סמיכות פרשת זכור לפורים | הרב דוד חי הכהן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
ארבע פרשיות
זכור

קטגוריה משנית

ספריה
מועדים
שיחות לחודש אדר

11218

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

ציפורה בת דוד

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בקריאת פרשת זכור אנו מקיימים מצות עשה מן התורה: "זכור את אשר עשה לך עמלק". ומבארים חז"ל שאין מצות זכירה זו על הלב שיזכור במחשבה, כמו שאר הזכרונות שנצטוינו עליהם, כגון: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים" 1 , "זכור את יום השבת לקדשו" 2 וכדומה, שבהם המחשבה היא על אותם המאורעות (-מצרים, שבת) ועצם קביעתם בלב היא קיום המצוה. אולם במצות "זכור את אשר עשה לך עמלק" נצטוינו גם באיסור לא תעשה: "לא תשכח", שהיא המזהירה אותנו לזכור את מעשי עמלק. אם כן, כבר מחויבים אנו לזכור בלב, ומה באה מצות זכור ללמדנו? במצוה זו נצטוינו לא להסתפק במחשבת הלב ולצרף אליה את דיבור הפה.
כיצד מקיימים את האמירה בפה? קבעו חז"ל לקרוא את פרשת "זכור" מתוך ספר תורה כשר, כפי שנאמר בענין זכירת מעשה עמלק: "כתוב זאת זכרון בספר" 3 . והיות ואין קריאה בספר תורה פחות מעשרה אנשים, קבעו כבר חז"ל לקרוא פרשה זו בשבת ברוב עם. הקורא צריך להתכוון להוציא ידי חובה את כל השומעים כאילו הם קוראים בעצמם, והם מצדם יתכוונו לצאת ידי חובת הקריאה כאילו הם עצמם קוראים, ולא רק שמיעה ככל קריאה רגילה בתורה.

יש לברר מדוע נקבעה קריאת פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים? הגמרא במסכת מגילה 4 כתבה את הטעם: כיון שבמגילת אסתר, העוסקת במלחמה עם עמלק בדמותו של המן, אנו קוראים: "והימים האלה נזכרים ונעשים" 5 . אם כן, צריך לסמוך זכירה לעשיה ולכן תקנו פרשת זכור (-זכירה) סמוך לפורים (-עשיה) שבו נעשתה המלחמה בעמלק.
יתכן ואפשר לצרף פירוש נוסף למאמר זה, שבאמצעותו נוכל לברר ענין נוסף במצות זכור. כידוע, ישנם שני אישים במגילת אסתר הנזכרים בייחוסם ויחס אבותם: מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש, ולהבדיל, המן בן המדתא האגגי. המגילה מתכוונת, בייחוס זה, ללמדנו לימוד חשוב, ובודאי לא רק לעסוק בהזכרת שמות בעלמא. והנה הקשר בין שני הייחוסים של אישים אלו קרוב ביותר: מרדכי מיוחס לקיש אביו של שאול המלך, ולהבדיל המן מיוחס לאגג מלך עמלק בימי שאול, ששאול המלך חס עליו ולא הרגו, ומרחמים אלו נולד המן.

בירור נוסף הוא מדוע מיוחס מרדכי לקיש ולא לשאול, שהרי אם הכונה במגילה לרמוז שמלחמת מרדכי בהמן היא תוצאה ישירה ממלחמת שאול באגג שלא נסתיימה, והיה צריך להיות לה המשך על ידי מרדכי צאצאו של שאול שיסיים את המלחמה בעמלק ששאול אביו- זקנו הניח. אם כן, מדוע לא נתייחס מרדכי לשאול? אלא יש בזה רמז לטעם אי סיום המלחמה על ידי שאול: מפני שנכמרו רחמיו של שאול על אגג, והרי תכונת הרחמים היא תכונתו של האב שנאמר 6 : "כרחם אב על בנים". לכן נזכר אביו של שאול כדי לברר לנו שהשימוש במידת הרחמים נעשה שלא כדין, על מי שהתורה ציותה לא לרחם עליו ולאבד את זכרו מתחת השמים. ואם כן חטאו של שאול גרם איום נורא על חיי האומה כולה, שלולי ה' שהיה לנו אזי חיים בלעונו.

ואם נשאל: מדוע יצא קצף על חטא היחיד על האומה כולה? נוכל לומר כי יתכן שגם לעם ישראל היה חלק בחטא זה, שכן הוא ראה ברחמי שאול על אגג מלך עמלק ולא מחה בתוקף. ולא זו בלבד, יתר על כן, הוא השתתף בחטא ולקח משלל הצאן והבקר שאסור היה לקחת כדי שלא ישאר שם עמלק אפילו על רכוש, כפי שציותה התורה 7 : "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים" שלא ישאר זכרו. ובכך תהיה המלחמה בעמלק מלחמה לה', מלחמת קודש, ללא אינטרסים או נגיעות אנושיות. רמז לכך אנו מוצאים במגילה, שם תיקן עם ישראל את מעשיו ועשה תשובה לחטאם זה, כפי שנאמר 8 : "ובביזה לא שלחו את ידם".
מתברר אם כן, שבימי הפורים בעצמם היה האיום להשמיד, להרוג ולאבד כעונש לעם ישראל על הרחמים שגילה כלפי עמלק בימי שאול, ובזאת עבר על מצות התורה: "זכור את אשר עשה לך עמלק". לכן דוקא בימים אלו תיקנו חז"ל, לכל דורות ישראל, לקרוא פרשת זכור כדי להראות שעם ישראל שב מחטאו ומקיים בימים אלו את תשובתו בפרסום, בקריאה ברוב עם את פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק". כלומר, הזכירה כוונתה לומר שאם תזדמן לנו מחית עמלק נהיה מוכנים בפועל למחותו ואת זכרו, ולא רק לומר בפה.

יוצא מדברינו שבקריאה זו ישנם שלושה ענינים שונים:
א. קיום מצות הזכירה.
ב. כונה בלב לאותם הדברים כדי לקיים את מצות "לא תשכח".
ג. נכונות לקיים את מצות התורה: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים". (ואם אמנם איננו מקיימים בפועל את המצוה, כבר אמרו חז"ל 9 : חשב אדם לעשות מצוה ולא יכול לקיימה- מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה).
בזאת יש באור חדש לדברי חז"ל שבארו את סמיכותה של פרשת זכור לפורים: כדי לסמוך זכירה לעשיה, כלומר עלינו ללמוד מענין הפורים שבו עם ישראל נלחם באויביו ונקם את נקמתו בעמלק, שגם אנו נהיה מוכנים לסמוך זכירה לעשיה אם תזדמן לפנינו מלחמה באויבי ה', ולא רק נקרא את הדברים בספר כמצות אנשים מלומדה.

על פי זה נבאר ענין נוסף. בעל תרומת הדשן, אחד מחשובי הפוסקים, כתב בספרו שמצות קריאת זכור היא מצות עשה מן התורה והיא חשובה יותר מקריאת המגילה שמצותה מדברי קבלה, נביאים ואנשי כנסת הגדולה. על כן, אם יש לאדם אפשרות לבחור בין קריאת זכור בשבת לבין קריאת המגילה בפורים, במקרה שלא יוכל לקיים את שתי המצוות, יש לו להעדיף קריאת זכור על קריאת המגילה. אולם, המגן אברהם חלק עליו וכתב שעדיף לבא בפורים אל בית הכנסת, שהרי ביום פורים קוראים בתורה בפרשת "בשלח" בענין "ויבוא עמלק וילחם בישראל", ובזה מקיימים את מצות זכור יחד עם קריאת המגילה, ולכן טובים השנים מן האחד.

שנים מגדולי הפוסקים הקרובים לזמננו, החפץ חיים במשנה ברורה ובעל ספר ערוך השולחן, לא הסכימו עם המגן אברהם ואישרו את פסקו של תרומת הדשן שיוצאים ידי חובה במצות זכור רק בפרשת זכור ולא ב"ויבוא עמלק" שבפרשת "בשלח". בעל ערוך השולחן הביא ראיה לדבריו מדברי הרמב"ם בספר המצוות 10 שכתב את טעם מצות זכירת עמלק, כדי שלא תיחלש איבתנו לעמלק ברבות הימים ונוכל לעשות את המלחמה בלי שום חולשה. אם כן, עיקר הזכירה היא לשם המלחמה וקיום מחית עמלק לעתיד, ודבר זה נזכר בפרשת זכור ולא בפרשת "בשלח", שכן בפרשת "בשלח" נאמר: "כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק... מלחמה לה' בעמלק מדור דור". בפרשה זו נזכר שה' ילחם בעמלק ולא ישראל. ואילו בפרשת זכור נאמר: "והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך מסביב, תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח". זאת אומרת שענין הזכירה קשור במצות המלחמה שלנו- עם ישראל- בעמלק. יוצא איפוא שלפי הרמב"ם רק כך מקיימים את מצות הזכירה בשלמות. זהו ענין זכירת עמלק בפה: לקיים בפועל ולא רק במס שפתיים.

החפץ חיים, בספרו "משנה ברורה", כתב טעם אחר לדחות את דברי המגן אברהם. הרי בפסוק מפורט מה יש לזכור: "אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוהים. והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" 11 . דברים אלו לא כתובים בפרשת "בשלח".
אולם, המשנה ברורה לא פירש מה נאמר בפרשת זכור ומה חשיבותם שלא נזכרו בפרשת "בשלח", אלא שלפי ביאורנו ניתן להסביר זאת בדרך הבאה:
בפרשת "בשלח" מסופר כי עמלק נלחם בישראל ומשה שלח את יהושע למלחמה. והנה, הוא עצמו עלה לראש הגבעה ונשא כפיו כלפי ה'. וכאשר הרים ידיו, וראו ישראל את כפיו פרושות השמימה ונשאו ליבם לאביהם שבשמים, היו מנצחים, וכאשר הניח משה ידיו וגבר האויב. בסיום המלחמה החליש יהושע את הזדים וקבע ה' שמלחמה לו בעמלק מדר דר. אם כן כל ההדגשה בפרשת "בשלח" היא הסיבה הרוחנית של עזיבת התורה, כמאמר חז"ל 12 : "ברפידים"- שרפו ידיהם מן התורה. וכן כשנשאו ליבם לשמים (-תפילה) היתה הצלחה במלחמה, ובסיום המלחמה נאמר: "מלחמה לה'..." להורות שכל ענין המלחמה הינו רוחני הנוגע לתורה בלבד. לעומת זאת, בפרשת זכור נזכרה המלחמה מצידם של ישראל, ללא קשר לענין הרוחני, שכן המצוה היא שאנו נמחה את עמלק בגלל יחסו לישראל ולא במה שנוגע לה'. כלומר, לא ה' ימחה אלא אנחנו נמחה.

לכאורה, יש להבין מדוע נקטה התורה בהסבר זה של המלחמה הנוגע לנו ולא בהסבר הנוגע לשם ה', שלכאורה הוא החשוב יותר. ניתן לבאר זאת על פי איגרת 13 הרב קוק זצ"ל לרידב"ז ז"ל, בה הוא כותב שישנם שני עניינים שבונים את קדושת ישראל. האחד, סגולה פנימית שהבורא הטביע בלב ישראל בשעת יצירתם, כאמור 14 : "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו", וכן: "שמעו אלי... העמוסים מני בטן" 15 ועוד. סגולה פנימית זו איננה תלויה במצוות ולימוד תורה, אלא הינה קשר עצמי ופנימי הקיים בנשמת ישראל עם קדושת הבורא, כיחס הבן לאב, כאמור בתורה 16 : "בנים אתם לה' אלוהיכם". סגולה זו איננה נפגעת גם לא על ידי חטאים, ויהיו החמורים ביותר, ח"ו, כנאמר בדברי חז"ל 17 : "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא". אולם, קבע הקב"ה שבחיי העולם הזה אין סגולה זו נראית, אלא היא פועלת בהסתר. הענין השני שבונה את קדושת ישראל, ומביא את ההצלחה המקווה, תלוי בהשתדלות מצד האדם בלימוד תורה, קיום מצוות ומעשים טובים. כאמור בתורה פעמים רבות, כמו: "אם בחוקותי תלכו... ונתנה הארץ יבולה" 18 , וכן: "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי... ואכלת ושבעת" 19 .

אמנם, יש לדעת שהסיבה העיקרית לבחירת ה' בעם ישראל הינה הסגולה הפנימית, כי לא נתן ה' תורה אלא לישראל ולא עשה כן לכל גוי. ואילו היתה ההצלחה בקדושה תלויה אך ורק במעשים, אין הבדל בינינו לגויים, כי גם להם נתונה הבחירה. וכך אנו אומרים ומציינים מדי שבוע בהבדלה, שההבדל בין ישראל לעמים הוא עצמי כהבדל בין קודש לחול ואור לחושך.
והנה, עמלק שלא יכול היה לפגוע בישראל הקדושים, עושי רצון ה', שהיו מוגנים על ידי ענני כבוד, פגע ביהודים הרפויים מהמצוות שעליהם אומר הכתוב: "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוהים". אם כן, עמלק רצה להראות ברדיפתו את ישראל החלשים מן המצוות, שפלטם הענן, כי רק בזכות קיום המצוות נמצא סוד כוחם של ישראל, ואין בהן אור אלוהי סגולי. שכן, את כל החלשים מן התורה ומצוות הוא יכול לזנב. על זה ציותה התורה: "זכור את אשר עשה לך... ויזנב בך", כלומר נסיונו של עמלק היה לפגוע מצד קדושת ישראל הבאה על ידי האדם, ועל כן אנו מצווים להלחם בעצמנו, ולא להשאיר את המלחמה לה', דבר שיראה כאילו נקמתו היא בגלל הקדושה הפנימית בלבד.

הקב"ה, חס על כבודם של ישראל, שהוא כבודו, ואפילו על הנחשלים שביניהם. באמת קדושת הסגולה גבוהה בהרבה מקדושת המצוות, כי קדושת התורה והמצוות הבאה מצד מעשי האדם והשתדלותו אינה דומה במעלתה לקדושת הבורא המוטבעת בישראל. וזה כהבדל המעלה שבין קדושת השבת שהבורא קידש לבין קדושת המועדים שבאה על ידי ישראל. והנה מכאן עוד סיבה לקריאת פרשת זכור דוקא, כי ענין זה מתברר בפרשת זו ולא בפרשת "בשלח", ששם לא נזכר שפגע עמלק בנחשלים.
ויתכן להוסיף עוד נקודה חשובה שמתבררת בפרשת זכור, ואיננה בפרשת "בשלח", והיא המצוה שנצטוינו למחות את עמלק דוקא כאשר אנו יושבים על אדמת ארץ ישראל, כנאמר 20 : "והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח". ומכאן שהאור העצום של סגולת ישראל מתברר בעיקר בארץ ישראל, ורק בהיותו בה יש בכוחו של עם ישראל, מתוך היותו מקודש ומרומם וכוחות הטוב מיוסדים ומאורגנים, למלא את ייעודו להכרית את כוחות הרע והטומאה של החמץ העולמי- עמלק, שיאבד זכרו.

^ 1 דברים טז, ג
^ 2 שמות כ, ז
^ 3 שמות יז, יד
^ 4 דף ל ע"א
^ 5 מגילת אסתר ט, כח
^ 6 תהילים קג, יג
^ 7 דברים כה, יט
^ 8 מגילת אסתר ט, טו
^ 9 מסכת ברכות דף ו ע"א
^ 10 עשה, מצוה קפט
^ 11 דברים כה, יט
^ 12 מדרש תנחומא פרשת בשלח סימן כה
^ 13 אגרת תקנ"ה
^ 14 ישעיה מג, כא
^ 15 שם מו, ג
^ 16 דברים יד, א
^ 17 מסכת סנהדרין דף מד ע"א
^ 18 ויקרא כו, ג-ד
^ 19 דברים יא, יג-טו
^ 20 דברים כה, יט

הרב דוד חי הכהן

ראש מוסדות "אורות התורה" וראש ישיבת "נתיבות ישראל" בבת ים.

בעקבות עמונה
דור של גאולה
תשס"ו
יתרו
נשמה לעם
תשע"ב
22 דק'
הרב אברהם שפירא
שלשה פרנסים טובים
אזכרה שלושים יום לפטירת הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
ט"ז מרחשוון תשס"ח
דרכים מעשיות
בואו חשבון
תשס"ה

זכור

זכור
החיבוק מניצול השואה ב'זכור'
הרב נתנאל יוסיפון | ט אדר תשפ"ג
זכור
מאוחדים מול המן
הרה"ג דוב ליאור | יא אדר תש"ע
זכור
"ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" - על עמלק ועל הספק
הרב חנניה מלכה | שבט תשס"ז
אשיחה בחוקך
חיזוק בעניין מצוות התוכחה
הרב אורן נזרית | אדר ב תשע"ט

זכור

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב אורי שרקי
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב מרדכי הוכמן
הרב חגי לונדין
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב שבתי סבתו

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו