ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
"בעולם הבא, עולם שכולו טוב, עולם שבאור פני מלך חיים יזהירו כזוהר הרקיע ישרי לב ההולכים בדרכי ד' ואורו, יותר נאה... אז מדת החיים המלאה עונג מלא, עונג השוטף ברוב שפע ומפעם בחזקה, עונג הדומה לציור השחוק. 'אז ימלא שחוק פינו', 'לשחוק אמרתי מהולל', משובח: לשחוק, לחיים מלאים עז ועונג שוטף בשטף עצום ורב מאור פני ד', וההתענג על טובו. שחוק שמשחק הקב"ה עם הצדיקים בעוה"ב. השחוק שיד ד' תניחהו, השחוק שהעונג האלהי בו גלוי ונחשף, הוא מהולל מאד". (עין איה, שבת א פרק שני, צז)
בספר יצירה (פרק חמישי וראה פירוש הרמ"ק שם) מצויה רשימה של מידות נפשיות אשר כל אחת מהן 'מוצמדת' לחודש אחר. כלומר כל חודש מאופיין בעבודה מידותית שונה המתמקדת בפן מסוים של האישיות. המידה המוזכרת ביחס לחודש אדר היא מידת השחוק .
מהו השחוק? במסכת עבודה זרה (ג, ב) למדנו: "אמר רב יהודה: אמר רב: שתים עשרה שעות הוי היום. שלש הראשונות - הקדוש ברוך הוא יושב ועוסק בתורה; שניות - יושב ודן את כל העולם כולו; שלישיות - יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים; רביעיות - יושב ומשחק עם לויתן שנאמר (תהלים קד כו) 'לויתן זה יצרת לשחק בו' .משמעות הדברים היא שהקב"ה מתגלה כלפי המציאות בהשתלשלות הדרגתית המחולקת לארבע שלבים: החלק הראשון, הקשר הראשוני של הקב"ה עם המציאות, הוא תורה, סדר העולם. בשלב השני מתגלה הקשר עם הקב"ה בדין, ביכולת להנהיג את המציאות בפועל מתוך תורה. בשלב השלישי ההנהגה האלוהית אף דואגת לצרכי החיים החומריים של כלל הברואים. בחלק הרביעי, בג' השעות האחרונות, מתגלה שיא הקשר והחיבור בין התוכן האלוהי ובין העולם; חיבור מיוחד המכונה "לוויתן". המהר"ל (חידושי אגדות, שם) מסביר ששמו של הלוויתן מבטא עניין של ליווי, התלוות, כלומר חיבור. שיא החיבור הוא השחוק. כאשר אדם חש הזדהות מלאה ו'זורמת' עם תוכן מסוים זה מתגלה בשחוק (שחוק במשמעות של אושר ולא של הוללות, כמובן). זאת אף הסיבה שצחוק הוא המכנה המשותף הרחב ביותר לכל האנושות. אין דרך יותר מהירה לחיבור בין אנשים מאשר הצחוק. אין דבר שרצונו של אדם מתחבר אליו באופן יותר 'זורם' וטבעי מאשר הצחוק. שחוק הוא ביטוי להתאמה מוחלטת בין הרצונות; לשיתוף מלא בין אנשים.
עוד נאמר בספר יצירה (שם) שהאות המיוחדת לחודש אדר היא האות ק'. במסכת בבא בתרא (נח,א) למדנו כי "אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם". אפשר לראות בקוף יסוד שלילי ואפשר לראות בו יסוד חיובי. היסוד הנמוך המצוי ב'קופיות' הוא החקיינות החיצונית, דוגמת, הביטוי "מעשה קוף בעלמא " (רא"ש, מסכת גיטין, ב) הבא לתאר דבר ריקני וסתמי. אולם ישנה גם חקיינות עליונה שבה אנו מנסים 'לחקות' את הקב"ה: "מה הוא רחום, אף אתה היה כן" (פסיקתא זוטרתא, פרשת ראה). הרצון ל'קופיות', היינו הרצון להידמות לבורא, להגיע למצב של חיבור, לוויה, להשוואה מוחלטת של רצוננו עם רצונו של הבורא - זהו עניינו של חודש אדר. חודש אדר הוא חודש של אדירות, של מאמץ אדיר להשוות את רצוננו לרצונו של הבורא - "הדור קיבלוה בימי אחשורוש". בחודש אדר עם ישראל מקבל על עצמו את התורה באופן בחירי, אחרי שבמעמד הר סיני "כפה עליהם הר כגיגית". לכן בחודש אדר יכול להופיע השחוק. חודש אדר הוא התנוצצות של עולם העתיד אשר בו "ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה"; התנוצצות מאותו עידן בו נוכל לצחוק את אותו צחוק עליון של ההזדהות המוחלטת עם דבר ד',
"לחיים מלאים עז ועונג שוטף בשטף עצום ורב מאור פני ד' וההתענג על טובו. שחוק שמשחק הקב"ה עם הצדיקים בעוה"ב. השחוק שיד ד' תניחהו, השחוק שהעונג האלהי בו גלוי ונחשף, הוא מהולל מאד" (עין איה, שם ).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
