ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
"בעולם הבא, עולם שכולו טוב, עולם שבאור פני מלך חיים יזהירו כזוהר הרקיע ישרי לב ההולכים בדרכי ד' ואורו, יותר נאה... אז מדת החיים המלאה עונג מלא, עונג השוטף ברוב שפע ומפעם בחזקה, עונג הדומה לציור השחוק. 'אז ימלא שחוק פינו', 'לשחוק אמרתי מהולל', משובח: לשחוק, לחיים מלאים עז ועונג שוטף בשטף עצום ורב מאור פני ד', וההתענג על טובו. שחוק שמשחק הקב"ה עם הצדיקים בעוה"ב. השחוק שיד ד' תניחהו, השחוק שהעונג האלהי בו גלוי ונחשף, הוא מהולל מאד". (עין איה, שבת א פרק שני, צז)
בספר יצירה (פרק חמישי וראה פירוש הרמ"ק שם) מצויה רשימה של מידות נפשיות אשר כל אחת מהן 'מוצמדת' לחודש אחר. כלומר כל חודש מאופיין בעבודה מידותית שונה המתמקדת בפן מסוים של האישיות. המידה המוזכרת ביחס לחודש אדר היא מידת השחוק .
מהו השחוק? במסכת עבודה זרה (ג, ב) למדנו: "אמר רב יהודה: אמר רב: שתים עשרה שעות הוי היום. שלש הראשונות - הקדוש ברוך הוא יושב ועוסק בתורה; שניות - יושב ודן את כל העולם כולו; שלישיות - יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים; רביעיות - יושב ומשחק עם לויתן שנאמר (תהלים קד כו) 'לויתן זה יצרת לשחק בו' .משמעות הדברים היא שהקב"ה מתגלה כלפי המציאות בהשתלשלות הדרגתית המחולקת לארבע שלבים: החלק הראשון, הקשר הראשוני של הקב"ה עם המציאות, הוא תורה, סדר העולם. בשלב השני מתגלה הקשר עם הקב"ה בדין, ביכולת להנהיג את המציאות בפועל מתוך תורה. בשלב השלישי ההנהגה האלוהית אף דואגת לצרכי החיים החומריים של כלל הברואים. בחלק הרביעי, בג' השעות האחרונות, מתגלה שיא הקשר והחיבור בין התוכן האלוהי ובין העולם; חיבור מיוחד המכונה "לוויתן". המהר"ל (חידושי אגדות, שם) מסביר ששמו של הלוויתן מבטא עניין של ליווי, התלוות, כלומר חיבור. שיא החיבור הוא השחוק. כאשר אדם חש הזדהות מלאה ו'זורמת' עם תוכן מסוים זה מתגלה בשחוק (שחוק במשמעות של אושר ולא של הוללות, כמובן). זאת אף הסיבה שצחוק הוא המכנה המשותף הרחב ביותר לכל האנושות. אין דרך יותר מהירה לחיבור בין אנשים מאשר הצחוק. אין דבר שרצונו של אדם מתחבר אליו באופן יותר 'זורם' וטבעי מאשר הצחוק. שחוק הוא ביטוי להתאמה מוחלטת בין הרצונות; לשיתוף מלא בין אנשים.
עוד נאמר בספר יצירה (שם) שהאות המיוחדת לחודש אדר היא האות ק'. במסכת בבא בתרא (נח,א) למדנו כי "אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם". אפשר לראות בקוף יסוד שלילי ואפשר לראות בו יסוד חיובי. היסוד הנמוך המצוי ב'קופיות' הוא החקיינות החיצונית, דוגמת, הביטוי "מעשה קוף בעלמא " (רא"ש, מסכת גיטין, ב) הבא לתאר דבר ריקני וסתמי. אולם ישנה גם חקיינות עליונה שבה אנו מנסים 'לחקות' את הקב"ה: "מה הוא רחום, אף אתה היה כן" (פסיקתא זוטרתא, פרשת ראה). הרצון ל'קופיות', היינו הרצון להידמות לבורא, להגיע למצב של חיבור, לוויה, להשוואה מוחלטת של רצוננו עם רצונו של הבורא - זהו עניינו של חודש אדר. חודש אדר הוא חודש של אדירות, של מאמץ אדיר להשוות את רצוננו לרצונו של הבורא - "הדור קיבלוה בימי אחשורוש". בחודש אדר עם ישראל מקבל על עצמו את התורה באופן בחירי, אחרי שבמעמד הר סיני "כפה עליהם הר כגיגית". לכן בחודש אדר יכול להופיע השחוק. חודש אדר הוא התנוצצות של עולם העתיד אשר בו "ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה"; התנוצצות מאותו עידן בו נוכל לצחוק את אותו צחוק עליון של ההזדהות המוחלטת עם דבר ד',
"לחיים מלאים עז ועונג שוטף בשטף עצום ורב מאור פני ד' וההתענג על טובו. שחוק שמשחק הקב"ה עם הצדיקים בעוה"ב. השחוק שיד ד' תניחהו, השחוק שהעונג האלהי בו גלוי ונחשף, הוא מהולל מאד" (עין איה, שם ).
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
