלם. "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" (בראשית פרק ב א). מיד אחר כך נקראו כל הפרטים בשם אחד. שם הויה. שם שכולל הכל. היה הווה ויהיה. (שו"ע או"ח ה א).
לכן בפסוק שאחרי "ויכולו" מוזכר בפעם ראשונה שם הויה. "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (בראשית פרק ב ד). בלשון חז"ל נאמר: "שם מלא על עולם מלא". (מדרש רבה בראשית יג ג). שם שאומר ביחד עם שם אלוקים שלכל החלקים יש בעל הבית אחד. "בעל כל הכוחות כולם".

שם אלוקים של הגויים ושם אלוקים של ישראל
כשפרעה מסתכל על החלקים ולא רואה את שם ה' המאחד אותם - הוא מתבלבל ועובד אלילים. הוא לא רואה שהחלקים מחוברים יחד, ועובד את אחד החלקים, הוא עובד את השמש או את הירח וזו עבודה זרה. פרעה זה או תלמידיו חושבים שיש כוח לרע בפני עצמו, הם יכולים לעבוד את הרע ולהיות רעים כמותו.
לעומתם כשעם ישראל אומר "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" הוא אומר שיש לכל הכוחות אדון אחד. הם רואים את החלקים והם גם רואים את השורש שמחבר אותם. "ה' הוא האלוקים". כן מתחזק יעקב בבואו למצרים באומרו "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". לא להבהל משם אלוקים ששולט במצרים כי מאחריו יש שם הויה. את אותו פסוק אומרים השבטים ליעקב במצרים בעת פטירתו. הם אומרים לו דע לך שאנחנו חיים במצרים אבל לא מושפעים מתרבות שלה. שמע אבינו ישראל: ה' הוא אלוקינו. אנחנו יודעים שה' הוא אחד. לכן אומר יעקב בברכות "לישועתך קיוותי ה'". וזו הפעם היחידה שמוזכר שם הויה בכל הפרשיות הללו.

למה מצרים בשם אלוקים בלבד?

הנהגת ה' בארץ ישראל יותר גלוי מהנהגת ה' במצרים. על ארץ ישראל התורה אומרת.
"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק: וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".

בארץ ישראל השגחת ה' נראית. במיוחד בבית המקדש שלשם אדם בא לראות ולהראות. "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ". בארץ ישראל יורד גשם לפי המצב הרוחני של היושבים בה. לכן, עיני ה' תמיד לראות את האדם "אם שמוע תשמעו אל מצותי" - "ונתתי מטר ארצכם בעיתו". אם לא תשמעו - "ולא יהיה מטר". בארץ ישראל גם כוחות הטבע שנראים נפרדים פועלים לפי הנהגת ה' המחיה אותם.
לעומתם במצרים אדם עלול לטעות ולחשוב כאילו כוחות הטבע פועלים מטעם עצמם. עד עשר המכות לא האמין פרעה שמי הנילוס והעפר. החגבים והשמש והירח. בעלי החיים כולם כולם מקבלים הוראות מבורא עולם. הוא חשב שכולם פועלים על פי הכללים שה' נתן בהם בתחילת בריאתו של עולם בלי שום קשר למעשה האדם, אפילו אם המלך והעם רשעים - הנילוס הולך ומשקה את מצרים. בעשר המכות מתברר שיש מנהיג לבירה. יש דין ויש דיין.

גאולה - גילוי שם ה'
בעת הגלות פרעה יכול להתגאות ולומר למשה "לא ידעתי את ה'". ממילא אין גאולה לעם ישראל. "את ישראל לא אשלח". הוא לא מרגיש את ההשגחה הפרטית. עולם כמנהגו נוהג והוא יכול לפי דעתו להמשיך לעשות רשע. הגאולה מתחילה בכך שה' אומר למשה:
"לך תאמר לבני ישראל. "ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר". (שמות ג).

בני ישראל לומדים להכיר כי ה' נמצא בכל מקום. גם פרעה למד לומר בסופו של דבר כי ה' נמצא מאחרי כל הכוחות כולם. "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ". (שמות ח יח) גם במצרים. זאת כל הגאולה מממצרים. וזאת כל הגאולה העתידה. למחוק את הטעות של מצרים. לכן אומר הנביא (זכריה יד ט) "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".

ישראל בגלות בהשפעה רוחנית של מצרים
עד שהגאולה מתרחשת, נמצאים ישראל בהשפעה רוחנית חזקה של מצרים. הם נמצאים בתוך המהות הרוחנית של מצרים שלא ניכר בה שם הויה. וגם הם לא מזכירים את שם ה'. רק שם אלוקים. כך מסביר הרמ"ק (פרדס רמונים שער ח פרק יב) "במצרים, כשגלו ישראל ביניהם הנה מזון ישראל היה ניתן לשרו של מצרים כדי שיהיו ישראל ניזונים. כענין האב שזן את בנו על ידי שליש. והנה בהכרח מזון בן המלך ניתן אל השליש ההוא. וכן בהיותנו גולים תחת אדונים קשים - הנה השכינה אמנו תשפיע אלינו שפעה על ידי השר ההוא. נמצא השר זן ומפרנס בני ביתו במזונותינו ואנו אוכלין מתמציתן ומותרם. והיינו (שאמרו ז"ל ע"ז ח) 'ישראל שבחוצה לארץ - עובדי עבודה זרה בטהרה הם'. כי תפלתם להשפיע אל השכינה והשכינה תשפיע עליהם. והנה השכינה כשמשפעת - אינה משפעת להם אלא על ידי השר אשר הם תחת ממשלתו. נמצאים ח"ו מכניסים צלם בהיכל בטהרה גמורה. וזהו תלונת דוד באמרו 'כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלקים אחרים' כדפרשו חז"ל (כתובות קי). ולכן אמרו רז"ל (חגיגה יג:) שבכל מקום שגלו ישראל אותה האומה נתעלה. מפני שהיא היושבת ראשונה במלכות". רק אחרי שבני ישראל לומדים מפה משה את שם ה'. הם יכולים להגאל.

השבתת העבודה זרה - ה' הוא האלוקים
כך היה בימי אליהו הנביא בהר הכרמל. שם נגלתה אפסותם של כל נביאי הבעל על ידי ירידת הגשם. הסתבר לכל העם שכוחות הטבע לא תחת שליטת עובדיהם, רק תחת שליטת שם הויה. הגשמים הללו יורדים על פי התפילה של אליהו הנביא. התברר שבאמת בטבע יש כוחות רבים, אבל יש אחד שמפעיל אותם. לכן כולם צועקים: "ה' הוא האלוקים" ומבטלים את העבודה הזרה.
זה מה שמתפלל יעקב לפני יציאתו לחרן. "והיה ה' לי לאלוקים". וכשהוא חוזר לארץ הוא עובר במעבר "יבק" וזוכה בשם ישראל. האר"י אומר שהשם הזה הוא גימטריה של שם הויה ואלוקים ביחד. (86+26=112). הוא רמוז בשמו של יעקב (יעקב=יבק) ורמוז במאבק שהיה שם. "ויאבק איש עימו". (יאבק=יבק) חיבר יעקב שם הויה לשם אלוקים, וניצחו למלאך לגמרי.

מעשה יעקב סימן לבנים - איך לפעול ניסים
כתב בספר נפש החיים (שער ג פרק יב) שבאותו כוח שיעקב ניצח בו את שרו של עשיו, יכולים אנו לבטל מעליו "כל הכחות והרצונות שבעולם". וכל המעשים המוזכרים בגמרא על ידי רבי חנינא בן דוסא ואחרים שהיו שולטים על כוחות הטבע. הכל מיחוד אמיתי של שני השמות הללו: "ובאמת הוא ענין גדול וסגולה נפלאה להסר ולבטל מעליו כל דינין ורצונות אחרים שלא יוכלו לשלוט בו ולא יעשו שם רושם כלל. כשהאדם קובע בלבו לאמר הלא ה' הוא האלקים האמתי, ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם, וכל העולמות כלל והכל מלא רק אחדותו הפשוט ית"ש. ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כח ורצון בעולם. ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ב"ה. כן יספיק הוא יתברך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכחות והרצונות שבעולם שלא יוכלו לפעול לו שם דבר כלל.
וזה הענין הוא גם כן בכלל כוונת הזוהר (בהקדמה דף י"ב סוף ע"א) פקודא רביעאה למנדע דה' הוא האלקים. כד"א "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד" (דברים ד). ולאתכללא שמא דאלקים בשמא דהוי"ה. וכד ינדע בר נש דכלא חד, ולא ישוי פרודא - אפילו ההוא סטרא אחרא יסתלק מעל עלמא כו' והבן. וגם יגזור אומר ויקם לו לפעול ענינים ונסים נפלאים היפוך סדור כחות הטבעים. כיון שמשעבד ומדבק טוהר אמונת לבבו באמת בל תמוט רק לו יתברך לבד. ואצלו יתברך הכל שוה כל רגע. לפעול בסידור הטבע שקבע או היפוך סידור הטבע. כמו שמצינו ברבי חנינא בן דוסא שהיה גוזר אומר ופועל כפי רצונו כל עת היפוך סידור הטבע כאמרו: "מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק". רוצה לומר הלא אצלו יתברך שווה זה כמו זה כנ"ל. וכן הספיק הבורא ב"ה בידו. וכהנה רבות אתו כמובא בש"ס מנפלאות עניניו:

מהם השובבי"ם?
מתי תקופת השובבי"ם?
ממוצאי שבת של פרשת ויחי עד שבת שקוראים בה פרשת משפטים אנו בתוך תקופת השובבי"ם. בזמן הזה אנו קוראים בפרשיות השבוע אלו על היציאה של עם ישראל ממ"ט שערי טומאה וכניסתם למ"ט שערי טהרה.
כתב השל"ה הקודש על תקופת השובבי"ם: "דרך ישראל להתעורר בהם בדרכי תשובה ביתר שאת, כמוזכר בדברי הקדמונים והאחרונים". וכתב בספר השל"ה הקדוש (שמות בדרוש שובבי"ם ת"ת א) שפרשת "שמות" עוסקת בגלות שהיא "סיגופים של ישראל. וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ". וכל העבודה הקשה הייתה "למירוק וזיכוך". כך אנחנו עושים גם בימים אלו "למירוק וזיכוך" ולנקות זוהמת מצרים מעלינו. כן מובא בשם האריז"ל (קומץ המנחה ב עט) שפרשיות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים שראשי התיבות שלהם הם שובבי"ם הם: "עת לתיקון הברית".
חכמי הרמז אמרו רמז לתיקון השובבים נרמז בגמטריה של מילה זו (שובבים=360) שהוא הבדל בין "קדש" (קדש=404) ל"חול" (חול=44). וגם בין טמא (טמא=44) וקדש (קדש=404).

תיקון השובבי"ם - יציאה מתרבות מצרים
חכמינו אמרו "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. שלא את אבותינו בלבד גאל אלא אף אותנו גאל שנאמר (דברים ו') "וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ". (רמב"ם הלכות חמץ ומצה לו).
המילים הללו נאמרות לבנים של יוצאי מצרים ארבעים שנה אחרי היציאה ממצרים. משה אומר להם אתם צריכים לראות את עצמכם כאילו אתם יצאתם מצרים. אבותיכם יצאו באופן מעשי ממצרים אבל היו בהם אנשים שכל הזמן חשבו לחזור למצרים. בגלל זה הם לא רצו לבוא לארץ ישראל. בעוון זה הם לא נכנסו לארץ הקודש. תרבות מצרים לא יצאה מהם. זו הסיבה שבגללה בני ישראל בכו על איסורי העריות, "וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי משֶׁה רָע". ומהו בוכה למשפחותיו? "על עסקי משפחות על עריות הנאסרות להם" (רש"י בשם הספרי).
הקדושה זה לא התאימה להם. הם רצו לחיות כמו במצרים. "חינם". משה ממשיך ואומר לבנים של יוצאי מצרים שהם צריכים להתנתק מהטומאה של מצרים. אומר להם משה שכשעזבתי אותם ארבעים יום, הם חזרו לעבוד עבודה זרה כמו במצרים. לכן אומר להם משה, אתם חייבים להתנתק ממצרים. חייבם להתנתק מהשפעתה הרעה.
תהליך יציאת מצרים לא נפסק. ההשפעה הרוחנית של מצרים בעריות ובשעבוד, בתרבות הרמאות והשקר. התרבות הזו ממשיכה להשפיע לרעה על העולם עד היום. שורש כל ארבעת המלכויות ששיעבדו את ישראל הוא במצרים ובתרבותם הרעה. כשנכרית את השורש הרע הזה מתוכנו - תפסק מלכות אדום וכל השאר. אנו מחויבים להמשיך ולצאת מתרבות מצרים והשפעתם הרעה. כל הזמן, בלשון הווה. "אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם" (במדבר פרק כג כב). מזה נגיע לגאולה שלימה "יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ: כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ". ותתקיים בהם ברכת אברהם אבינו "וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית יב ג).

תיקון השובבים - לברוח מעריות
ניתוק מטומאת מצרים - ניתוק מעריות
כשמשה רוצה להזהיר את ישראל מטומאת העריות הוא אומר להם: "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" (ויקרא יח ג). מצרים נקראת "ערות הארץ". עיקר תרבותה הייתה עריות. עליהם אמרו חכמים: מה היו עושים? איש נושא איש ואשה נושא אשה ואשה נשאת לשני אנשים". (רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא, ח). בימים אלו משתדלים במיוחד להתנתק מטומאה זו. גם אנשים וגם נשים.
בפרשת ציצית אנו אומרים כל יום פעמיים כי הקב"ה הוציאנו ממצרים על מנת שנהיה קדושים בשמירת המחשבה ובשמירת העינים. "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם". אַחֲרֵי לְבַבְכֶם - מחשבת עריות. וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם - ראית עריות. שהם מקלקלים את הקדושה ואם תכלית יציאת מצרים. ניתוק מהטומאה שלהם. "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (במדבר טו לט).

תיקון ראשון לשובבי"ם - תיקון האינטרנט
הסביר אור החיים הקדוש (ויקרא יח ב) למה דווקא בשמירת המחשבה והעיניים תלוי התיקון הזה: "הנה ידוע הוא כי כל מצות אשר צוה ה' לעם קדושו הם מצות שיכול האדם לעמוד בהם, ויטה עצמו אל הרצון לעשותם. זולת מצות פרישת העריות הוא דבר שנפשו של אדם מחמדתן ואונסתו עליהם לעשותם, זולת בהתעצמות הרחקת ב' דברים מהאדם: (א) והם מרחק הרגש ראות העין. (ב) מרחק בחינת החושב. ואם ב' אלו לא יעשה - אין אדם שליט ברוח זה לכלותה ממנו". רוצה לומר כי אדם שבאמת רוצה להתנקות מהעריות. לא יכול לעשות זאת אם הוא לא שומר את עיניו וליבו. ושני אלה בידיו לשמור עליהם. ואם לא שומר עליהם - הוא מסור בידיהם. "ואינו צריך לומר אם ישלח ידו ואכל מעט מן הרע הזה - הנה הוא מסור ביד תאותו". הנה לנו עצות מאדם קדוש איך לקיים "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם".
אחד המכשלות הגדולים בעניין זה בימינו הוא האינטרנט. שם אדם יכול ליפול גם בראיה וגם במחשבה. לכן התיקון הראשון שצריך לעשות בימי השובבים הוא לתקן את הקלקול הזה. ואם יש לאדם בביתו אינטרנט לא מאובטח כדוגמת "רימון" - לפי כל דבר שיתקן את הפרצה הזאת מיד. לפי כל תיקון אחר. יבורכו הרבנים שלקחו אחריות ופועלים למנוע את בני קהילתם שלא ירדו ל"תועבת מצרים" שנמצאת באתרי אינטרנט שונים, במחשב או בנייד. בבית או ברחוב. עליו נאמר: "רבים חללים הפילה", זהו תיקון השובבים הראשון שצריך לעשות. וכל אדם. פשוט כל אדם - יעשה את זה היום ולא מחר. הכנה לשובבים.

תיקון העריות - יציאה משעבוד מלכויות
חכמינו אמרו שלא נשתעבדו ישראל במצרים עד שביטלו את ברית המילה שניתנה לאבות. והיא חלק מתיקון העריות. שבט לוי שלא ביטל ברית המילה - לא נשתעבד במצרים (רמב"ן יבמות מו). ולא נגאלו בני ישראל עד שמלו את עצמם במצרים. (רבה שמות יט).
ומנין לנו ששעבוד ועבדות קשורה לקלקול העריות? מכנען עבד עבדים. שכשאשר "חָם אֲבִי כְנַעַן" מקלקל בעריות ורואה "אֵת עֶרְוַת אָבִיו" הוא מתקלל על ידי נח בשיעבוד ועבדות. "וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו". (בראשית ט כה). ולכן כשפרעה רוצה להמליך את יוסף ששלט על יצרו הוא מלביש אותו בגדים. "וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ" (בראשית מא מב) אבל העבדים היו הולכים ערומים במצרים ובכל מקום, כמו שמביא רש"י שם: "חם שביזה את אביו נאמר בזרעו (ישעיה כ) "כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם".

תיקון חטאי העבר - תיקון השובבים
שיקבל עליו כל שנה לעשות תיקון שובבים
כמה וכמה פעמים באו אלי גברים ונשים וביקשו תיקון על חטאי העבר בעריות וכד'. שאלתי את מו"ר הרב שליט"א ואמר לי להדריך אותם לקבל על עצמם כל שנה לצום פעם אחת או פעמיים או להתענות תענית דיבור כל חייהם בשובבים. ובאמת התיקון שונה מאדם לאדם כי גם הקלקול שונה מאדם לאדם. יש נכשל במחשבה ויש נכשל במעשה. יש בעלי תשובה שנכשלו ויש דתיים שנכשלו (שזה הרבה יותר קשה). יש שנכשלו במעשה חמור ויש במעשה חמור יותר. יש שנכשלו לאונסם ויש שגירו יצר הרע בעצמם. יש נכשלו פעם אחת ויש נכשלו פעמים רבות. יש נכשל בעצמו יש מחטיא גם אחרים. לכן התיקון הוא שונה מאחד לאחד לפי מדרגתו ולפי מדרגת עונו.
בספרי המקובלים כתוב כי תיקונים אלו צריכים להעשות על יד צומות רבים וקשים. מו"ר הרב שליט"א מקיל הרבה ואומר שהעיקר הוא תיקון השובבים שנעשה בכמה דרכים. יש ספרי לימוד לתיקון הברית. יש תפילות לתיקון הברית. ויש תעניות אכילה ויש תעניות דיבור. אמנם אומר מו"ר הרב שליט"א שגם מי שעשה פעם אחת את התיקון בשנה אחת, ראוי לו שיעשה את התיקון כל שנה ושנה "וחטאתי נגדי תמיד".
הטעם שהרב מיקל בזה הוא בגלל שהתקופה הזו היא תקופה של תשובה וצריך להקל על בעלי תשובה. גם הקב"ה בעצמו מסייע לתיקון. "ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך": שערי שמיים פתוחים.
"אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ" (הושע פרק יד ה). "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם: אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר" (ישעיהו ד).

זהירות בתאווה האכילה - תיקון לפגם הברית
בספר "מגיד מישרים" מובא שמרן רבי יוסף קארו ז"ל היה מקפיד מאוד להתענות בתקופה זו, בפעם אחת עודד אותו המלאך המגיד להחזיק בקבלה זו ואמר לו: דע לך כי "יצר הרע ונחש וסמאל כי הם רודפים אחריך תמיד ואליך תשוקתם ואתה תמשול בהם, והנה אמרת להתענות בשבועות הללו של שובבי"ם,,,, כי האמת שהתענית בשבועות אלו. הוא חשוב ומקובל ומרוצה מאוד". (פרשת וארא).
כמו כן הוא עודד אותו להזהר גם בעת אכילתו בלילה בין יום צום אחד למשנהו שלא יאכל לשבוע יותר מידי, ולא יאכל לשם הנאה, ולא יאכל כשאינו רעב, וגם כשהוא מרגיש חולשה ורעב - לא לאכול יותר מידי. וציווהו להתנהג כמו רבי יהודה הנשיא שלא נהנה מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה. (שם). ואף על פי שלא כולם במדרגת "רבינו הקדוש" אפשר לנהוג כמותו בחלק מהארוחות שאוכלים, או אפילו בחלק מהארוחה עצמה. ובודאי בתקופת השובבי"ם.

גם בחורי ישיבה יעשו תיקון השובבים
מכאן אומר מו"ר הרב שליט"א כי גם בני תורה צריכים לעשות תיקון השובבים. אם זה בתענית ועם בתענית דיבור עם הציבור ואע"פ שאומרים תהילים ומפסיקים מלימודם, אמר הרב שגם קריאת תהילים זה כמו לימוד תורה. ובמיוחד שהיצר הרע מתגרה בתלמידי חכמים יותר מכולם.
אמנם אם ראש ישיבה לא מרשה לבני הישיבה להעדר מהישיבה ללכת עם הציבור לעשות "תענית דיבור". יקבל הלומד על עצמו בישיבה לעשות תענית דיבור בעת שלומד תורה. שלא ידבר דברים בטלים כל היום מנץ החמה עד צאת הכוכבים. ובמיוחד שתיקון זה נצרך ביותר לבחורי ישיבה רווקים שצריכים לו ביותר שהיצר רודה בהם. אמנם גם נשואים צריכים שמירה וקדושה. גם על חטאי הנערות שלהם וגם על ההווה והעתיד.

כמה תעניות לעשות בשובבים?
יש מתענים במיעוט אכילה ויש מתענים ממש. (א) יש מתענית פעם אחת בכל השובבים. (ב) יש מתענים בכל שני וחמישי בשבועות השובבי"ם. (ג) יש עושים ארבעים תעניות רצופות חוץ משבת כמובן, ומתענים רק ביום ולא בלילה ועושים זאת במשך תקופת השובבי"ם. וכתב הרמ"ע מפאנו במאמר תקוני תשובה (פרק ד) כי מי שאינו יכול לצום ארבעים יום רצוף, ומתענה ימים שאינם רצופין, יש אומרים שיתענה שמונים יום ויש אומרים שיתענה שישים ושמונה יום. (ד) יש מתענים שלשה ימים רצופים יום ולילה ללא הפסקה. והיא חשובה כמו ארבעים יום שצמים רק ביום באופן רצוף. (ה) יש עושים "תענית הפסקה" - שהיא תענית של ששה ימים רצופים יום ולילה. ממוצאי שבת עד ליל שבת שאחריו. ויש עושים "תענית הפסקה" בכל שבוע משבועות השובבים.
מו"ר אבא שליט"א סיפר על כמה וכמה אנשים פשוטים שהכיר, שהיו מתענים "תענית הפסקה" והיו באים אליהם אנשים להתברך והיו ברכותיהם מתקבלות. עם זאת ראיתי כמה אנשים כמה פעמים ששאלו את מו"ר הרב שליט"א האם לעשות "תענית הפסקה" בימי השובבים. ואמר להם: לא לעשות. ואולי זה בגלל ששאלו.

אם יש עשרה מתענים - יגידו עננו
כתב שולחן ערוך (תקס"ו ג'): "אין השליח ציבור אומר 'עננו' ברכה בפני עצמה אלא אם כן יש בבית הכנסת עשרה שמתענין". הרב מהר"ם בן חביב כתב שדוקא בתענית שהקהל קבלו עליהם, כמו עשרה מקובלים שקבלו עליהם תענית שובבי"ם או עשרה רבנים שקבלו תענית על צרה וכיו"ב. אבל בתענית ציבור של ארבע צומות שהם כדברי קבלה, גם אם יש רק ששה מתענים או שבעה אפשר לומר 'עננו' ולקרוא בתורה. והמשנב"ר פוסק שצריך שבעה שזהו רוב הניכר (והוא מסכים שיש הבדל בין סוג התעניות אלא שצריך רוב הניכר). למעשה, גם אם יש שישה צמים - בתעניות אלו אומרים 'עננו' ו'ויחל'.

קבלת נדר תענית - כל מנהג טוב לקבל בלי נדר
לקבל בלי נדר - הרוצה לצום בימי שובבים יאמר קודם מנהגו שהוא לא מקבל את הצום בנדר, אלא אם ירצה - יצום. ואם לא - יאמר מזמור תהילים או ישלם צדקה בעבורו. ואם אדם לא עושה כך ונהג לצום פעם או פעמים - זה נהפך לנדר אע"פ שלא אמר בפירוש "הרי זה כנדר". וטוב לעשות התרת נדרים על כך אך יזהר שלא יצטער על כל מה שעשה לשעבר - שלא ימחקו מצוותיו ולא יזכרו צדקותיו. אלא כשהוא מתיר נדרו יאמר שהוא לא מתחרט על הצום אלא על כך שלא אמר "בלי נדר".
קבלה בטעות אינה נדר - אמנם מי שנהג איסור בדבר המותר ולא ידע שזה מותר הרי זו קבלה בטעות ולא צריך להתיר (עיין שו"כ סי' רי"ד ובא"ח שם אות י"ז). וכתב הרב בא"ח בספרו "תורה לשמה" סי' קע"ב קצ"ט כי אשה שקיבלה על עצמה לשמוע שופר או לישב בסוכה שאלה מצוות שהיא לא חייבת בהן - ונהגה כן פעם פעמים או שלוש - חייבת להמשיך כך תמיד. ואם חשבה בטעות שהיא חייבת ועשתה כן אפילו מאה פעמים - הרי זה כ"נדר טעות" שאינו נדר, וטוב שתעשה התרת נדרים. אמנם אם אמרה "בלי נדר" אין עליה חיוב ואינה צריכה "התרת נדרים" וטוב שתמשיך במנהגה ותבוא עליה ברכה.
ביטול מנהג חד פעמי לא צריך התרה - יש הנוהגים לצום בימי השובבי"ם, או בערב ראש השנה או בערב ראש חודש. ואם פעם אחת לא צם מחמת חולי וכדו' - יש מי שאומר שעליו לעשות התרת נדרים. ויש מי שאומר כיון שלא בא לבטל מנהגו לגמרי, אלא כעת לא צם מחמת אונס - אינו צריך התרת נדרים (עיין לבא"ח ש"ש ראה אות י"ז).

תיקון השובבים - תיקון הדיבור
גלות מצרים - גלות הדיבור
חלק מהיציאה מטומאת מצרים הייתה יציאה מתרבות הדיבור הרע. לא לחינם שמו של פרעה הוא פה רע. שהיה דיבורו מקולקל בכל הדברים הקשים. דברי כפירה, "לא ידעתי את ה'". מבטיח ולא מקיים. מדבר בגאווה "לי יאורי ואני עשיתני" ועוד.
קלקול הדיבור של פרעה השפיע גם על ישראל שהיו מנועים למדבר קדושה. לא היו בני ישראל מתפללים אל ה' כלל. פעם אחת מת מלך מצרים והמצרים הניחו להם קצת "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ" ומיד שהתפללו "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב".
גם משה עצמו היה במצרים כבד פה וכבד לשון. הדיבור היה בגלות. גאולת מצרים הייתה "גאולת הדיבור" כדברי האר"י ז"ל וזה פירוש המילה פסח, שהיא מחולקת לשנים "פה-סח". שבתחילה לא היה משה יכול לדבר, ואחרי היציאה ממצרים נתרפא. שבתחילה לא היו יכולים ישראל לצעוק אל ה' ואחר כך שרו שירה על הים. גם אנו בתקופה זה מתאמצים בגאולת הדיבור.

תיקון הדיבור - יציאה משיעבוד
כיוון שתיקון הדיבור לא הושלם עד תומו. לא זכה משה להכנס אל ארץ ישראל ולהביא גאולה שלימה. ודבר זה נתגלגל על ידי חטא מי מריבה שלא השתמש בכוח הדיבור הקדוש כשהיה צריך לכך. וקלקול זה לא היה של משה לבדו אלא של כל ישראל. כדברי משה (דברים א לז) "גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם" וכן בפרק ג' שם "וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי".
תיקון הדיבור הוא כל השנה וגם בליל הסדר. חלק מהתיקון הוא בתקופה זו של השובבים. לאמץ לעצמינו דיבורים נקיים מכל חשש איסור של שקר וחנופה. לשון הרע ורכילות. נדרים ושבועת שוא. קללות והלבנת פנים. של כל מה שיש בו חשש איסור. מצד שני להרבות בדיבור של קדושה. להרבות בתפילה ובלימוד תורה. להרבות בתהילים ובכל דבר שיש בו דיבור או ניגון של קדוש.

לימוד הלכה - תיקון לפגם הברית
כתב השל"ה הקדוש - בספר שמות "אלו התיבות של שובבי"ם ת"ת, רומזים לארבע חומות "תשובה" "תפילה" "צדקה" "תורה". כי שובבים רמז ל"שובו בנים שובבים"!! ובמה? בתיבת ת"ת, ראשי תיבות תשובה תפילה, וגם ראשי תיבות תלמוד תורה, וגם תיבת ת"ת הוא לשון נתינה רומז לצדקה".
וכן כתב בספר "אוהב ישראל" (פרשת ויחי) "שצריך להתאמץ בתיקון זה גם בתענית וגם לכוון בברכת "תקע בשופר גדול" בכוונות הראויים כמבואר בסידור האריז"ל. (ששם כתוב כי צריך האדם להתפלל על כל כוחות שיצאו ממנו לבטלה ח"ו שיחזרו למקומם הראשון). ועיקר התשובה הוא ע"י תורה ותפלה וצדקה. כל אחד ואחד לפי יכולתו, ובפרט בלימוד תורה שבעל פה, לברר הלכה בליבון ובירור יפה בזה הוא מקבץ חלקי הטוב והניצוצין קדישין ומברר אותן מתוך הקליפות להוציא בולעם מפיהם. בסוד חיל בלע ויקיאנו (איוב כ, טו) וזהו עיקר התיקון של פגם הברית". "וכל שכן מי שזוכה ללמוד תורה לשמה ממש".

תענית דיבור בשובבי"ם
כמה תעניות דיבור?
כתב הרב יצחק אלפייה זצוק"ל מיסד התענית דיבור. שתענית דיבור יש בה מעלות רבות: שהאדם לא נחלש בה, והשומר פיו ולשונו - זוכה לאור הגנוז שאין כל בריה יכולה לעמוד בפניו. לכן טוב לכל אדם שיקבל על עצמו לפחות פעם אחת "תענית דיבור" בכל התקופה זאת. ומלבד זאת טוב שיקבל על עצמו עוד מידי פעם "תעניות דיבור" של שעות בודדות במשך התקופה.
למעשה יש עושים תענית דיבור יום שלם בתקופת השובבי"ם. יש נוהגים לעשות תענית דיבור פעם בשבוע בשובבי"ם. יש מהדרים ועושים: תענית דיבור בכל שני וחמישי בכל תקופת השובבי"ם. הרה"ג עזרא ציון מלמד ע"ה היה עושה תענית דיבור בביכ"נ שלו בנחלאות שבוע אחד ביום א' ושבוע שני ביום ב' וכך כל שבועות השובבים. בבית הכנסת של מו"ר הרב שליט"א נוהגים לעשות תענית דיבור ביום שבת. ואע"פ שנאמר בתשב"ץ שאין קובעים היום תענית על הציבור, היינו דוקא תענית אוכל ומשקה, אבל תענית דיבור, טוב ויפה לעשות כן בציבור.

מהלכות "תענית דיבור"
1. תענית דיבור, מעלות השחר - התענית היא מעלות השחר עד צאת הכוכבים. ואין צריך להתחיל אותה מערב קודם בשעת השקיעה.
2. אין בתענית דיבור איסור על אכילה - רק איסור לדבר או לקרוא משהו חוץ מדברי קודש. ואע"פ שהם דברים שמותר לדבר בימים אחרים. בודאי שאין לדבר דיבורים אסורים חלילה.
3. תענית דיבור עושים בדרך כלל עם הציבור . אך אפשר לעשות תענית זאת גם ביחיד. וכשעושים עם הציבור ביום חול, משתדלים לאכול ביחד ולא כל אחד בביתו. על מנת שלא לבטל זמן שכל אחד הולך לביתו לאכול, ובהכרח מדבר דיבורים מיותרים.
4. מה מותר לדבר? בתענית יחיד של דיבור מותר רק דברים של קדושה ודברי תורה לא מדברים דברים בטלים, לא דברים של חול, לא דברים של מסחר ופוליטיקה - אפילו דברים נכונים וחשובים. גם לא צרכי הבית שמותרים בדרך כלל, "לך למכולת" וכד'. לא שואלים בשלום אדם ולא עונים לו. וכדי שלא יבואו חלילה לכעס אם מישהו יאמר לו "שלום" ולא יענה לו - טוב להכין פתק ובו כתוב "סליחה, אני בתענית דיבור", כדי שהשואל בשלומו לא ייעלב חלילה.
5. לא לדבר כלל בתענית דיבור - בתענית ציבור של תענית דיבור היה הרה"ג המקובל האלוקי רבי יצחק אלפייה ע"ה מקפיד שלא ידברו כלום חוץ מקריאת תהילים. פעם רצה אדם אחד לדבר דברי חולין ביום תענית דיבור וביקשו לצאת לדבר בחוץ. יצא הלה דיבר מה שרצה וביקש לשוב לציבור. יצא אליו רבי יצחק אלפייא ע"ה ואמר לו שלא יחזור לבית הכנסת שלא ידביק את הציבור ביצר הרע שלו.
6. משתדלים לקרוא 'תהלים' שלוש פעמים במשך היום. וטוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה. ולכן אם אדם התאמץ והשתדל ולא הספיק לקרוא שלוש פעמים, אבל היה עם הציבור כל היום בבית הכנסת. קריאת הציבור מועילה גם בשבילו.
7. להיזהר בכשרות האכילה - מסופר על הרב אלפייה ז"ל שהיה משתדל מאוד בכשרות האוכל של הציבור שהיו אוכלים ביחד אחרי התענית דיבור. כדי לבדוק את החסה מתולעים היה לוקח חמש נשים שיבדקו אחת אחרי השנייה. לאחר בדיקתם הוא בעצמו היה לוקח את החסה ומהבהב אותה על האש. וכל זה כי בזמנו לא היתה תוצרת של גוש קטיף נקיה מחרקים.
8. תה וקפה רק כשקוראים פרק קי"ט - כשהרה"ג המקובל האלוקי רבי יצחק אלפייה ע"ה היה לומד, זה היה מתוך שמחה גדולה. ונהג בבית מדרשו שאין מגישים תה או קפה, אלא רק בעת שמגיעים למזמור קי"ט. וכן מי שמברך על כוס משקה, יברך בלחש שלא יפריע לחברו שלומד, שאם שומע את הברכה עליו להפסיק מלימוד התהלים ולענות אמן.
9. הרוצה לקבל על עצמו גם "תענית אכילה", צריך לקבל על עצמו "תענית שלא לאכול" במנחה יום קודם התענית. ואז יוכל לומר "עננו" בתפילתו. אבל מי שמתענה רק "תענית דיבור" לא אומר "עננו" בתפילות.
10. תענית דיבור לשעות - אשה המטפלת בילדים רכים או שצריכה להיות בביתה, תעשה תענית דיבור חלקית ותתכנס עם חברותיה בשעות הבוקר או הערב לתפילה משותפת ושמיעת דברי התחזקות. וכן מי שלא יכול לעזוב את עבודתו אפילו לא ליום אחד. יעשה תענית דיבור של שעות בלבד להשלים. או יעשה תענית דיבור ביום שבת.
11. אדם שרוצה לכעוס או לדבר לשון הרע - בכל עת שקורה דבר זה ולא רק בשובבים, יקבל עליו אדם תענית דיבור לשעות "בלי נדר". כך יעבור אדם את השעות המסוכנות בשלום. ומו"ר הרב שליט"א סיפר שהוא מכיר כמה אנשים שבכל שבת ושבת היו עושים תענית דיבור חלקית. לא גומרים
את כל התהילים שלוש פעמים. אבל באותם שעות הם לא מדברים דברים בטלים כלל. רק לומדים ואומרים דברי תורה על השולחן וכד'. ובאמת בשבת יש מעלה מיוחדת לשמור על הדיבור שנאמר בו: 'ודבר דבר'. ולכן חמור בשבת לדבר דיבורים אסורים יותר מביום חול. אמנם אם אדם צריך ללמוד עם ילדיו תורה או צריך לעסוק בחינוכם ולא מדבר בגלל זה - יצא שכרו בהפסדו. וכן אם תענית זו גורמת צער לאשתו ומניעת עונג שבת לא יעשה כן.
12. תענית דיבור בשבת - היו כאלה שערערו על כך שמתענים תענית דיבור בשבת. שהרי תענית דיבור היא כנגד תעניות רגילות, והלא אין מתענין בשבת כלל (שו"ע רפ"ח א). אבל באמת אין בכך ערעור שהרי מצווה לשמור על הדבור בשבת יותר מחול. והרה"ג המקובל האלוקי רבי יצחק אלפייה ע"ה שהפיץ את רעיון "תענית דיבור" והחדירה לתודעת הציבור כותב שבשבת מעלתו של תענית הדיבור גדולה פי כמה ממעלתו ביום חול. וכך כתב: "ומה טוב שיהא ביום חול שאנשים לא יעבדו, ואם אפשר בר"ח מה טוב, ואם אפשר לעשות בשבת אין לך מעלה גדולה הימנה".
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב